פיזה 2025: ירידות חדות, מהחדות שנרשמו במדינות ה-OECD מאז החל מחקר פיזה

מחקר פיזה 2025 נערך בחודשים מרץ-אפריל 2025, בתקופה שבה ישראל הייתה במצב מלחמה בחזיתות השונות. הוא התקיים לאחר תחילת המבצע בלבנון, לפני מבצע "עם כלביא" באיראן ולפני שובם של כל החטופים.

המחקר משקף ירידה חדה וחריגה בהישגי ישראל בכל תחומי הדעת, ביחס ל-2022, לצד ירידה מתונה בממוצעי ההישגים של מדינות ה-OECD בקריאה ובמתמטיקה. הירידות בישראל הן מהחדות שנרשמו במדינות ה-OECD מאז החל מחקר פיזה בשנת 2000, במיוחד בקריאה. הציון הממוצע של ישראל בשלושת התחומים הוא הנמוך מאז החלה להשתתף במחקר פיזה, ואינו שונה באופן מובהק מהציון שאליו הגיעה בשנת 2006 במתמטיקה ובקריאה ובשנת 2009 במדעים. 

בתוך ישראל, הירידה בהישגים החדה ביותר הייתה בקרב תלמידים דוברי עברית בחינוך הממלכתי, שם נרשמו ירידות של 52 נקודות בקריאה, 29 נקודות במתמטיקה ו-28 נקודות במדעים. לאור הירידה בהישגי הבנות דוברות העברית בחינוך הממלכתי, אין כיום אף קבוצת בנות שממוצע ההישגים שלה היה גבוה באופן מובהק מזה של הבנות במוסדות החינוך החרדי. 

שיעור התלמידים שסווגו במחקר כ"מתקשים" עלה לרמה הגבוהה ביותר מאז 2006. 46% מבני ה-15 בישראל מתקשים במתמטיקה, 41% בקריאה ו-40% במדעים. בקריאה שיעור המצטיינים ירד מ-11% ל-5%. כשני שליש או יותר מהתלמידים דוברי הערבית הוגדרו כמתקשים בכל תחומי הדעת.  

במדרג המדינות, ישראל ממוקמת בחמישון התחתון של ה-OECD במחזור 2025. בקריאה - במקום 31 מתוך 38 מדינות (5- ביחס למיקום ב-2022), במדעים במקום ה-33 (2-) ובמתמטיקה במקום ה-33 (1-). בקריאה ובמדעים, מיקומה היחסי של ישראל במדרג ירד ביחס ל-2022, אך חזר לרמתו ב-2018. במתמטיקה ירדה ישראל במקום אחד ביחס ל-2018. 

מנהלי בתי הספר (לרוב תיכונים) מדווחים על רמת אוטונומיה גבוהה בהעסקת מורים ובקבלת החלטות פדגוגיות. לצד זאת, על פי דיווחי המנהלים, הלמידה של כל תלמיד שני נפגעה בשל מורים לא מתאימים או בעלי הכשרה לא מספקת*. 47% מהתלמידים בישראל נפגעו מכך, לעומת 25% במדינות ה-OECD. ישראל נמצאת במקום השלישי ב-OECD בהיקף הפגיעה.  

במחקר פיזה 2025 השתתפו מעל 760,000 תלמידים בני 15 מ-91 מדינות וישויות כלכליות. בישראל נערך המחקר בקרב 7,330 תלמידים מ-215 בתי ספר, המהווים מדגם ארצי מייצג.