יש לך שאלה בנושא
מחקרים בינלאומיים
?
שאלות ותשובות
يبدأ الامتحان القطريّ الساعة الـ 10:00 صباحًا. يصل طاقم المراقبة الذي تمّ تعيينه من طرفنا إلى المدرسة صباح يوم الامتحان (بين الساعة 09:00-09:30)، ويحضر المُراقبون معهم كرّاسات الامتحانات. غالبًا ما يشمل الطاقم مُركّز المدرسة (يأتي ويأخذ معه صندوق الامتحانات وظرفًا منفصلًا يحتوي على امتحانات تلاميذ الدمج المُستحقّين لمُلاءَمات خارج الصفّ)، وعددًا من المراقبين الذين يتمّ توزيعهم على الصفوف.
هناك عدّة أمور يجب على المدرسة تحضيرها مسبقًا:
- يجب إعداد قائمة بأسماء التلاميذ في كلّ صفّ حسب ترتيب الحروف الأبجديّة، ورقم الهويّة مقابل اسم كلّ تلميذ.
- يجب تعيين معلّم يعرف تلاميذ الصف، ولا يُدرّس الموضوع الذي يُمتحَن (باستثناء امتحانات الصفّ الرابع، إذ يجوز لمعلّم الموضوع أن يكون حاضرًا في الصفّ).
- يمكن طلب المساعدة من المعلّم في لصق ملصقات بأسماء التلاميذ على كرّاسات الامتحانات، وفي الحفاظ على الانضباط والنزاهة خلال الامتحان. يجب أن يُطلب من التلاميذ إجراء الامتحان بشكل مستقلّ وبدون أيّ مساعدة من المعلّمين.
- يجب البتّ مُسبقًا بشأن التلاميذ الذين ينهون الامتحان، هل يُسمح لهم بالبقاء في الصفّ أو يتوجّب عليهم الخروج من الصفّ. من المهم اطّلاع المعلّم الموجود في الصف مسبقًا على هذه الترتيبات.
- يجب توفير المُلاءَمات المطلوبة لتلاميذ الدمج الحاصلين على مصادقة بإجراء الامتحان خارج الصفّ. على الوُسطاء الذين تمّ تعيينهم من قبل الإدارة والموثّقة أسماؤهم في "منصّة جمع البيانات" إخراج التلاميذ من الصفّ قبل بدء الامتحان، فحصهم، وإعادة الامتحانات إلى مُنسّق المراقبين بعد الانتهاء. المُلاءَمات خارج الصفّ هي من مسؤولية المدرسة: يجب التأكد مسبقًا من تخصيص غرف هادئة وطاقم مراقبة. يمكن مراجعة المُلاءَمات التي تمّت المُصادقة عليها في "منصّة جمع البيانات" الخاصّة براما.
مدّة الامتحان تصل إلى 90 دقيقة. يمكن لكلّ تلميذ الحصول على وقت إضافيّ يصل إلى 30 دقيقة حسب الحاجة.
المشاركة في الامتحان إلزاميّة كجزء من المنهج الدراسيّ، لكن التلميذ لا يمنح علامة شخصيّة في الامتحان، ولا يمكن أن يُشكّل الامتحان تقييمًا للتلميذ كفرد. هذه المعلومات مذكورة في استمارة الامتحان. نُوصي بإبلاغ التلاميذ أنّ المشاركة إلزاميّة، وأن يُوضّح لهم مسبقًا بأنّ الامتحان يهدف إلى مساعدة المدرسة وجهاز التربية والتعليم في التحسّن في أدائهما.
لأيّ استفسار أو للإبلاغ عن مشكلة يوم الامتحان يمكن التواصل مع مركّز المراقبة، أو مركز راما للاتصالات بالواتساب (3937770-073)، أو البريد الإلكترونيّ (rama@education.gov.il)، أو رقم الهاتف (3937777-073، والضغط على 0).
ראשית, צריך לומר: זה מבחן חדש גם עבורנו! ריכזנו כאן את הדברים שחשבנו שבתי הספר שמשתתפים במבחן צריכים לדעת. ועדיין, נשמח לדעת אם משהו חסר וצריך להוסיף דברים. אנו גם מבקשים מראש את התחשבותך במקרה ודברים לא יתנהלו כפי שתכננו.
מה צפוי ביום המבחן? בבוקר המבחן, בין השעות 09:00–09:30, יגיע צוות של משגיחים חיצוניים לבית הספר (רכז בית ספרי ומשגיח לכל כיתה). המבחן יחל בשעה 10:00, ויתנהל בסביבה דיגיטלית, באמצעות הטלפונים הניידים של התלמידים או מחשבי בית הספר, כדי לאפשר לתלמידים להפעיל מגוון מיומנויות בזמן אמת. על בית הספר לקבוע מראש כיצד יתנהל המבחן (בניידים בכיתות או במחשבים נייחים בכיתת המחשבים).
האם מורים צריכים להיות בכיתה? כן. בכל כיתה יהיה משגיח חיצוני מטעמנו, ונבקש שבית הספר יצוות לכיתה מורה שיש לו היכרות מוקדמת עם התלמידים. המורה יסייע למשגיח בזיהוי התלמידים ובשמירה על המשמעת ועל טוהר הבחינה. המשגיחים יחלקו לכל התלמידים גלויה מודפסת ובה כתובת וקישור לאתר המבחן. בדומה למבחן "תנופה" רגיל, המורים לא יכולים לעזור לתלמידים במתן מענה לשאלות. על התלמידים לעבוד באופן עצמאי לחלוטין.
מה עושים בשבועיים שלפני מבחן "תנופה למחר"? הנה הדברים שצריכים לעשות לקראת המבחן:
- יש לקבל החלטה על אופן ההיבחנות - האם בטלפונים הניידים של התלמידים או במחשבים הנייחים של בית הספר. ככל שיש תלמידים שייבחנו במחשבי בית הספר, חשוב להכין ולהיערך מראש עם כיתת מחשבים. ניתן להניח שגם ביום הבחינה יתברר שכמה מהתלמידים אינם יכולים לבצע את המבחן בטלפון הנייד, ולהכין עבורם מראש מחשב נייח.
- כשבוע לפני המבחן יש לבצע בדיקת מוכנות - יש להיכנס לקישור bit.ly/Mahar_Check ולהתחבר דרך ההזדהות האחידה - בכל הטלפונים הניידים של התלמידים המתוכננים להשתתף, ובכל המחשבים הנייחים שהוקצו למבחן בחדר המחשבים. הבדיקה המקדימה חשובה מאוד! אנו עושים זאת על מנת למנוע תקלות שיהיה קשה לטפל בהם ביום הבחינה עצמה.
- במסגרת בדיקת המוכנות, חשוב להעביר את הקישור לתלמידים כדי שיבדקו ויוודאו מראש שהם מצליחים להתחבר למבחן באמצעות ההזדהות האחידה של משרד החינוך. חשוב לוודא מבעוד מועד שדפדפן הכרום במכשירי התלמידים הינו בגרסתו המעודכנת ביותר, וכי גודל המסך תואם לגרסת המבחן.
- במסגרת בדיקת המוכנות, חשובה להבטיח שהקישורים עובדים גם במחשבי בית הספר. זה הזמן לעדכן גרסאות של הדפדפנים המותקנים באותם מחשבים (להסבר על אופן עדכון הגרסאות בדפדפן Chrome | Edge | Safari) ולהבטיח שהמחשבים מחוברים לאינטרנט וניתן לגלוש מהם לדף בדיקת המוכנות.
- לפני המבחן עצמו, יש להכין לכל כיתה רשימה אלפביתית של התלמידים, עם מספרי תעודות הזהות שלהם. יש לדעת מראש לאיזה תלמידים אין יכולת להיבחן בטלפון הנייד, ולדאוג להם למענה בכיתת המחשבים.
- יש לשבץ בכל כיתה מורה שמכירה את התלמידים ויכולה לעזור למשגיח לשמור על הסדר ועל טוהר הבחינה.
- חשוב לקבוע מראש אם תלמידים שסיימו את הבחינה רשאים לצאת מהכיתה, ולעדכן בכך את המורה.
- בדומה למבחני תנופה רגילים, גם כאן יש להיערך מראש למתן התאמות לתלמידי שילוב שקיבלו אישור להיבחן מחוץ לכיתה. ניתן לפעול בהתאם להסברים בקישור זה: התאמות ב"תנופה למחר"
מה משך המבחן? משך המבחן 90 דקות. כל תלמיד ותלמידה שמרגישים צורך בזמן נוסף, יכולים לקבל תוספת עד 30 דקות, בדומה להנחיות המקובלות במבחני תנופה אחרים.
למי אפשר לפנות לעזרה ביום המבחן? בכל שאלה או בעיה שמתעוררות ביום המבחן אפשר לפנות לרכזי ההשגחה או למוקד ראמ"ה, באחת מהדרכים הבאות:
בווטסאפ : 073-3937770
בטלפון: 073-3937777 שלוחה 0
בדוא"ל: rama@education.gov.il
במידה ויש בעיות בתהליך ההזדהות האחידה, נמליץ לפנות ישירות ל- 6552* או במדריך למשתמש.
אנו עושים מאמץ גדול לקצר את משך הזמן שנדרש לנו לפרסם את הדוחות הבית ספריים, על מנת לאפשר לבית הספר להפיק תובנות רלוונטיות ולהכניס שינויים כאשר הדבר אפשרי.
דו"חות הביניים של מבחני תנופה לשנת תשפ"ו ישלחו למנהלים דרך הפורטל בין החודשים יוני - ספטמבר 2026, על פי הפירוט הבא:
מבחן תנופה במתמטיקה לכיתות ט' - הדוחות ישלחו בחודש יוני 2026 [עדכון: התוצאות יפורסמו בפורטל מוסדות חינוך במסגרת ההיערכות לשנה"ל תשפ"ז, בחודש אוגוסט 2026].
מבחני תנופה בשפת אם לכיתות ד' - הדוחות ישלחו בחודש יולי 2026 [עדכון: התוצאות יפורסמו בפורטל מוסדות חינוך במסגרת ההיערכות לשנה"ל תשפ"ז, בחודש אוגוסט 2026].
מבחני תנופה באנגלית, מדעים, שפת אם ועברית לדוברי ערבית לכיתות ט' - הדוחות ישלחו בחודש אוגוסט 2026.
אנו עושים מאמץ גדול לקצר את משך הזמן שנדרש לנו לפרסם את הדוחות הבית ספריים, על מנת לאפשר לבית הספר להפיק תובנות רלוונטיות ולהכניס שינויים כאשר הדבר אפשרי.
ביחס לדו"חות הביניים של סקרי תשפ"ו לבתי הספר: בהמשך להודעתנו בדבר ביטול הסקר הבית־ספרי לשנת תשפ"ו, שבו החל בית ספרך להשתתף טרם מבצע "שאגת הארי", נבקש לעדכן כי המצב הביטחוני לא אפשר את המשך איסוף הנתונים. להערכתנו, לא ניתן היה לחדש את הסקר מנקודת העצירה, שכן מבחינה מקצועית אין מקום להשוואה בין האקלים הבית־ספרי לפני המבצע ואחריו
הוחלט כי במקרים שבהם שיעורי המענה עברו את הסף שנקבע, נעביר אליך מידע על הנתונים שנאספו עד כה על בית ספרך. נתונים אלו יכללו את שיעורי ההסכמה עם ההיגדים בלבד, ללא השוואה לבתי ספר דומים וללא השוואה לנתוני עבר. הנתונים יועברו אליך בלבד במהלך חודש ספטמבר 2026, לא יפורסמו בציבור ולא ישמשו לתהליכי קבלת החלטות במטה ובמחוזות משרד החינוך.
ראמ"ה מקיימת בשנה הנוכחית, תשפ"ז, שורה של מבחנים וסקרים, ישראליים ובינלאומיים, אשר כל בית ספר נדגם רק לחלק מהם (למעט המבחן בשפת אם לכיתות ד', שבו משתתפים כלל בתי הספר מדי שנה).
במבחנים לכיתות ו' ו-ט', כל תלמידי השכבה ייבחנו בתחום דעת אחד בלבד. שליש מבתי הספר דוברי הערבית ייבחנו במבחן נוסף בעברית (שפה שנייה). בנוסף, חלק מבתי הספר ייבחנו במבחן חדש - "תנופה למחר" העוסק במיומנויות המאה ה-21. הודעה על תחום הדעת שאליו נדגם בית הספר תישלח כחודש וחצי לפני המבחן.
בסקרי התלמידים, המורים והמנהלים, כל בית ספר משויך לאחת משלוש קבוצות דגימה, שכל אחת מהן נסקרת אחת לשלוש שנים. מכיוון שהסקר הבית ספרי לשנת תשפ"ו הופסק בעקבות מבצע "שאגת הארי", גם בתשפ"ז קבוצה 3 היא הקבוצה שתשתתף בסקר הבית ספרי. בנוסף, ייקחו חלק בסקר בתי ספר השייכים ל"תנופה" ול"תקומה". הודעה על השתתפות בסקר תימסר לבתי הספר כחודש וחצי לפני מועד העברת הסקר. אם אתם לא בטוחים באיזו קבוצת סקירה אתם לחצו כאן.
לצד הדגימות שמבצעת ראמ"ה, בתי ספר רבים בוחרים לערוך מבחנים או סקרים נוספים, בהתאם לתוכנית העבודה שלהם, בין כדי לבדוק אם הצליחו מהלכי השינוי שהגדירו לעצמם, ובין כדי לקבל נתונים תקפים ומהימנים על "נקודת ההתחלה" שלהם. בחירת מבחן או סקר תתאפשר כחודש וחצי לפני אירוע ההערכה, דרך הממשק לאיסוף נתונים. ראמ"ה תעדכן על כך את בתי הספר שלא נדגמו ישירות ל מבחן או לסקר כלשהו.
نقدّم تقريرًا منفصلًا عن جميع تلاميذ الدمج (الحاصلين على سلّة دعم شخصيّة أو مؤسّساتيّة)، وكذلك جميع التلاميذ القادمين أو المهاجرين إلى البلاد خلال السنوات الأربع التي تسبق بداية السنة الدراسيّة التي يُجرى فيها الامتحان (1 أيلول). هؤلاء التلاميذ لا يُدرجون ضمن المعدّل المدرسيّ، إلا إذا طلبت المدرسة ذلك في سيرورة جمع البيانات التي تسبق الامتحان. نفعل ذلك لإدراكنا أنّ مستوى هاتين الفئتين يختلف عن بقيّة التلاميذ، لأسباب متعدّدة لا تعكس بالضرورة مدى نجاح المدرسة.
من المهمّ أن نعرف: التقرير المنفصل يعتمد على التفاصيل المسجّلة في منظومات الوزارة حتى يوم الامتحان، وليس فقط على التقارير التي تقدّمها المدرسة. أي أنّه حتى في حال لم تُدخل المدرسة تقارير حول هؤلاء التلاميذ في "منصّة جمع البيانات"، سوف يُقدّم تقرير منفصل حول معطياتهم بعد إجراء الامتحان .
من أجل مُعالجة مُعطيات التلاميذ، نعتمد بالأساس على معُطيات منظومة "شيلوفيت" وملف تصنيف الدعم، وعلى معطيات وزارة التربية والتعليم المتعلّقة بتاريخ الهجرة. تُعتمد البيانات المسجّلة في منظومات الوزارة حتى يوم الامتحان نفسه.
הצבנו לנו מטרה לקצר את משך הזמן שנדרש לנו לפרסם את הדוחות הבית ספריים, וזאת כדי שבתי הספר יוכלו להפיק מהם תובנות רלוונטיות ולהכניס שינויים של ממש על בסיסם. השנה – תוצאות מבחני "תנופה" בשפת אם לכיתה ד' (שהתקיימו במרץ) פורסמו בחודש אוגוסט. תוצאות מבחני תנופה לכיתה ט' (שהתקיימו בפברואר) יפורסמו בסוף חודש ספטמבר, ותוצאות מבחני תנופה לכיתות ו' (שנערכו במאי) יפורסמו בסוף חודש נובמבר.
לאחר העברת הדיווחים לבתי הספר, ראמ"ה מאפשרת פרק זמן לשליחת הסתייגויות וערעורים, אשר נבדקים באופן יסודי על ידי אנשי אגף הסטטיסטיקה שלנו. במקביל נעשות בדיקות מקיפות של חשדות לפגיעה בטוהר המידות במבחן, בהתאם למדיניות ראמ"ה לשמירה על טוהר הבחינות.
רק לאחר שני תהליכים אלו אנו משלימים את הפקת הדיווח הארצי של המבחן, הכולל את נתוני המדינה בפילוחים שונים. הדוחות הארציים של תוצאות מבחני "תנופה" בשפת אם (עברית וערבית) יפורסמו באמצע חודש דצמבר 2025, הדוחות הארציים של תוצאות מבחני "תנופה" לכיתות ט' במדעים, אנגלית ושפת אם (עברית וערבית) יפורסמו באמצע חודש ינואר 2026, והדוחות הארציים של תוצאות מבחני "תנופה" לכיתות ו' במתמטיקה, אנגלית ועברית לדוברי ערבית (עלד"ע) יפורסמו באמצע חודש פברואר 2026.
אנחנו עושים את מרב המאמצים לצמצם את משך הזמן הדרוש לנו לעבד, לנתח ולהפיק את הדוחות הארציים, כדי שהם יוכלו לשמש בסיס לתהליכי קבלת החלטות בהנהלת משרד החינוך ובמטה המשרד.
כן, זה בהחלט אפשרי. הדגימה לכל מבחן נעשית מחדש בכל שנה, כך שבתי ספר עשויים להידגם לאותו תחום דעת בשנתיים עוקבות.
מבנה מערך ההערכה החדש, שגובש בשנת 2023, שונה מהמודל הישן של "מחזורי מיצ"ב" שהיו ידועים מראש. כיום כל בית ספר נדגם בכל שנה לתחום דעת אחד, מה שמאפשר לקבל תמונת מצב ארצית עדכנית בכל תחומי ההיבחנות מדי שנה בשנה, ולהציג תמונה רחבה עבור כל בית ספר אחת לכמה שנים בממוצע.
אם בית הספר שלכם נדגם לתחום דעת זהה לתחום שנדגם אליו בשנה שעברה, תמיד תוכלו לבחור להיבחן בתחום דעת נוסף כדי להעשיר את המידע העומד לרשותכם.
כך, למשל, בשנת תשפ"ה בחרו כ-300 מנהלים להשתתף במבחנים נוספים לתלמידי כיתות ו' וכיתות ט'.
כן, מצב שכזה יכול להתקיים. ראמ"ה מקיימת מדי שנה מספר רב של מבחנים, סקרים ומחקרים בינלאומיים.
ברמה הבסיסית, אכן ישנו מבחן אחד לכל שכבת גיל - לתלמידי ד' בשפת אם, לתלמידי ו' במתמטיקה, אנגלית ומדעים ולתלמידי ט' בשפת אם, מתמטיקה, אנגלית ומדעים. ואולם, למשל, כשליש מבתי הספר דוברי הערבית ייבחנו למשל גם במבחן בעברית לדוברי ערבית (לכיתות ו' ו-ט'). בנוסף, ישנם בתי ספר שיידגמו להשתתף במחקרים נוספים, דוגמת המבחן החדש למיומנויות המאה ה-21 (תנופה למחר) או במבחנים בינלאומיים (דוגמת מחקר PISA).
מצב דומה יכול להתקיים גם בסקרים שאנו מקיימים, אשר חלקם כוללים דיווח בית ספרי ("סקרי האקלים" למורים ולתלמידים) וחלקם נעשים על בסיס דגימה או לצורכי הערכת תכניות חינוכיות (למשל, סקרים ייעודיים לתושבי חבל "תקומה").
הכניסה למבחן מתבצעת דרך קישור שיימסר לתלמידים על ידי המשגיח בכיתה, מיד עם תחילת המבחן. הקישור עצמו מפנה למערכת ההזדהות האחידה של משרד החינוך (SSO). על התלמידים להצטייד מראש בקוד משתמש וסיסמה או במספר תעודת הזהות יחד עם מספר הטלפון הנייד המעודכן במערכות משרד החינוך לקבלת קוד חד-פעמי ב-SMS (סרטון הסבר להזדהות אחידה).
חשוב מאוד לבדוק לפני המבחן שכלל התלמידים יכולים להתחבר דרך מערכת ההזדהות האחידה! בשל העומס הצפוי על מוקדי השירות בזמן התחלת המבחן בכל הארץ, יהיה קושי לפתור בעיות שכאלה בזמן אמת.
במידה ובכל זאת התלמיד שכח סיסמא בבוקר המבחן, ניתן לבצע את הפעולות הבאות:
- שחזור עצמי: ניתן לשחזר סיסמה באופן עצמאי דרך אתר ההזדהות האחידה ("לקביעת סיסמא")
- פנייה להורים: אם התלמיד לא קיבל סיסמה לטלפון הנייד שלו, ייתכן שההודעה נשלחה לאחד ההורים. מומלץ לבדוק מולם.
- מוקד תמיכה: ניתן לפנות למוקד סיסמאות משרד החינוך בטלפון 6552* (בחירת שפה ואז לחיצה על 2 להורים ותלמידים ולחיצה נוספת על 2).
- הנפקה בבית הספר: במקרי חירום, רכז המבחן יכול להנפיק סיסמה זמנית עבור התלמיד בבית הספר.
במידה והתלמיד לא קיבל את הסיסמא לטלפון הנייד שלו - ייתכן וההודעה נשלחה למספר הטלפון הנייד של אחד מהורי התלמיד. יש לנסות לבקש מההורים את הסיסמה.
במידה והתלמיד לא זוכר את מספר תעודת הזהות שלו - יש לפנות למשגיח, אשר מחזיק באלפון עם תעודות הזהות של כולם.
במקרה בו לאחר ההזדהות יש תקלה לא צפויה (מסך לבן או עמוד שגיאה) - מומלץ לנסות ולהתחבר ב"מצב גלישה בסתר" (Incognito), לנקות קבצי Cache בדפדפן או להמתין דקה ולנסות להתחבר מחדש.
תוצאות המחקרים מייצרות תמונת מצב אמינה של מערכת החינוך בישראל בהשוואה למדינות העולם. בין השאר, המחקרים מאפשרים לנו -
- להשוות בין הישגים במדינות שונות ובקבוצות אוכלוסייה שונות בתוך אותה מדינה בתחומי הדעת הנבדקים, ולהציג את מדרג המדינות הנובע מההשוואה. בישראל, למשל, תוצאות המחקר מאפשרות להשוות בין תלמידים בבתי ספר דוברי ערבית לבין תלמידים בבתי ספר דוברי עברית לזהות פערים בין הקבוצות.
- לעקוב אחר מגמות לאורך זמן. זאת בזכות המחזוריות של המחקרים הבין-לאומיים, תוך שמירה על כיול סולם הציונים. כך, למשל, היה אפשר לבחון את מצב התלמידים וצוותי ההוראה בישראל במשך עשרים שנות מחקר.
- ללמוד מודלים מוצלחים של חינוך במדינות שונות, ולהבין אילו גורמים קשורים להצלחה בלמידה. זאת באמצעות השוואה בין מדינות שהישגיהן גבוהים למדינות שהישגיהן נמוכים, ובחינת הקשר בין הישגי התלמידים לבין משתני רקע שונים (כגון השכלת הורים, מצב חברתי-כלכלי וכו').
אך המחקר כשלעצמו אינו מטרה, אלא אמצעי. הממצאים נועדו לסייע למקבלי ההחלטות במשרד החינוך לזהות חוזקות וחולשות במצב המערכת בישראל, לעדכן את המדיניות החינוכית, ללמוד על גישות חדשות ועדכניות בתחומי הדעת הנבדקים ולשפר תוכניות לימודים ושיטות הוראה.
ממש לא. להפך: אין צורך בהכנה מיוחדת – והיא אף אסורה. המחקרים נועדו לבחון את הידע והמיומנויות של התלמידים כפי שהם משתקפים באופן טבעי במסגרת הלימודים בתחומי הדעת הנבדקים. בכל מדינה ההוראה והלמידה נעשות על פי תוכנית לימודים שונה – וזה אחד הדברים שנבדקים במחקר. כל ניסיון להשפיע על רמת הידע והמיומנויות של התלמידים שנדגמו למחקר עלול להיתפס כניסיון לשבש את המחקר ולהשיג ציון שאינו משקף את מצבם של כלל תלמידי ישראל.
בתקנה 5.2 במסמך הסטנדרטים של מחקר PISA נקבע כי "בתי ספר, תלמידים ו/או מורים צריכים לקבל רק מידע כללי על המבחן לפני מועד הבחינה, ולא הוראה פורמלית בתוכן ספציפי. בפרט, אין להציע הוראה פורמלית לתלמידים משתתפים, שנועדה לתרגל מיומנויות או ידע מפריטי מבחן PISA כדי להעלות את הציונים". הכנה מיוחדת של התלמידים שנדגמו להשתתף במחקר יוצרת הטיה בתוצאות, פוגעת בתוקף ובמהימנות של המחקר, ואף עלולה לפגוע במעמדה הבין-לאומי של ישראל.
עם זאת, חשוב מאוד להסביר לתלמידים ולמורים את מטרת המחקר ואת חשיבותו, ולעודד את התלמידים להתייחס ברצינות לשאלות ולהשבה עליהן. כחלק מכך, ראמ"ה תשלח לבתי הספר המשתתפים עלון שתתבקשו להעביר להורי התלמידים, נוסף על סרטון שנבקש להציג לתלמידי הכיתות שישתתפו במחקר.
במחקרים הבין-לאומיים אין ציון אישי ואין ציון בית ספרי. המבחנים אינם מיועדים להערכה אישית של התלמידים, המורים או בתי הספר. הנתונים והמידע שנאספים מדווחים רק ברמת המדינה והקבוצות באוכלוסייה, ולא ברמת התלמיד היחיד, הכיתה, המורה או בית הספר. זאת בין השאר משום שהתלמידים מקבלים מקבצים שונים של שאלות, כלומר כל תלמיד ותלמידה עשויים להיבחן על חומר אחר, מה שמונע השוואה בין הציונים.
את כל ממצאי המחקרים תוכלו לראות באזור הפרסומים באתר ראמ"ה. שם תמצאו דוחות ארציים מלאים, מצגות סיכום, דוחות טכניים ושאלות לדוגמה מהמבחנים האחרונים.
ראשית, חשוב לדעת שהדגימה של בתי הספר אקראית לחלוטין ונקבעת ל ידי מרכז המחקר הבין-לאומי, שעושה זאת עבור כלל המדינות המשתתפות. ראמ"ה מעבירה למרכז הבין-לאומי את רשימות בתי הספר ואת נתוני הרקע על כל מוסד, והמרכז הבין-לאומי דוגם מת המוסדות המשתתפים באופן שמאפשר לייצג את אוכלוסיית התלמידים בישראל. בכל בית ספר נדגמות בין כיתה אחת לשתיים, וכלל התלמידים בכיתות אלו נדרשים להשתתף.
כדי להבטיח שהתוצאות אכן מייצגות את ישראל, כלל בתי הספר וכלל התלמידים שנדגמו חייבים להשתתף במבחן. חשוב לזכור כי במבחנים הבין-לאומיים אין כל ציון לבית הספר ולא ניתן ציון אישי לתלמיד. התוצאות אינן נרשמות בתעודה, ואין אפשרות סטטיסטית לחשב נתון ברמת המוסד. הדיווח הוא ברמה הלאומית בלבד. לכן, גם אם בית הספר עבר שנה קשה, וגם אם תלמיד מסוים התמודד עם קושי אישי – הנהלים הבין-לאומיים מאפשרים "פטור" רק במקרים חריגים מאוד. גם אם תלמיד חש ברע ולא סיים את הבחינה, התשובות שניתנו ייקלטו וייבדקו כפי שהן. הכללים זהים עבור כלל המדינות המשתתפות, והם נועדו להבטיח תנאים אחידים למאות אלפי התלמידים המשתתפים בכל רחבי העולם.
לאחר הבחירה, נבקש מבית הספר לבחור איש או אשת קשר לביצוע המחקר. מומלץ למנות גורם בתפקיד בכיר, למשל סגן/ית מנהל או רכז/ת הערכה. חשוב מאוד שאדם זה יכיר את השכבה הנבחרת ואת תלמידיה. יש למלא את פרטי איש/אשת הקשר בשבוע שלאחר קבלת הפנייה מאיתנו. איש/אשת הקשר יתבקשו לתאם מועד לביצוע המבחן בבית הספר, לאשר את רשימת התלמידים והמורים בכיתות שנדגמו, לעמוד בקשר שוטף עם צוות המחקר בראמ"ה, ולסייע למרַכז/ת שיגיעו ביום המבחן לבית הספר. התקשורת עם מרַכז/ת המחקר בראמ"ה תיעשה באמצעות דוא"ל, ווטסאפ, ובמידת הצורך גם באמצעות הטלפון. ראמ"ה תקיים מפגש הסברה עם כלל אנשי הקשר לקראת המחקר.
במקביל, נבקש מבית הספר לבחור גם אחראי/ת מחשוב לביצוע המחקר. לתפקיד זה נבקש למנות גורם בעל ידע טכנולוגי והבנה בנוגע לרשת האינטרנט ולמחשבים הקיימים בבית הספר. יש למלא את הפרטים של אחראי/ת המחשוב בשבוע שלאחר קבלת הפנייה מאיתנו. איש/אשת המחשוב יתבקשו סייע במיפוי המחשבים ובבדיקת התאמתם לביצוע המבחן, לסייע בהיערכות טכנית, ולספק תמיכה לפי הצורך ביום המבחן.
לאחר שתקבלו מאיתנו את המייל ובו כל הפרטים, נבקש שאנשי הקשר והמחשוב בבית הספר ישתתפו במפגשי הסברה לקראת המחקר.
מחקר Trends in International Mathematics and Science Study) TIMSS) נערך על ידי ארגון ה-IEA (הארגון הבין-לאומי להערכת הישגים בחינוך), ומטרתו לבחון ידע במתמטיקה ובמדעים בקרב תלמידי כיתות ח' על בסיס ידע קוריקולרי. המחקר נערך במחזוריות קבועה, אחת ל-4 שנים, ומשתתפות בו כ-70 מדינות. ישראל השתתפה במחקר TIMSS מאז משנת 1995.
המחקר כולל:
- מבחן ממוחשב במתמטיקה ובמדעים (90 דקות). במבחן מספר נוסחים, ובכל נוסח שני חלקים: שאלות במתמטיקה ושאלות במדעים. השאלות חלקן פתוחות וחלקן סגורות (רב-ברירה).
- שאלון רקע לתלמידים (כ-40 דקות), העוסק באקלים הבית ספרי ובתחושת המסוגלות של התלמידים במקצועות אלו.
- שאלונים המופנים להנהלת בית הספר ולמורים למתמטיקה ולמדעים. השאלונים בודקים את האקלים הבית ספרי, את שיטות ההוראה, את משאבי הלמידה ועוד.
מחקר TIMSS הוא המחקר המרכזי והחשוב ביותר בעולם המאפשר לבחון את רמת הידע של התלמידים בתחומי המתמטיקה והמדעים. אפשר לעיין בתוצאות המחקרים הקודמים באזור הפרסומים באתר ראמ"ה.
מחקר TALIS (סקר ההוראה והלמידה הבין-לאומי) של ארגון ה-OECD הוא הכלי המרכזי והמקיף ביותר בעולם לבחינת סביבת העבודה של צוותי החינוך. שלא כמחקרים אחרים, המתמקדים בהישגי התלמידים, TALIS נועד לזהות את הקשיים והאתגרים שעימם מתמודדים מורים, מורות וצוותי הנהלה, ולאפשר להם לדווח ממקור ראשון על חוויותיהם בתחום המקצועי. המחקר מספק נתונים השוואתיים על איכות ההוראה, על תפיסות פדגוגיות ועל האתגרים הניצבים לפני סגלי החינוך במאה ה-21. לעיתים קרובות מכונה המחקר "קולם של המורים".
בישראל המחקר נערך על ידי ראמ"ה אחת ל-6 שנים, מאז שנת 2013. המחקר מתמקד במורים ובמנהלים בחטיבות הביניים ובצוותים הפועלים בפעוטונים (מגיל לידה עד 3) ובגני הילדים (6-3), בכלל סוגי הפיקוח ומגזרי השפה. השתתפותה העקבית של ישראל במחקר מאפשרת למערכת החינוך בארץ לבחון את עצמה לאורך זמן ובהשוואה למדינות ה-OECD, ולזהות מגמות ייחודיות לחברה שלנו.
השאלונים במחקר בוחנים לעומק שורה של נושאים בתחום הפדגוגיה והאקלים הבית ספרי, ובהם שיטות ההוראה בכיתה, איכות ההכשרה וההתפתחות המקצועית של המורים והמורות והאקלים הבית ספרי. דגש מיוחד מושם על תחושת המסוגלות של המורים ושביעות הרצון שלהם מעבודתם, ועל סגנון המנהיגות של המנהלים והמנהלות. הנתונים שנאספו מאפשרים לקבל תמונת מצב מערכתית ועדכנית בנוגע למשאב האנושי בבתי הספר ולצרכים שטרם קיבלו מענה. אפשר לעיין בתוצאות המחקרים הקודמים באזור הפרסומים באתר ראמ"ה.
מחקר PISA (ראשי תיבות של Programme for International Student Assessment) הוא מחקר בין-לאומי רחב היקף הנערך על ידי ארגון ה-OECD אחת ל-4 שנים. המחקר בארץ בוחן את רמת האוריינות והמיומנויות של תלמידים בני 15, ואת מידת מוכנותם לחיים הבוגרים ולהשתלבות בחברה המודרנית.
המחקר מתמקד בשלושה תחומי ליבה: קריאה, מתמטיקה ומדעים, ובכל מחזור מושם דגש מיוחד על אחד מהם. לקראת המבחן, צוותים מקצועיים ונציגים מטעם המדינות המשתתפות יגבשו מסגרת מושגית מעודכנת לתחום זה, ויעדכנו את השאלות הכלולות בו. במחקר PISA 2025, למשל, התחום המרכזי היה מדעים.
נוסף על כך המחקר כולל תחום חדשני ותחומי בחירה: ב-2025 היה התחום החדשני למידה בעידן הדיגיטלי, ובמסגרתו נבדקה יכולתם של התלמידים והתלמידות להתמצא ולפתור בעיות בסביבות טכנולוגיות. בשנת 2022 היה התחום החדשני חשיבה יצירתית, ובמסגרתו נבדקה היכולת להעלות רעיונות מגוונים ומקוריים, להעריכם ולשפרם במגוון הקשרים כגון כתיבה יצירתית ופתרון בעיות חברתיות ומדעיות. עם תחומי הבחירה המוצעים למדינות המשתתפות נמנים אנגלית כשפה זרה וחינוך פיננסי.
חשוב לזכור שמטרת המחקר אינה לתת ציונים לתלמידים או לבתי ספר, אלא לשקף תמונת מצב מערכתית על הישגיה של מערכת החינוך בישראל בהשוואה למדינות אחרות בעולם. הממצאים מאפשרים לזהות פערים לימודיים בין קבוצות אוכלוסייה שונות, ולבחון את הקשר בין רקע חברתי-כלכלי לבין הצלחה בלימודים. אפשר לעיין בתוצאות המחקרים הקודמים באזור הפרסומים באתר ראמ"ה.
מחקר PIRLS (ראשי תיבות של: Progress in International Reading Literacy Study) הוא מחקר בין-לאומי רחב היקף הנערך אחת ל-5 שנים על ידי ארגון ה-IEA. המחקר בוחן את אוריינות הקריאה של תלמידים בכיתה ד', נקודת זמן קריטית במעבר שבין "ללמוד לקרוא" לבין "לקרוא כדי ללמוד". מחקר זה נחשב אחד המדדים המרכזיים להערכת איכות החינוך בבתי הספר היסודיים בישראל.
המחקר מתמקד בקריאת ספרות (טקסטים סיפוריים) ובקריאה לצורך הפקת מידע ושימוש בו (טקסטים עיוניים). כמו כן נבדקת הבנת טקסט ברמות שונות: החל מאיתור מידע מפורש בטקסט, דרך הצעת פרשנויות והסקת מסקנות ישירות, ועד לבחינה והערכה של תוכן הטקסט ומאפייניו הלשוניים. המבחן מועבר בשפת האם של התלמידים (עברית או ערבית), מה שמאפשר לראמ"ה לקבל תמונת מצב מדויקת על רמת השליטה בשפה בקרב מגזרי האוכלוסייה השונים.
נוסף על הערכת הישגי התלמידים, מחקר PIRLS אוסף מידע מקיף על ההקשר החינוכי באמצעות שאלונים המופנים לתלמידים, להורים, למורים ולמורות ולהנהלת בתי הספר. השאלונים בוחנים את הרגלי הקריאה בבית, את האקלים הבית ספרי, את שיטות ההוראה ואת המשאבים העומדים לרשות בתי הספר. שילוב הנתונים מאפשר לראמ"ה לזהות את הגורמים המשפיעים על הצלחה בלימוד הקריאה, ולעמוד על הפערים המערכתיים בין תלמידים מרמות שונות של רקע חברתי-כלכלי ובין תלמידים בבתי ספר דוברי עברית לבין עמיתיהם בבתי ספר דוברי ערבית.
עבור מערכת החינוך בישראל, ממצאי PIRLS משמשים כלי אסטרטגי קריטי לגיבוש מדיניות בשלבי החינוך היסודי. הממצאים מסייעים לעקוב אחר מגמות לאורך זמן, לבחון את האפקטיביות של תוכניות הלימודים בשפת אם, ולהחליט על הקצאת משאבים ועל התערבויות פדגוגיות לקידום אוריינות השפה. אפשר לעיין בתוצאות המחקרים הקודמים באזור הפרסומים באתר ראמ"ה.
