יש לך שאלה בנושא
מחקרים בינלאומיים
?
שאלות ותשובות
רמות הביצוע שמוצגות בדוחות הבית ספריים ובדוחות הארציים הן נקודות חתך על פני סולם הציונים אשר מבחינות בין רמות שליטה שונות בתחום הדעת שנמדד.
על פי רוב נמצא במבחני תנופה הבחנה בין ארבע רמות כאשר הרמה הגבוהה ביותר מבטאת עמידה מלאה בדרישות תכנית הלימודים - כלומר אלו תלמידים שרכשו את כלל המיומנויות והידע הנדרש מתלמיד ברמת הכיתה שלהם על פי הדרישות שהגדירה תכנית הלימודים. יתר התלמידים לא עומדים בסף הנדרש ברצף שנע בין קרבה לסף הנדרש (רמת הביצוע השנייה) לבין פערים משמעותיים (רמות הביצוע השלישית והרביעית).
על מנת לקבוע את נקודות החתך האלה מתבצע בראמ"ה תהליך של הצבת תקנים, תהליך שנהוג בניתוח ועיבוד של מבחנים ארציים ומבחנים בינלאומיים (ובכללם PISA ו-TIMSS). בתהליך משתתפים פסיכומטריקאים, המפמ"רים ו/או נציגיהם, מומחים מהאקדמיה ומורים מהשטח.
בכל דוח תוכלו למצוא פירוט של המיומנויות והידע שרכשו הלמידים בכל רמת ביצוע. שיעור התלמידים בכל רמת הביצוע הוא נתון אבסולוטי שמבטא את מצב התלמידים בבית הספר, במדינה או במחוז, ולא נתון יחסי המכויל בהשוואה לקבוצת הדומים. לפיכך ניתן להשתמש בנתון זה לטובת השוואה בין שנים ובין קבוצות שונות בבית הספר ובאוכלוסייה בכלל.
סולם הציונים של מבחני תנופה הוא סולם אשר מאפשר לנו לבצע השוואה בין שנים, כאשר בשנת הבסיס נקבע שהציון הממוצע הארצי הוא 300 נקודות וסטיית התקן היא 50 נקודות.
היתרון המרכזי של שימוש בסולם רב-שנתי הוא היכולת לנטרל הבדלים ברמות הקושי של המבחנים בין שנים. באמצעות שימוש בשיטת IRT מתבצע כיול בין שנים ונוסחים המאפשר להבחין בין שינוי אמיתי בהישגי התלמידים ובין שינוי הנובע מרמת הקושי של המבחן.
כדי לאפשר את השינוי לאורך השנים, בסולם הרב-שנתי אין ציון מינימלי ומקסימלי לתלמיד בודד. עם זאת, רוב הציונים של הקבוצות המדווחות נעים סביב הממוצע, בטווח של עד שתי סטיות תקן לכל כיוון (200 עד 400 נקודות).
נוסף על הסולם אנחנו משתמשים במתודולוגיות סטטיסטיות נוספות כדי לכמת את גודל השינוי בין הישגי התלמידים בקבוצות השונות ובין שנים ואת מובהקותו: חישוב גודל האפקט (cohen's D) ומובהקות סטטיסטית של הפער. רק כאשר השינוי עומד בשני הקריטריונים האלו, הוא מוצג בדוחות כשינוי משמעותי.
חשוב להדגיש כי בכל מקרה לא ניתן להשוות בין תוצאות מבחני תנופה בתחומי דעת שונים או בשכבות הגיל השונות.
تلاميذ الدمج هم جزء لا يتجزّأ من صفوف الأمّ العاديّة، ومن العمليّة التعلُّميّة الاعتياديّة في هذه الصفوف. ولذلك، يهمّنا أن يشارك أكبر عدد من التلاميذ المُصنّفين ضمن هذه الفئة في الامتحانات والاستطلاعات، مثل باقي التلاميذ. ففي إقصائهم إساءة لنا كجهاز، وإساءة لهم كتلاميذ. يستطيع عدد كبير من التلاميذ المُصنّفين ضمن هذه الفئة أن يشاركوا مثل غيرهم في الامتحانات، دون الحاجة إلى مُلاءَمات خاصّة. في الحالات التي يحتاج فيها هؤلاء التلاميذ إلى مُلاءَمات، تُتيح راما ذلك وفقًا لسياسة المُلاءَمات، ووفقًا لأنواع المُلاءَمات الممنوحة للتلاميذ في الصفوف الأمّ، أو خارجها.
قائمة التلاميذ المُستحقّين للمُلاءَمات "تُغلق" قبل حوالي شهر من موعد الامتحان ("الموعد المحدّد"). وذلك لنتمكّن من تعبئة امتحاناتهم في ظرف منفصل، وطباعة قوائم دقيقة لأسماء التلاميذ لإرفاقها بالامتحانات يوم الامتحان. سياسة المُلاءَمات لامتحانات راما:
- يتعيّن على المدرسة إدخال المُلاءَمة الخاصّة بكلّ تلميذ في منظومتنا الخاصّة بجمع المعطيات، حتى موعد أقصاه شهر قبل موعد الامتحان، والتصريح بشكلٍ رسميّ بأنّ التلميذ يحصل على هذه المُلاءَمات بطبيعة الحال في الامتحانات المدرسيّة.
- على المدرسة التأكّد من تسجيل التلاميذ في منظومات الوزارة مثل "شيلوفيت" أو "פילוח תמיכות" (تصنيف الدعم) ساري المفعول. يجب إتمام التسجيل حتى الموعد المحدّد للامتحان (قبل شهر من الموعد)، والتأكّد من أنه ساري المفعول (يُطلب التسجيل المتجدّد كلّ فترة).
مع إتمام مرحلة جمع المعطيات، نقوم بمراجعة بيانات التلاميذ مقابل منظومتيّ "شيلوفيت" و "פילוח תמיכות" (تصنيف الدعم). إذا تطابقت التقارير، نقوم بالمُصادقة على على الطلبات. قبل أسبوع إلى أسبوعين من كلّ امتحان نرسل بريدًا إلكترونيًّا إلى إدارة المدرسة يتضمّن رابطًا لمنظومة جمع المعطيات، بحيث يمكن الاطّلاع على المُلاءَمات التي تمّت المصادقة عليها.
- إذا تمّت المُصادقة على الملاءَمة، على المدرسة أن تؤمّن الظروف التي تتيح تنفيذها في يوم الامتحان (مثل غرفة هادئة أو مُرافقة مساعِدة)، كجزء من التجهيزات ليوم الامتحان.
- إذا لم تتمّ المُصادقة على الملاءَمة، وبافتراض أنّ التلميذ لم يكن مُسجلًا حسب المطلوب في منظومة "شيلوفيت"، يجب إتمام التسجيل حتى يوم الامتحان، لضمان أن تُعطى المدرسة مُعطيات التلميذ بعد إجرائه الامتحان بشكل منفصل، وليس ضمن المعدّل المدرسيّ.
كخيارٍ افتراضيّ وبشكلٍ ضمنيّ، يُعفى تلاميذ التربية الخاصّة من المشاركة في الامتحانات.
مع الأسف، من الناحية الإجرائيّة لا يمكننا المُصادقة على مُلاءَمات لم تُقدّم عنها تقارير في منظومات جمع المعطيات حتى موعد إغلاق هذه المنظومات، أي قبل حوالي شهر من الامتحان. السبب في ذلك، هي الإجراءات المعقّدة والهائلة في إدارة وتنظيم امتحان بنطاق قطريّ، كما يظهر في هذه الصورة:

في الصورة يمكن رؤية غرفة الرزم التي تُشغّلها شركة طلدور "טלדור"، في الشهر الذي يسبق الامتحان. في نهاية عمليّة الرزم، غالبًا ما نحصل على أكثر من 1000 صندوق مرتّبة فوق بعضها البعض، وجاهزة للنقل إلى أنحاء البلاد. تُعبّأ حزمة الامتحانات الخاصّة بتلاميذ الدمج، مع أسمائهم وملصقات مخصّصة لهم، داخل كلّ صندوق، وفقًا لرمز المؤسّسة ورموز المسح المختلفة على الحزمة. نبدأ بعمليّة الرزم مباشرة بعد "الموعد المحدّد" للامتحان، وبالتزامن مع إغلاق منظومة جمع البيانات. كل خطأ قد يؤدّي إلى خلل في سير الامتحان في المدارس، وأيّ عطل قد يؤخّر نقل الصناديق المؤمَّن إلى مئات المدارس في أنحاء البلاد.
المشاركة في الامتحانات إلزاميّة حسب منشور المدير العامّ لوزارة التربية والتعليم. الاستثناءات هي:
- تلاميذ التربية الخاصّة:صفوف التربية الخاصّة مُعفاة ضمنًا من الامتحانات، نظرًا للاختلاف الكبير في برامجهم التعليميّة الفردانيّ. يمكن لمُديري المدارس طلب اختبار هذه الفئة من التلاميذ أو جزء منهم، وفقًا لاعتباراتهم الشخصيّة.
- تلاميذ الدمج مع سلّة شخصيّة: في الحالات الاستثنائيّة فقط، حيث يكون التلميذ (1) مُعفى بشكل دائم من الامتحانات المدرسيّة، (2) يواجه صعوبات خاصّة ومركّبة مثل الإعاقة العقليّة أو التوحّد، و(3) يرى مدير المدرسة بأنّ الامتحان قد يضرّ بالتلميذ بأيّ شكل من الأشكال، فيمكن للمدير طلب إعفائه من الامتحان.
- فئة التلاميذ من القادمين الجدد أو التلاميذ العائدين إلى البلاد: التلاميذ الذين وصلوا إلى البلاد خلال السنتين السابقتين لتاريخ بدء السنة الدراسيّة (1 أيلول)، غير مطالبين بالمشاركة في الامتحان. وذلك، لإدراكنا بأنّهم يواجهون تحدّيات لغويّة قد تؤثّر على تحصيلهم.
- تلاميذ لغتهم الأم مختلفة: المهاجرون أو تلاميذ آخرون يدرسون في مدرسة لا تُدرّس بلغتهم الأمّ غير مطالبين بالتقدّم للامتحان فقط في حال التحقوا بالمدرسة خلال السنتين السابقتين من تاريخ بدء السنة الدراسيّة.
- برامج تعليمية دوليّة: المدارس التي لديها تصريح بالتدريس وفق مناهج تعليميّة أجنبيّة، بلغة أخرى غير العبريّة أو العربيّة، معفيّة من المشاركة في امتحانات راما. ذلك لأنّ مضامين الموادّ التي تُدرّس فيها لا تتوافق مع مضامين الامتحان.
- حالات شخصية استثنائيّة: التلاميذ الذين توفي أحد أقاربهم من الدرجة الأولى خلال الأسبوعين السابقين للامتحان (إخوة، أخوات، أحد الوالدين، الأجداد)، أو تعرّضوا لحادث مفجع مفاجئ (مثل حادث طرق أو اعتداء)، أو فُقد الاتّصال بهم في ظروف مأساويّة، غير مطالبين بالمشاركة في الامتحان.
تُقدّم طلبات الإعفاء في "منصّة جمع البيانات" التابعة لراما، في موعد أقصاه شهر قبل الامتحان، حسب التاريخ الذي أقرّته راما (وهي المنظومة نفسها التي تُستخدم لتقديم طلبات المُلاءَمات لتلاميذ الدمج). في حال وجود حالات استثنائيّة شخصيّة، يجب التوجّه إلينا كتابيًّا، بأسرع وقت ممكن. إذا لم تُقدَّم الطلبات في الوقت المحدّد، فلن نتمكّن من المُصادقة عليها. بشكل عامّ، بدون تسلّم تصديق نصيّ رسميّ من راما (بواسطة "منصّة جمع البيانات" أو بالبريد الإلكترونيّ)،فكلّ التلاميذ ملزمون بإجراء الامتحان. بدون حصول المدرسة على المصادقة، فسنضطر أن نعتبر التلاميذ الذين لم يشاركوا في الامتحان متغيّبين، ممّا يقلّل من نسبة المشاركة في المدرسة.
عندما يُمنح إعفاء من الامتحان لتلاميذ متواجدين في المدرسة، نُوصي بإشراك التلميذ في حدث التقييم من خلال مهمة تقييم بديلة داخل المدرسة، لتقليل خطر الإقصاء أو الإهانة.
تواجه راما تحدي دافعيّة التلاميذ في المشاركة في الامتحانات على امتداد السنوات في جميع أنواع التقييم، سواء التقييم القطريّ (امتحانات واستطلاعات انطلاقة) أو التقييم الدوليّ (امتحانات بيزا، بيرلز وتيمس PISA، PIRLS، TIMSS).
في راما، نحن نعتقد بأنّ الدافعيّة للمشاركة يجب أن تكون دافعيّة داخليّة، كجزء من مسؤوليّة التلميذ والتزامه، لا مقابل منفعة شخصيّة يحقّقها من الامتحان. من الصواب أن نوضّح للتلاميذ وبكلّ صدق أنّ الامتحان يهدف إلى مساعدة المدرسة وجهاز التربية والتعليم في التحسّن والتقدّم، ولإظهار التحدّيات ومواطِن القوّة والضعف التي يواجهها المعلمون، ولمساعدة الأجيال الصاعدة على النجاح أكثر فأكثر. لا نرى أنّه من الصواب تقديم معلومات مغلوطة للتلاميذ بأنّ نتائج الامتحان ستُدرج في الشهادة، أو تؤثّر بأيّ شكل على مستقبلهم الشخصيّ. نعتقد بأنّ الصواب هو إدارة نظام الامتحانات بشفافيّة وانفتاح.
إلى جانب ذلك، يجب تذكير التلاميذ بأنّ المشاركة في التقييم الخارجيّ إلزاميّة، والامتحان هو جزء من المتطلّبات الروتينيّة في المدرسة، مع كلّ ما يترتّب على ذلك. كما أنّ العمليّة التربويّة تهدف إلى غرس الإحساس بالمسؤوليّة والالتزام في نفس التلميذ، حتى بدون تحصيل أيّ منفعة شخصيّة على المدى القريب، وكذلك يجب أن يذوّتوا القيمة التربويّة للمشاركة الجادّة في الامتحان كجزء من بديهيّات الجهد المبذول في الدراسة. التعامل مع التلاميذ غير المشاركين في الامتحان يرجع للمدرسة، وفقًا للإجراءات المتّبعة في هذه الحالات.
من المهمّ الإدراك بأنّ الامتحانات تقيس دائمًا قدرة التلميذ الذهنيّة مدمجةً بدافعيّته النفسيّة للنجاح. هناكدراسات تظهر أنّ الامتحانات التي لا تُمنح فيها علامة، أو لا تؤثّر مباشرة على مستقبل التلميذ، فإنّ للدافعيّة تأثيرًا أكبر على النتائج. لكندراسات أخرى تظهر وجود ارتباط مهمّ بين قدرة التلميذ ودافعيّته لبذل جهد في الامتحان الذي يقيس تلك القدرة. لذلك، لا توجد طريقة متّفق عليها (بحثيّة وسيكومتريّة) تسمح بفصل قدرة التلميذ عن دافعيّته لبذل جهد ووقت وللنجاح.
هذه القضيّة تشكّل تحدّيًا رئيسيًا ليس فقط لنا في راما، بل أيضًا لأكبر مراكز البحوث في العالم. مثلًا، تناولت منظمة التعاون الاقتصادي والتنمية (OECD) الموضوع بإسهاب في تقرير نتائج امتحانات PISA 2022، والتي لا تشمل أيضًا تقييمًا فرديًّا للتلميذ. بعد دراسة عدد من المؤشّرات مختلفة الدافعيّة، توصّل الباحثون إلى أنّ المؤشّرات تسمح بالفعل برصد زوايا مختلفة لتقييم قضيّة الدافعية، إلا أنّها لا تزال غير قابلة للفصل تمامًا عن قدرة التلميذ. لذلك، تتيح المؤشّرات المختلفة صورة أوسع لتفسير النتائج بدلًا من تقديم اقتراحات عمليّة لـ "تصحيح" النتائج.
في النهاية، نرى أنّه من الصواب أن نحفّز الدافعيّة للمشاركة وبذل أقصى جهد في الامتحان من خلال الإقناع والالتزام، وشرح الهدف الحقيقيّ للامتحان. من المهمّ أيضًا استخدام مؤشّرات متنوّعة لقياس مستوى دافعيّة التلاميذ، التي تُعتبر دائمًا جزءًا مِن كلّ امتحانّ امتحان. لكن لا يجدر القيام بذلك من أجل "تصحيح" العلامات، بل لإعطائها سياقًا أوسع.
منصّة راما لجمع بيانات المدارس تجدونها على الرابط: https://isuf.taldor.co.il. تُستخدم هذه المنصّة للتحقّق مِن معطيات التلاميذ الموجدودة لدينا وحتلنتها قبل كل امتحان واستطلاع. تُوفّر المنصّة معلومات حول بنُية الصفوف في المدرسة، وتفاصيل المعلمين الوسطاء بين راما والمدرسة، فيما يتعلّق بالمُلاءَمات أو الاستثناءات اللازمة للتلاميذ من فئة القادمين الجدد أو تلاميذ الدمج. بناءً على البيانات في المنصّة: نقوم بتعبئة كرّاسات الامتحانات في مئات الصناديق ونقلها إلى المدارس، أو القيام بمكالمات هاتفيّة ضروريّة، أو إنشاء روابط للاستطلاعات المختلفة.
للمنصّة عدد من الاستخدامات:
- في فترة جمع البيانات، تتيح المنصّة لمُديري المدارس إمكانيّة حتلنة المعطيات، وتعديل تفاصيل التلاميذ، واختيار مُلاءَمات للمستحقّين، وتحديد ما إذا كان تلاميذ الدمج والتلاميذ من القادمين الجدد سيُدرجون في المعدّل المدرسيّ.
- في الأسابيع التي تسبق الامتحان، يمكن لمُديري المدارس من خلال المنصّة الاطّلاع على جميع طلبات المُلاءَمات لتلاميذ الدمج التي قدّموها، إلى جانب حالة الطلب (مقبول/مرفوض) وتوضيح لسبب القبول أو الرفض.
تنبيه: في الأسابيع التي تسبق الامتحان لا يمكن حتلنة التفاصيل في المنصّة، بل الاطّلاع عليها فقط (في صفحات التلاميذ-القادمين الجدد وتلاميذ الدمج). نذكّر بأنه حتى لو قوبلت مُلاءَمة معّينة بالرفض، يمكن للمدرسة حتلنة تلاميذ الدمج في منظومة "شيلوفيت" حتى موعد أقصاه يوم الامتحان، وسيقدّم تقرير منفصل بمعطياتهم.
רשימת בתי הספר שנדגמו להשתתף בסקר הבית ספרי מוצגת כאן לנוחיותכם.
בנוגע למבחנים ולסקרים אחרים – ראמ"ה עורכת השנה מגוון מבחנים וסקרים, פנים-ישראליים ובין-לאומיים. כל בית ספר נדגם רק לחלק מהם, למעֵט המבחן בשפת אם לכיתות ד', שבו משתתפים כל בתי הספר מדי שנה בשנה.
במבחני תנופה לכיתות ו' ולכיתות ט': הודעה על תחום הידע שבית הספר נדגם אליו נשלחת להנהלת בית הספר כחודש וחצי לפני המבחן.
בסקרי התלמידים, המורים והמנהלים: כל בית ספר משויך לאחת משלוש קבוצות דגימה. כל קבוצה נסקרת אחת לשלוש שנים.
אנו מזכירים כי אין צורך להיערך ולהתכונן למבחני תנופה, וכי ניסיונות היערכות שכאלה אף מפריעים לשגרת הלמידה, משבשים אותה, ופוגעים בסופו של דבר בנתונים המתקבלים (כפי שמפורט כאן). נדרשת היערכות ניהולית בלבד – עדכון מצבות התלמידים ובקשות בדבר התאמות לתלמידים זכאים. מסיבה זו, ובהתאם למדיניות ראמ"ה, איננו מעבירים מידע למפקחים ולמדריכים על המבחנים שאליהם נדגמו בתי הספר.
מאז הקמתה ב-2005 ראמ"ה אוספת, מנתחת ומפיצה נתונים מגוונים, מתוּקפים ומקצועיים, שנועדו לתמוך בקבלת החלטות ובמהלכי שינוי במערכת החינוך. אנחנו בראמ"ה מעוניינים להרחיב את השימוש בנתונים הללו במשרד החינוך, באקדמיה ובציבור הרחב, תוך הקפדה שהשימוש בנתונים יקדם את מערכת החינוך ואת המחקר בתחום, וייעשה באופן מושכל והוגן בלי לפגוע ביכולת שלנו לאסוף נתונים איכותיים בעתיד.
אנו מעודדים שימוש בנתונים לא מזוהים בכל רמות הדיווח – כאלה שאפשר לנתחם אבל אי-אפשר לזהות על פיהם את תלמידים, את צוות ההוראה, את צוות ההנהלה או את מוסדות החינוך. אנו מתכננים לפרסם בעתיד מאגרי נתונים כאלה באופן פתוח באינטרנט, ועובדים על כך במלוא המרץ.
עד אז, להגשת בקשה לקבלת נתוני ראמ"ה לצורכי מחקר – לחצו כאן.
ראמ"ה מפתחת כלים ומסמכים מקצועיים רבים, בהם כלי הערכה פנימיים לבתי ספר, מבחנים לכיתות שונות, סקרים, מחקרים ועוד. כל אלה הם תוצר של ידע מקצועי ועמל רב של עובדי ראמ"ה, והם מוגנים על פי דיני הקניין הרוחני ושייכים למדינת ישראל.
המעוניינים להשתמש בתוצרים של ראמ"ה יכולים להגיש בקשה לרישיון שימוש.
חשוב לדעת שהתהליך יכול להימשך כשלושה חודשים.
מה ועדת המכרזים של ראמ"ה שוקלת כשהיא בוחנת בקשות לשימוש בתוצרי הידע של הרשות?
- זהות הגורם המבקש (בין שהוא גורם פרטי ובין שהוא תאגיד).
- האופן שבו מתכוונים להשתמש בתוצר, ובאיזו מידה מטרת השימוש הולמת את מטרות ראמ"ה.
- בקשות קודמות שהוגשו על ידי אותו גורם (מספר הבקשות, אופן השימוש בתוצרים של ראמ"ה והעמידה בהתחייבויות בעבר).
- האם השימוש בתוצר יתרום לראמ"ה להשגת מטרותיה? ולחילופין – האם השימוש עלול לגרום נזקים לראמ"ה, כגון פגיעה ביכולת שלה להשתמש בכלי הערכה כלשהו בעתיד בעקבות החשיפה שלו?
- איזה סוג רישיון נדרש לגורם המבקש: למשך כמה זמן, מה סוג השימוש וכיצד יפיצו את התוצרים? (למשל, האם מדובר בשימוש יחיד בפריטים בשאלון מודפס, שיועבר במשך חודש? האם בשילוב חד-פעמי במאמר אקדמי שיופץ באופן דיגיטלי? או אולי בשילוב באפליקציה שתופץ באופן דיגיטלי לאורך שנים?)
- מהו מודל התשלום המתוכנן לשימוש בתוצרים (חינמי, בתשלום וכיו"ב)?
מעוניינים להגיש בקשה לשימוש בתוצרי הידע של ראמ"ה? לחצו כאן.
אם מתקבלת הודעת שגיאה המציינת כי הקובץ חסום עקב הגדרות ,ActiveX יש לבצע את הפעולות הבאות:
שלב 1: גישה לתפריט אפשרויות. בתפריט העליון מימין לחצו על "קובץ", וגללו מטה עד שתגיעו ללשונית "אפשרויות" (Options) בתחתית התפריט.

שלב 2: פתיחת מרכז האמון. בחלון ההגדרות שנפתח בחרו בלשונית "מרכז יחסי האמון" (Trust Center) מתוך התפריט הימני. לאחר מכן לחצו על הלשונית "הגדרות מרכז האמון" (Trust Center Settings) שבאמצע החלון. לחצו על "אישור" כדי לשמור את השינויים.

שלב 3: שינוי הגדרות .ActiveX כעת, מתוך התפריט "מרכז יחסי האמון" שמימין, בחרו באפשרות "הגדרות "ActiveX (בדרך כלל זו האפשרות השישית). משמאל תיפתח החלונית "הגדרות ActiveX עבור כל יישומי Office". בחלונית זו ודאו שהאפשרות הראשונה ("הפוך את כל הפקדים לבלתי זמינים ללא הודעה") אינה מסומנת.


כעת אתרו את האפשרות "הפוך את כל הפקדים לזמינים ללא מגבלות ומבלי להציג בקשה" (Disable all controls without notification). לחצו לסימון אפשרות זו. אל דאגה, עשו זאת למרות ההערה בסוגריים לפיה הפעילות אינה מומלצת. לאחר מכן לחצו על "אישור" כדי לשמור את השינויים.
כעת הבעיה אמורה להיפתר. בהצלחה!
תוצאות המחקרים מייצרות תמונת מצב אמינה של מערכת החינוך בישראל בהשוואה למדינות העולם. בין השאר, המחקרים מאפשרים לנו -
- להשוות בין הישגים במדינות שונות ובקבוצות אוכלוסייה שונות בתוך אותה מדינה בתחומי הדעת הנבדקים, ולהציג את מדרג המדינות הנובע מההשוואה. בישראל, למשל, תוצאות המחקר מאפשרות להשוות בין תלמידים בבתי ספר דוברי ערבית לבין תלמידים בבתי ספר דוברי עברית לזהות פערים בין הקבוצות.
- לעקוב אחר מגמות לאורך זמן. זאת בזכות המחזוריות של המחקרים הבין-לאומיים, תוך שמירה על כיול סולם הציונים. כך, למשל, היה אפשר לבחון את מצב התלמידים וצוותי ההוראה בישראל במשך עשרים שנות מחקר.
- ללמוד מודלים מוצלחים של חינוך במדינות שונות, ולהבין אילו גורמים קשורים להצלחה בלמידה. זאת באמצעות השוואה בין מדינות שהישגיהן גבוהים למדינות שהישגיהן נמוכים, ובחינת הקשר בין הישגי התלמידים לבין משתני רקע שונים (כגון השכלת הורים, מצב חברתי-כלכלי וכו').
אך המחקר כשלעצמו אינו מטרה, אלא אמצעי. הממצאים נועדו לסייע למקבלי ההחלטות במשרד החינוך לזהות חוזקות וחולשות במצב המערכת בישראל, לעדכן את המדיניות החינוכית, ללמוד על גישות חדשות ועדכניות בתחומי הדעת הנבדקים ולשפר תוכניות לימודים ושיטות הוראה.
ממש לא. להפך: אין צורך בהכנה מיוחדת – והיא אף אסורה. המחקרים נועדו לבחון את הידע והמיומנויות של התלמידים כפי שהם משתקפים באופן טבעי במסגרת הלימודים בתחומי הדעת הנבדקים. בכל מדינה ההוראה והלמידה נעשות על פי תוכנית לימודים שונה – וזה אחד הדברים שנבדקים במחקר. כל ניסיון להשפיע על רמת הידע והמיומנויות של התלמידים שנדגמו למחקר עלול להיתפס כניסיון לשבש את המחקר ולהשיג ציון שאינו משקף את מצבם של כלל תלמידי ישראל.
בתקנה 5.2 במסמך הסטנדרטים של מחקר PISA נקבע כי "בתי ספר, תלמידים ו/או מורים צריכים לקבל רק מידע כללי על המבחן לפני מועד הבחינה, ולא הוראה פורמלית בתוכן ספציפי. בפרט, אין להציע הוראה פורמלית לתלמידים משתתפים, שנועדה לתרגל מיומנויות או ידע מפריטי מבחן PISA כדי להעלות את הציונים". הכנה מיוחדת של התלמידים שנדגמו להשתתף במחקר יוצרת הטיה בתוצאות, פוגעת בתוקף ובמהימנות של המחקר, ואף עלולה לפגוע במעמדה הבין-לאומי של ישראל.
עם זאת, חשוב מאוד להסביר לתלמידים ולמורים את מטרת המחקר ואת חשיבותו, ולעודד את התלמידים להתייחס ברצינות לשאלות ולהשבה עליהן. כחלק מכך, ראמ"ה תשלח לבתי הספר המשתתפים עלון שתתבקשו להעביר להורי התלמידים, נוסף על סרטון שנבקש להציג לתלמידי הכיתות שישתתפו במחקר.
במחקרים הבין-לאומיים אין ציון אישי ואין ציון בית ספרי. המבחנים אינם מיועדים להערכה אישית של התלמידים, המורים או בתי הספר. הנתונים והמידע שנאספים מדווחים רק ברמת המדינה והקבוצות באוכלוסייה, ולא ברמת התלמיד היחיד, הכיתה, המורה או בית הספר. זאת בין השאר משום שהתלמידים מקבלים מקבצים שונים של שאלות, כלומר כל תלמיד ותלמידה עשויים להיבחן על חומר אחר, מה שמונע השוואה בין הציונים.
את כל ממצאי המחקרים תוכלו לראות באזור הפרסומים באתר ראמ"ה. שם תמצאו דוחות ארציים מלאים, מצגות סיכום, דוחות טכניים ושאלות לדוגמה מהמבחנים האחרונים.
ראשית, חשוב לדעת שהדגימה של בתי הספר אקראית לחלוטין ונקבעת ל ידי מרכז המחקר הבין-לאומי, שעושה זאת עבור כלל המדינות המשתתפות. ראמ"ה מעבירה למרכז הבין-לאומי את רשימות בתי הספר ואת נתוני הרקע על כל מוסד, והמרכז הבין-לאומי דוגם מת המוסדות המשתתפים באופן שמאפשר לייצג את אוכלוסיית התלמידים בישראל. בכל בית ספר נדגמות בין כיתה אחת לשתיים, וכלל התלמידים בכיתות אלו נדרשים להשתתף.
כדי להבטיח שהתוצאות אכן מייצגות את ישראל, כלל בתי הספר וכלל התלמידים שנדגמו חייבים להשתתף במבחן. חשוב לזכור כי במבחנים הבין-לאומיים אין כל ציון לבית הספר ולא ניתן ציון אישי לתלמיד. התוצאות אינן נרשמות בתעודה, ואין אפשרות סטטיסטית לחשב נתון ברמת המוסד. הדיווח הוא ברמה הלאומית בלבד. לכן, גם אם בית הספר עבר שנה קשה, וגם אם תלמיד מסוים התמודד עם קושי אישי – הנהלים הבין-לאומיים מאפשרים "פטור" רק במקרים חריגים מאוד. גם אם תלמיד חש ברע ולא סיים את הבחינה, התשובות שניתנו ייקלטו וייבדקו כפי שהן. הכללים זהים עבור כלל המדינות המשתתפות, והם נועדו להבטיח תנאים אחידים למאות אלפי התלמידים המשתתפים בכל רחבי העולם.
לאחר הבחירה, נבקש מבית הספר לבחור איש או אשת קשר לביצוע המחקר. מומלץ למנות גורם בתפקיד בכיר, למשל סגן/ית מנהל או רכז/ת הערכה. חשוב מאוד שאדם זה יכיר את השכבה הנבחרת ואת תלמידיה. יש למלא את פרטי איש/אשת הקשר בשבוע שלאחר קבלת הפנייה מאיתנו. איש/אשת הקשר יתבקשו לתאם מועד לביצוע המבחן בבית הספר, לאשר את רשימת התלמידים והמורים בכיתות שנדגמו, לעמוד בקשר שוטף עם צוות המחקר בראמ"ה, ולסייע למרַכז/ת שיגיעו ביום המבחן לבית הספר. התקשורת עם מרַכז/ת המחקר בראמ"ה תיעשה באמצעות דוא"ל, ווטסאפ, ובמידת הצורך גם באמצעות הטלפון. ראמ"ה תקיים מפגש הסברה עם כלל אנשי הקשר לקראת המחקר.
במקביל, נבקש מבית הספר לבחור גם אחראי/ת מחשוב לביצוע המחקר. לתפקיד זה נבקש למנות גורם בעל ידע טכנולוגי והבנה בנוגע לרשת האינטרנט ולמחשבים הקיימים בבית הספר. יש למלא את הפרטים של אחראי/ת המחשוב בשבוע שלאחר קבלת הפנייה מאיתנו. איש/אשת המחשוב יתבקשו סייע במיפוי המחשבים ובבדיקת התאמתם לביצוע המבחן, לסייע בהיערכות טכנית, ולספק תמיכה לפי הצורך ביום המבחן.
לאחר שתקבלו מאיתנו את המייל ובו כל הפרטים, נבקש שאנשי הקשר והמחשוב בבית הספר ישתתפו במפגשי הסברה לקראת המחקר.
מחקר Trends in International Mathematics and Science Study) TIMSS) נערך על ידי ארגון ה-IEA (הארגון הבין-לאומי להערכת הישגים בחינוך), ומטרתו לבחון ידע במתמטיקה ובמדעים בקרב תלמידי כיתות ח' על בסיס ידע קוריקולרי. המחקר נערך במחזוריות קבועה, אחת ל-4 שנים, ומשתתפות בו כ-70 מדינות. ישראל השתתפה במחקר TIMSS מאז משנת 1995.
המחקר כולל:
- מבחן ממוחשב במתמטיקה ובמדעים (90 דקות). במבחן מספר נוסחים, ובכל נוסח שני חלקים: שאלות במתמטיקה ושאלות במדעים. השאלות חלקן פתוחות וחלקן סגורות (רב-ברירה).
- שאלון רקע לתלמידים (כ-40 דקות), העוסק באקלים הבית ספרי ובתחושת המסוגלות של התלמידים במקצועות אלו.
- שאלונים המופנים להנהלת בית הספר ולמורים למתמטיקה ולמדעים. השאלונים בודקים את האקלים הבית ספרי, את שיטות ההוראה, את משאבי הלמידה ועוד.
מחקר TIMSS הוא המחקר המרכזי והחשוב ביותר בעולם המאפשר לבחון את רמת הידע של התלמידים בתחומי המתמטיקה והמדעים. אפשר לעיין בתוצאות המחקרים הקודמים באזור הפרסומים באתר ראמ"ה.
מחקר TALIS (סקר ההוראה והלמידה הבין-לאומי) של ארגון ה-OECD הוא הכלי המרכזי והמקיף ביותר בעולם לבחינת סביבת העבודה של צוותי החינוך. שלא כמחקרים אחרים, המתמקדים בהישגי התלמידים, TALIS נועד לזהות את הקשיים והאתגרים שעימם מתמודדים מורים, מורות וצוותי הנהלה, ולאפשר להם לדווח ממקור ראשון על חוויותיהם בתחום המקצועי. המחקר מספק נתונים השוואתיים על איכות ההוראה, על תפיסות פדגוגיות ועל האתגרים הניצבים לפני סגלי החינוך במאה ה-21. לעיתים קרובות מכונה המחקר "קולם של המורים".
בישראל המחקר נערך על ידי ראמ"ה אחת ל-6 שנים, מאז שנת 2013. המחקר מתמקד במורים ובמנהלים בחטיבות הביניים ובצוותים הפועלים בפעוטונים (מגיל לידה עד 3) ובגני הילדים (6-3), בכלל סוגי הפיקוח ומגזרי השפה. השתתפותה העקבית של ישראל במחקר מאפשרת למערכת החינוך בארץ לבחון את עצמה לאורך זמן ובהשוואה למדינות ה-OECD, ולזהות מגמות ייחודיות לחברה שלנו.
השאלונים במחקר בוחנים לעומק שורה של נושאים בתחום הפדגוגיה והאקלים הבית ספרי, ובהם שיטות ההוראה בכיתה, איכות ההכשרה וההתפתחות המקצועית של המורים והמורות והאקלים הבית ספרי. דגש מיוחד מושם על תחושת המסוגלות של המורים ושביעות הרצון שלהם מעבודתם, ועל סגנון המנהיגות של המנהלים והמנהלות. הנתונים שנאספו מאפשרים לקבל תמונת מצב מערכתית ועדכנית בנוגע למשאב האנושי בבתי הספר ולצרכים שטרם קיבלו מענה. אפשר לעיין בתוצאות המחקרים הקודמים באזור הפרסומים באתר ראמ"ה.
מחקר PISA (ראשי תיבות של Programme for International Student Assessment) הוא מחקר בין-לאומי רחב היקף הנערך על ידי ארגון ה-OECD אחת ל-4 שנים. המחקר בארץ בוחן את רמת האוריינות והמיומנויות של תלמידים בני 15, ואת מידת מוכנותם לחיים הבוגרים ולהשתלבות בחברה המודרנית.
המחקר מתמקד בשלושה תחומי ליבה: קריאה, מתמטיקה ומדעים, ובכל מחזור מושם דגש מיוחד על אחד מהם. לקראת המבחן, צוותים מקצועיים ונציגים מטעם המדינות המשתתפות יגבשו מסגרת מושגית מעודכנת לתחום זה, ויעדכנו את השאלות הכלולות בו. במחקר PISA 2025, למשל, התחום המרכזי היה מדעים.
נוסף על כך המחקר כולל תחום חדשני ותחומי בחירה: ב-2025 היה התחום החדשני למידה בעידן הדיגיטלי, ובמסגרתו נבדקה יכולתם של התלמידים והתלמידות להתמצא ולפתור בעיות בסביבות טכנולוגיות. בשנת 2022 היה התחום החדשני חשיבה יצירתית, ובמסגרתו נבדקה היכולת להעלות רעיונות מגוונים ומקוריים, להעריכם ולשפרם במגוון הקשרים כגון כתיבה יצירתית ופתרון בעיות חברתיות ומדעיות. עם תחומי הבחירה המוצעים למדינות המשתתפות נמנים אנגלית כשפה זרה וחינוך פיננסי.
חשוב לזכור שמטרת המחקר אינה לתת ציונים לתלמידים או לבתי ספר, אלא לשקף תמונת מצב מערכתית על הישגיה של מערכת החינוך בישראל בהשוואה למדינות אחרות בעולם. הממצאים מאפשרים לזהות פערים לימודיים בין קבוצות אוכלוסייה שונות, ולבחון את הקשר בין רקע חברתי-כלכלי לבין הצלחה בלימודים. אפשר לעיין בתוצאות המחקרים הקודמים באזור הפרסומים באתר ראמ"ה.
מחקר PIRLS (ראשי תיבות של: Progress in International Reading Literacy Study) הוא מחקר בין-לאומי רחב היקף הנערך אחת ל-5 שנים על ידי ארגון ה-IEA. המחקר בוחן את אוריינות הקריאה של תלמידים בכיתה ד', נקודת זמן קריטית במעבר שבין "ללמוד לקרוא" לבין "לקרוא כדי ללמוד". מחקר זה נחשב אחד המדדים המרכזיים להערכת איכות החינוך בבתי הספר היסודיים בישראל.
המחקר מתמקד בקריאת ספרות (טקסטים סיפוריים) ובקריאה לצורך הפקת מידע ושימוש בו (טקסטים עיוניים). כמו כן נבדקת הבנת טקסט ברמות שונות: החל מאיתור מידע מפורש בטקסט, דרך הצעת פרשנויות והסקת מסקנות ישירות, ועד לבחינה והערכה של תוכן הטקסט ומאפייניו הלשוניים. המבחן מועבר בשפת האם של התלמידים (עברית או ערבית), מה שמאפשר לראמ"ה לקבל תמונת מצב מדויקת על רמת השליטה בשפה בקרב מגזרי האוכלוסייה השונים.
נוסף על הערכת הישגי התלמידים, מחקר PIRLS אוסף מידע מקיף על ההקשר החינוכי באמצעות שאלונים המופנים לתלמידים, להורים, למורים ולמורות ולהנהלת בתי הספר. השאלונים בוחנים את הרגלי הקריאה בבית, את האקלים הבית ספרי, את שיטות ההוראה ואת המשאבים העומדים לרשות בתי הספר. שילוב הנתונים מאפשר לראמ"ה לזהות את הגורמים המשפיעים על הצלחה בלימוד הקריאה, ולעמוד על הפערים המערכתיים בין תלמידים מרמות שונות של רקע חברתי-כלכלי ובין תלמידים בבתי ספר דוברי עברית לבין עמיתיהם בבתי ספר דוברי ערבית.
עבור מערכת החינוך בישראל, ממצאי PIRLS משמשים כלי אסטרטגי קריטי לגיבוש מדיניות בשלבי החינוך היסודי. הממצאים מסייעים לעקוב אחר מגמות לאורך זמן, לבחון את האפקטיביות של תוכניות הלימודים בשפת אם, ולהחליט על הקצאת משאבים ועל התערבויות פדגוגיות לקידום אוריינות השפה. אפשר לעיין בתוצאות המחקרים הקודמים באזור הפרסומים באתר ראמ"ה.

