יש לך שאלה בנושא
מחקרים בינלאומיים
?
שאלות ותשובות
לאחר השלמת בדיקת תשובות התלמידים, יש לסיים את אירוע ההערכה כמפורט בהמשך. לאחר מכן, ניתן לצפות בתוצאות המבדק. התוצאות במערכת מוצגות בשתי דרכים:
1 במבדקי עמית - דרך קישור לסטורי הכולל המלצות פעולה: מהשנה, במבדק עמית בעברית ובמבדק ההמשך בעמית בערבית - אין עוד צורך להוריד את הנתונים לאקסל. לאחר כמה שעות, נעביר אליך באמצעות הודעת ווטסאפ קישור לדו"ח תוצאות דיגיטלי המסכם את מצב הכיתה. במידה ומספר הנייד שלך אינו מעודכן אצלנו, נפנה אליך טלפונית כדי לשאול להיכן להעביר את הדו"ח (אם לא קיבלת הקישור תוך 24 שעות, יש ליצור איתנו קשר בדוא"ל או בווטסאפ).
2 בממשק הדו"חות החדש של מערכת תבונה: הממשק יעלה לאוויר באוקטובר, והוא יאפשר לראות את התוצאות בצורה פשוטה ונגישה (נעדכן את כלל המורים שביצעו הערכה - ברגע שיעלה).
3 דרך הורדת קובץ אקסל והעתקתו לעמיתית. עד להתייצבות הדו"חות החדשים שפיתחנו, ניתן להשתמש במערכת כמו בעבר, דרך הורדת קובץ נתונים.
סיום אירוע ההערכה
כדי לסיים את המבדק, יש לבחור בלשונית "קבוצות לימוד", לאתר את הקבוצה הרלוונטית, ללחוץ ב"הצגת אירועי הערכה" ובאירוע שהושלם ללחוץ על "סיים אירוע הערכה":
קבלת קישור ל"סטורי"
מספר שעות לאחר סיום אירוע ההערכה,המורה שיצרה את האירוע תקבל מאיתנו לווטסאפ קישור לסטורי, המסכם את תוצאות המבדק, ומסווג את התלמידים לרמות ביצוע. הקישור הוא אישי למורה, וניתן להעביר אותו לגורמים שונים בבית הספר. בסופו, יופיעו המלצות פעולה רלוונטיות, בהתאם לרמות הביצוע של התלמידים. (אם לא קיבלת הקישור לסטורי תוך 24 שעות, יש ליצור איתנו קשר בדוא"ל או בווטסאפ).
דו"ח במערכת תבונה
בימים הקרובים נסביר כאן כיצד להגיע לדו"ח הדיגיטלי החדש במערכת תבונה, בו מוצגות תוצאות המבדק באופן נגיש ופשוט להבנה.
הורדת קובץ אקסל
עד להעלאת הדו"ח החדש, ניתן להמשיך ולהוריד את נתוני התלמידים באקסל. כדי לעשות זאת, בשלב הראשון, יש להתחבר לממשק המנהל במערכת תבונה (דרך "AM Manager" במסך ההתחברות או דרך לחיצה על תמונת הפנים בממשק המורה):
בחלונית שתיפתח, יש לבחור ב"דוחות שלי" וללחוץ על "בקשת דו"ח":
בחלונית שנפתחה יש לבחור בסוג הדוח: Test Session Report For Teachers, וללחוץ על "הפעל":
לאחר מספר שניות הקובץ ירד. יש ללחוץ על החץ ליד "עיון בפרטים" ואז על "הורד קובץ":
לאחר שהקובץ ירד למחשב שלכם, יש ללחוץ עליו פעמיים, לפתוח אותו ולהעביר את קובץ האקסל לתיקייה במחשב שלכם. לאותה תיקייה יש להוריד את קובץ האקסל לניתוח נתוני המבדק באתר ראמ"ה (עמיתית עברית, עמיתית ערבית, איתאי עברית, איתאי ערבית).
כאשר תפתחו את קובץ העמיתית, יוצגו לכם תוצאות המבדק!
- שכר: רמות השכר בכל משרה מפורטות במודעות הגיוס בבהירות ובשקיפות. לזכות ראמ"ה עומדת האפשרות להעסקה בחוזה מומחים בכפוף להוכחת המומחיות (לא בכל משרה).
- סבסוד ארוחות: בדומה לכל משרדי הממשלה, אנו משתמשים במערכת GOV.EAT המקנה סבסוד ארוחות בסכום של 22 ש"ח ליום.
- עבודה היברידית: בהתאם לתנאי ההעסקה בשירות המדינה ולסוג התפקיד, יש אפשרות לעבוד מהבית יום אחד בשבוע.
- מיקום המשרדים: משרדינו נמצאים במגדל השחר, רח' אריאל שרון 4, גבעתיים. לתשומת לבכם: אנו צפויים לעבור לירושלים בסוף שנת 2026 בהתאם להחלטת הממשלה.
حالات كهذه تحصل بين الحين والآخر. نحن في النهاية بشر. رغم أننّا قمنا بتعيين المراقب سلفًا، وأكّد لنا حضوره إلى المدرسة في الموعد، فقد نضطر إلى إجراء الامتحان بدونه. لا تقلقوا! الأمر أسهل بكثير مما يبدو.
تنبيه: إذا لم يصل مُركّز المراقبة إلى المدرسة، ومعه صندوق الامتحانات، فيمكنك الاطّلاع على السؤال المطروح في هذا الموضوع. أمّا إذا وصل المُركّز ومعه الامتحانات، وكان هناك نقص في عدد المراقبين، فيرجى اتّباع الخطوات التالية:
- إبلاغنا بالواتساب (3937770-073)، أو البريد الإلكترونيّ(rama@education.gov.il)، أو رقم الهاتف (3937777-073، والضغط على 0). سنطلب من شركة تشغيل المراقبين التي نتعامل معها إرسال مراقب بديل على الفور.
- إذا لم يصل المراقب البديل حتى 20 دقيقة قبل بدء الامتحان، أولًا نتقدّم ببالغ أسفنا، ثمّ سنطلب مضطرين من المعلّم المُعيّن في الصف أن يحُلّ محلّ المراقب.
- في هذه الحالة، على المُركّز أن يعطي للمعلم الظرف الذي يحتوي على الامتحانات والتعليمات الخاصّة بالمراقب. فيما يلي الملفّات مع تعليمات امتحانات صفوف السادس: اللغة الإنجليزيّة (بالعبريّة)، اللغة الإنجليزيّة (بالعربيّة)، الرياضيات (بالعبريّة)، الرياضيات (بالعربيّة)، اللغة العبريّة للتلاميذ الناطقين بالعربيّة.
فيما يلي أربعة أمور مِن المهمّ أن يعرفها المعلّم:
- في ملف التعليمات هناك صفحة تحتوي على النقاط التي يجب قراءتها بصوت مسموع أمام تلاميذ الصفّ قبل البدء بالامتحان.
- يجب لصق مُلصق باسم التلميذ على كل كرّاسة امتحان.
- يجب التعهّد بإجراء الامتحان بشكل منتظّم والحفاظ على نزاهته.
- في نهاية الامتحان، هناك تقرير على المعلم تعبئته حول الامتحان، مُوقّع باسمه وتفاصيله الشخصيّة.
نعتذر مرة أخرى عن أيّ مضايقة أو إحراج ونشكركم على تعاونكم معنا. من المهمّ أن نُوضِح بأنّ الامتحان القطريّ يتطلّب تشغيل آلاف المراقبين في مئات المدارس في أنحاء البلاد. إنّها حملة تنظيميّة ضخمة للغاية. على أيّ حال، سنقوم بفحص ما حدث مع المراقب الذي عيّناه في مدرستكم، وإذا لزم الأمر سنمنعه من المشاركة في امتحانات راما مستقبلًا، لمنع تكرار مثل هذه الحالات.
ישנם מבדקים, דוגמת מבדק עמית בעברית או מבדק איתא"י, הכוללים שני חלקים, אשר ניתן להעביר אחד אחרי השני או בנפרד, בפער של כמה ימים (חשוב: במבדק עמית בערבית יש לפעול בהתאם למפורט כאן).
במבדקים בהם יש שני חלקים, על התלמידים להתחבר מחדש באמצעות שם וסיסמא שייתן להם המורה. כדי לעשות זאת, יש לפעול בהתאם לשלבים הבאים:
שלב 1: הורדת שמות המשתמשים והסיסמאות של כל התלמידים בכיתה
שלב 2: שליחת קישור ההתחברות לתלמידים כדי לאפשר להם להתחבר מחדש
שלב 3: מתן הסיסמא הייעודית לשלב ב' לתלמידים (במבדק "תבונה" הסיסמא היא 1111 בעמית אברית ובאיתאי, ו-1234 במבדקי המתמטיקה).
- משרות אמון ומילוי מקום: תהליך המיון מתנהל בראמ"ה ואורך בדרך כלל בין חודש לחודשיים (מרגע הפנייה ועד לגיוס).
- משרות תקניות (מכרזים): בשל המורכבות ושיתוף הפעולה עם נציבות שירות המדינה, תהליך זה אורך לרוב מספר חודשים.
כן. ההורים הם בעלי עניין ושותפים מרכזיים שלנו במערכת החינוך, וחשוב לנו שהם יכירו את הצפוי במבחן או בסקר שיעברו ילדיהם. מבחינה חוקית, יכולים גם ההורים לבקש מילדיהם שלא לענות על שאלות הסקר שבסוף המבחן.
לכן, לפני קיום המבחן ראמ"ה תשלח הודעה וסרטון הסבר קצר להורים שילדיהם עתידים להשתתף בבחינה. ניתן לצפות בסרטון בעברית ובערבית.
במקרה ואחד התלמידים התנתק מהמבדק מסיבה כלשהי, או שלמבדק יש מספק חלקים שמועברים בזמנים שונים, על המורה לתת לכל תלמיד שם וסיסמא שיאפשרו לו להזדהות. בעוד הרישום הראשוני למערכת הוא פשוט וקל, ההתחברות בפעם השנייה מחייבת לזהות את התלמיד כדי לאפשר לו להמשיך מהנקודה בה הפסיק.
כדי להוציא את רשימת הסיסמאות, יש להתחבר למערכת תבונה, ולבחור באפשרות AM Teacher, להיכנס ל"קבוצות לימוד" (למעלה בצד ימין) ולאתר את קבוצת הלימוד הרלוונטית:
לוחצים על החץ הקטן שבכפתור "הצגת אירועי הערכה" ובוחרים באפשרות "רשימת תלמידים":
מוצאים את התלמיד הרלוונטי, ולוחצים על עיון:
שם המשתמש והסיסמא מופיעים בחלונית שנפתחה:
"תנופה למחר" הוא מבחן חדשני הבודק אוריינות מידע במדיה, ומתנהל במתכונת דיגיטלית באמצעי קצה אישיים (טלפון נייד, מחשב).
מרבית ההתאמות המוצגות במסמך המדיניות תקפות וניתנות למימוש גם במבחן זה (למשל: היבחנות עם סייעת אישית, חדר שקט ועוד).
המבחן מותאם לכללי הנגישות, בהתאם לנוהל התאמות נגישות ושמישות במוצרים טכנולוגיים מתוקשבים שלמשרד החינוך – מאי 2025. מלבד זה מתאפשרת במבחן גם הנגשה מובנית וגמישות רבה, כגון אפשרות להגדיל את התצוגה. המבחן אינו כולל קטעי שמע, ולכן הוא מותאם כברירת מחדל לתלמידים עם לקות שמיעה.
במבחן לא תתאפשר ההתאמה של "הקראה על ידי בוחן", היות שהקראה חיצונית פוגעת במהות המבחן. סיוע של איש צוות בכתיבת התשובות יתאפשר במקרים של מניעה תפקודית המגבילה את יכולתו של התלמיד להקליד או להשתמש בציוד הקצה (מחשב או טלפון נייד).
כחלק מהמדיניות של קבלת התאמות, ככל שיש צורך בהתאמות בית הספר נדרש להודיע על כך מראש באמצעות ממשק איסוף הנתונים של ראמ“ה .
לקריאה נוספת על המפרט והמיומנויות אפשר להיכנס לאתר המבחן, וכן מומלץ להתנסות במבחן לדוגמה לכיתות ט' וכיתות ו' כדי להכיר את סביבת העבודה.
המבחן הוא חלק ממערך ההערכה הארצי ועל כן ההשתתפות בו היא חובה. עם זאת, חשוב לדעת כי אין ציונים אישיים לתלמידים, וכי המבחן אינו משפיע בשום דרך על הערכת התלמידים ברמה האישית. ראמ"ה תעביר את תוצאות ההערכה ברמת הכיתה ובית הספר בלבד. מומלץ להעביר לתלמידים את המסר ולפיו המבחן נועד לעזור לבית הספר ולמערכת החינוך לשפר את תהליכי ההוראה והלמידה. הורים רשאים לבקש מילדיהם שלא לענות על סקר העמדות שמופיע בסוף המבחן, אשר נועד לצרכי מחקר.
ההיבחנות עצמו נעשית באמצעות הטלפון הנייד או במחשב בית הספר, כחלק מהסביבה הטבעית של ימינו. כיום, הטלפון הנייד הוא המכשיר שבאמצעותו רוב האנשים לומדים ומתנהלים בחיים האמיתיים. גישת "הבא את הציוד שלך" (Bring your own device) היא מקובלת ונפוצה במערכות חינוך בעולם וגם בישראל (לחוזר מנכ"ל משרד החינוך בנושא). תלמידים שאין להם יכולת להיבחן בטלפון נייד חכם, יוכלו להיבחן במחשבים שנמצאים בבית הספר. יש לעדכן על כך מבעוד מועד את הנהלת בית הספר, אשר תדאג לכך שלכלל התלמידים יש אמצעי קצה מתאימים להשתתפות שווה ונגישה בבחינה.
תוצאות המחקרים מייצרות תמונת מצב אמינה של מערכת החינוך בישראל בהשוואה למדינות העולם. בין השאר, המחקרים מאפשרים לנו -
- להשוות בין הישגים במדינות שונות ובקבוצות אוכלוסייה שונות בתוך אותה מדינה בתחומי הדעת הנבדקים, ולהציג את מדרג המדינות הנובע מההשוואה. בישראל, למשל, תוצאות המחקר מאפשרות להשוות בין תלמידים בבתי ספר דוברי ערבית לבין תלמידים בבתי ספר דוברי עברית לזהות פערים בין הקבוצות.
- לעקוב אחר מגמות לאורך זמן. זאת בזכות המחזוריות של המחקרים הבין-לאומיים, תוך שמירה על כיול סולם הציונים. כך, למשל, היה אפשר לבחון את מצב התלמידים וצוותי ההוראה בישראל במשך עשרים שנות מחקר.
- ללמוד מודלים מוצלחים של חינוך במדינות שונות, ולהבין אילו גורמים קשורים להצלחה בלמידה. זאת באמצעות השוואה בין מדינות שהישגיהן גבוהים למדינות שהישגיהן נמוכים, ובחינת הקשר בין הישגי התלמידים לבין משתני רקע שונים (כגון השכלת הורים, מצב חברתי-כלכלי וכו').
אך המחקר כשלעצמו אינו מטרה, אלא אמצעי. הממצאים נועדו לסייע למקבלי ההחלטות במשרד החינוך לזהות חוזקות וחולשות במצב המערכת בישראל, לעדכן את המדיניות החינוכית, ללמוד על גישות חדשות ועדכניות בתחומי הדעת הנבדקים ולשפר תוכניות לימודים ושיטות הוראה.
ממש לא. להפך: אין צורך בהכנה מיוחדת – והיא אף אסורה. המחקרים נועדו לבחון את הידע והמיומנויות של התלמידים כפי שהם משתקפים באופן טבעי במסגרת הלימודים בתחומי הדעת הנבדקים. בכל מדינה ההוראה והלמידה נעשות על פי תוכנית לימודים שונה – וזה אחד הדברים שנבדקים במחקר. כל ניסיון להשפיע על רמת הידע והמיומנויות של התלמידים שנדגמו למחקר עלול להיתפס כניסיון לשבש את המחקר ולהשיג ציון שאינו משקף את מצבם של כלל תלמידי ישראל.
בתקנה 5.2 במסמך הסטנדרטים של מחקר PISA נקבע כי "בתי ספר, תלמידים ו/או מורים צריכים לקבל רק מידע כללי על המבחן לפני מועד הבחינה, ולא הוראה פורמלית בתוכן ספציפי. בפרט, אין להציע הוראה פורמלית לתלמידים משתתפים, שנועדה לתרגל מיומנויות או ידע מפריטי מבחן PISA כדי להעלות את הציונים". הכנה מיוחדת של התלמידים שנדגמו להשתתף במחקר יוצרת הטיה בתוצאות, פוגעת בתוקף ובמהימנות של המחקר, ואף עלולה לפגוע במעמדה הבין-לאומי של ישראל.
עם זאת, חשוב מאוד להסביר לתלמידים ולמורים את מטרת המחקר ואת חשיבותו, ולעודד את התלמידים להתייחס ברצינות לשאלות ולהשבה עליהן. כחלק מכך, ראמ"ה תשלח לבתי הספר המשתתפים עלון שתתבקשו להעביר להורי התלמידים, נוסף על סרטון שנבקש להציג לתלמידי הכיתות שישתתפו במחקר.
במחקרים הבין-לאומיים אין ציון אישי ואין ציון בית ספרי. המבחנים אינם מיועדים להערכה אישית של התלמידים, המורים או בתי הספר. הנתונים והמידע שנאספים מדווחים רק ברמת המדינה והקבוצות באוכלוסייה, ולא ברמת התלמיד היחיד, הכיתה, המורה או בית הספר. זאת בין השאר משום שהתלמידים מקבלים מקבצים שונים של שאלות, כלומר כל תלמיד ותלמידה עשויים להיבחן על חומר אחר, מה שמונע השוואה בין הציונים.
את כל ממצאי המחקרים תוכלו לראות באזור הפרסומים באתר ראמ"ה. שם תמצאו דוחות ארציים מלאים, מצגות סיכום, דוחות טכניים ושאלות לדוגמה מהמבחנים האחרונים.
ראשית, חשוב לדעת שהדגימה של בתי הספר אקראית לחלוטין ונקבעת ל ידי מרכז המחקר הבין-לאומי, שעושה זאת עבור כלל המדינות המשתתפות. ראמ"ה מעבירה למרכז הבין-לאומי את רשימות בתי הספר ואת נתוני הרקע על כל מוסד, והמרכז הבין-לאומי דוגם מת המוסדות המשתתפים באופן שמאפשר לייצג את אוכלוסיית התלמידים בישראל. בכל בית ספר נדגמות בין כיתה אחת לשתיים, וכלל התלמידים בכיתות אלו נדרשים להשתתף.
כדי להבטיח שהתוצאות אכן מייצגות את ישראל, כלל בתי הספר וכלל התלמידים שנדגמו חייבים להשתתף במבחן. חשוב לזכור כי במבחנים הבין-לאומיים אין כל ציון לבית הספר ולא ניתן ציון אישי לתלמיד. התוצאות אינן נרשמות בתעודה, ואין אפשרות סטטיסטית לחשב נתון ברמת המוסד. הדיווח הוא ברמה הלאומית בלבד. לכן, גם אם בית הספר עבר שנה קשה, וגם אם תלמיד מסוים התמודד עם קושי אישי – הנהלים הבין-לאומיים מאפשרים "פטור" רק במקרים חריגים מאוד. גם אם תלמיד חש ברע ולא סיים את הבחינה, התשובות שניתנו ייקלטו וייבדקו כפי שהן. הכללים זהים עבור כלל המדינות המשתתפות, והם נועדו להבטיח תנאים אחידים למאות אלפי התלמידים המשתתפים בכל רחבי העולם.
לאחר הבחירה, נבקש מבית הספר לבחור איש או אשת קשר לביצוע המחקר. מומלץ למנות גורם בתפקיד בכיר, למשל סגן/ית מנהל או רכז/ת הערכה. חשוב מאוד שאדם זה יכיר את השכבה הנבחרת ואת תלמידיה. יש למלא את פרטי איש/אשת הקשר בשבוע שלאחר קבלת הפנייה מאיתנו. איש/אשת הקשר יתבקשו לתאם מועד לביצוע המבחן בבית הספר, לאשר את רשימת התלמידים והמורים בכיתות שנדגמו, לעמוד בקשר שוטף עם צוות המחקר בראמ"ה, ולסייע למרַכז/ת שיגיעו ביום המבחן לבית הספר. התקשורת עם מרַכז/ת המחקר בראמ"ה תיעשה באמצעות דוא"ל, ווטסאפ, ובמידת הצורך גם באמצעות הטלפון. ראמ"ה תקיים מפגש הסברה עם כלל אנשי הקשר לקראת המחקר.
במקביל, נבקש מבית הספר לבחור גם אחראי/ת מחשוב לביצוע המחקר. לתפקיד זה נבקש למנות גורם בעל ידע טכנולוגי והבנה בנוגע לרשת האינטרנט ולמחשבים הקיימים בבית הספר. יש למלא את הפרטים של אחראי/ת המחשוב בשבוע שלאחר קבלת הפנייה מאיתנו. איש/אשת המחשוב יתבקשו סייע במיפוי המחשבים ובבדיקת התאמתם לביצוע המבחן, לסייע בהיערכות טכנית, ולספק תמיכה לפי הצורך ביום המבחן.
לאחר שתקבלו מאיתנו את המייל ובו כל הפרטים, נבקש שאנשי הקשר והמחשוב בבית הספר ישתתפו במפגשי הסברה לקראת המחקר.
מחקר Trends in International Mathematics and Science Study) TIMSS) נערך על ידי ארגון ה-IEA (הארגון הבין-לאומי להערכת הישגים בחינוך), ומטרתו לבחון ידע במתמטיקה ובמדעים בקרב תלמידי כיתות ח' על בסיס ידע קוריקולרי. המחקר נערך במחזוריות קבועה, אחת ל-4 שנים, ומשתתפות בו כ-70 מדינות. ישראל השתתפה במחקר TIMSS מאז משנת 1995.
המחקר כולל:
- מבחן ממוחשב במתמטיקה ובמדעים (90 דקות). במבחן מספר נוסחים, ובכל נוסח שני חלקים: שאלות במתמטיקה ושאלות במדעים. השאלות חלקן פתוחות וחלקן סגורות (רב-ברירה).
- שאלון רקע לתלמידים (כ-40 דקות), העוסק באקלים הבית ספרי ובתחושת המסוגלות של התלמידים במקצועות אלו.
- שאלונים המופנים להנהלת בית הספר ולמורים למתמטיקה ולמדעים. השאלונים בודקים את האקלים הבית ספרי, את שיטות ההוראה, את משאבי הלמידה ועוד.
מחקר TIMSS הוא המחקר המרכזי והחשוב ביותר בעולם המאפשר לבחון את רמת הידע של התלמידים בתחומי המתמטיקה והמדעים. אפשר לעיין בתוצאות המחקרים הקודמים באזור הפרסומים באתר ראמ"ה.
מחקר TALIS (סקר ההוראה והלמידה הבין-לאומי) של ארגון ה-OECD הוא הכלי המרכזי והמקיף ביותר בעולם לבחינת סביבת העבודה של צוותי החינוך. שלא כמחקרים אחרים, המתמקדים בהישגי התלמידים, TALIS נועד לזהות את הקשיים והאתגרים שעימם מתמודדים מורים, מורות וצוותי הנהלה, ולאפשר להם לדווח ממקור ראשון על חוויותיהם בתחום המקצועי. המחקר מספק נתונים השוואתיים על איכות ההוראה, על תפיסות פדגוגיות ועל האתגרים הניצבים לפני סגלי החינוך במאה ה-21. לעיתים קרובות מכונה המחקר "קולם של המורים".
בישראל המחקר נערך על ידי ראמ"ה אחת ל-6 שנים, מאז שנת 2013. המחקר מתמקד במורים ובמנהלים בחטיבות הביניים ובצוותים הפועלים בפעוטונים (מגיל לידה עד 3) ובגני הילדים (6-3), בכלל סוגי הפיקוח ומגזרי השפה. השתתפותה העקבית של ישראל במחקר מאפשרת למערכת החינוך בארץ לבחון את עצמה לאורך זמן ובהשוואה למדינות ה-OECD, ולזהות מגמות ייחודיות לחברה שלנו.
השאלונים במחקר בוחנים לעומק שורה של נושאים בתחום הפדגוגיה והאקלים הבית ספרי, ובהם שיטות ההוראה בכיתה, איכות ההכשרה וההתפתחות המקצועית של המורים והמורות והאקלים הבית ספרי. דגש מיוחד מושם על תחושת המסוגלות של המורים ושביעות הרצון שלהם מעבודתם, ועל סגנון המנהיגות של המנהלים והמנהלות. הנתונים שנאספו מאפשרים לקבל תמונת מצב מערכתית ועדכנית בנוגע למשאב האנושי בבתי הספר ולצרכים שטרם קיבלו מענה. אפשר לעיין בתוצאות המחקרים הקודמים באזור הפרסומים באתר ראמ"ה.
מחקר PISA (ראשי תיבות של Programme for International Student Assessment) הוא מחקר בין-לאומי רחב היקף הנערך על ידי ארגון ה-OECD אחת ל-4 שנים. המחקר בארץ בוחן את רמת האוריינות והמיומנויות של תלמידים בני 15, ואת מידת מוכנותם לחיים הבוגרים ולהשתלבות בחברה המודרנית.
המחקר מתמקד בשלושה תחומי ליבה: קריאה, מתמטיקה ומדעים, ובכל מחזור מושם דגש מיוחד על אחד מהם. לקראת המבחן, צוותים מקצועיים ונציגים מטעם המדינות המשתתפות יגבשו מסגרת מושגית מעודכנת לתחום זה, ויעדכנו את השאלות הכלולות בו. במחקר PISA 2025, למשל, התחום המרכזי היה מדעים.
נוסף על כך המחקר כולל תחום חדשני ותחומי בחירה: ב-2025 היה התחום החדשני למידה בעידן הדיגיטלי, ובמסגרתו נבדקה יכולתם של התלמידים והתלמידות להתמצא ולפתור בעיות בסביבות טכנולוגיות. בשנת 2022 היה התחום החדשני חשיבה יצירתית, ובמסגרתו נבדקה היכולת להעלות רעיונות מגוונים ומקוריים, להעריכם ולשפרם במגוון הקשרים כגון כתיבה יצירתית ופתרון בעיות חברתיות ומדעיות. עם תחומי הבחירה המוצעים למדינות המשתתפות נמנים אנגלית כשפה זרה וחינוך פיננסי.
חשוב לזכור שמטרת המחקר אינה לתת ציונים לתלמידים או לבתי ספר, אלא לשקף תמונת מצב מערכתית על הישגיה של מערכת החינוך בישראל בהשוואה למדינות אחרות בעולם. הממצאים מאפשרים לזהות פערים לימודיים בין קבוצות אוכלוסייה שונות, ולבחון את הקשר בין רקע חברתי-כלכלי לבין הצלחה בלימודים. אפשר לעיין בתוצאות המחקרים הקודמים באזור הפרסומים באתר ראמ"ה.
מחקר PIRLS (ראשי תיבות של: Progress in International Reading Literacy Study) הוא מחקר בין-לאומי רחב היקף הנערך אחת ל-5 שנים על ידי ארגון ה-IEA. המחקר בוחן את אוריינות הקריאה של תלמידים בכיתה ד', נקודת זמן קריטית במעבר שבין "ללמוד לקרוא" לבין "לקרוא כדי ללמוד". מחקר זה נחשב אחד המדדים המרכזיים להערכת איכות החינוך בבתי הספר היסודיים בישראל.
המחקר מתמקד בקריאת ספרות (טקסטים סיפוריים) ובקריאה לצורך הפקת מידע ושימוש בו (טקסטים עיוניים). כמו כן נבדקת הבנת טקסט ברמות שונות: החל מאיתור מידע מפורש בטקסט, דרך הצעת פרשנויות והסקת מסקנות ישירות, ועד לבחינה והערכה של תוכן הטקסט ומאפייניו הלשוניים. המבחן מועבר בשפת האם של התלמידים (עברית או ערבית), מה שמאפשר לראמ"ה לקבל תמונת מצב מדויקת על רמת השליטה בשפה בקרב מגזרי האוכלוסייה השונים.
נוסף על הערכת הישגי התלמידים, מחקר PIRLS אוסף מידע מקיף על ההקשר החינוכי באמצעות שאלונים המופנים לתלמידים, להורים, למורים ולמורות ולהנהלת בתי הספר. השאלונים בוחנים את הרגלי הקריאה בבית, את האקלים הבית ספרי, את שיטות ההוראה ואת המשאבים העומדים לרשות בתי הספר. שילוב הנתונים מאפשר לראמ"ה לזהות את הגורמים המשפיעים על הצלחה בלימוד הקריאה, ולעמוד על הפערים המערכתיים בין תלמידים מרמות שונות של רקע חברתי-כלכלי ובין תלמידים בבתי ספר דוברי עברית לבין עמיתיהם בבתי ספר דוברי ערבית.
עבור מערכת החינוך בישראל, ממצאי PIRLS משמשים כלי אסטרטגי קריטי לגיבוש מדיניות בשלבי החינוך היסודי. הממצאים מסייעים לעקוב אחר מגמות לאורך זמן, לבחון את האפקטיביות של תוכניות הלימודים בשפת אם, ולהחליט על הקצאת משאבים ועל התערבויות פדגוגיות לקידום אוריינות השפה. אפשר לעיין בתוצאות המחקרים הקודמים באזור הפרסומים באתר ראמ"ה.
