יש לך שאלה בנושא
מחקרים בינלאומיים
?
שאלות ותשובות
ישנם מקרים שבהם תלמיד נרשם למבדק מספר פעמים, או שתלמידים נרשמו למבדק שאינם צריכים להיות בו. במקרים שכאלה, עלינו למחוק את התלמידים בצורה מרוכזת דרך ממשק הניהול. ניתן למחוק רק תלמידים שנרשמו, אך לא החלו את המבדק! תלמידים שהחלו את המבדק יצטרכו להישאר בסטאטוס "בתהליך" ולא ייכללו בדו"ח הסופי שתשלח המערכת.
כדי למחוק קבוצת תלמידים, מתחברים למערכת תבונה, בוחרים באפשרות "AM Teacher", ובוחרים בלשונית "קבוצות לימוד", מאתרים את קבוצת הלימוד הרלוונטית ולוחצים על כפתור "הצגת אירועי הערכה":
כאשר מגיעים לאירועי ההערכה, נכנסים ל"ערוך פרטי אירוע":
בחלונית שנפתחה, בוחרים באפשרות השלישית בצד שמאל ("הוסף תלמידים"). הבחירה מביאה אותנו למסך שבו מוצגים כלל התלמידים שנמצאים באירוע ההערכה:
במסך זה מסמנים רק תלמידים שנמצאים בשלב "ממתין" (לא ניתן למחוק תלמידים שנמצאים בתהליך!), ואז לוחצים על "הסר תלמידים" בראש הטבלה בצד ימין. ניתן להסיר כל תלמיד בנפרד בלחיצה על הלחצן השמאלי ("הסר").
نتفهّم الصعوبة اللغويّة التي يواجهها التلاميذ من فئة القادمين الجدد، التلاميذ العائدون إلى البلاد، التلاميذ المهاجرون، والتلاميذ الذين لغتهم الأمّ ليست العبريّة. كجزء من ذلك، تُتيح راما مُلاءَمات في المشاركة وفي التقارير المدرسيّة، لأخذ مرحلة استيعاب التلاميذ المُستجدّين بعين الاعتبار، وضمان تحقيق العدالة في مراحل التقييم المختلفة، والحصول على صورة موثوقة للمستوى المعرفيّ في المدرسة:
- الإقامة في البلاد لمدّة أقصاها سنتان: هذه الفئة من التلاميذ غير مُطالبين بالمشاركة في الامتحانات، إلا إذا طلب مدير المدرسة ذلك. ينبع هذا من إدراكنا لحقيقة أنّ التلاميذ لم يكتسبوا اللغة بما يؤهّلهم للتعامل مع الامتحانات بالعبريّة. تنطبق هذه السياسة أيضًا على التلاميذ المهاجرين (حسب تاريخ دخولهم إلى البلاد)، والتلاميذ العائدين (حسب تاريخ عودتهم)، والتلاميذ الذين يدرسون في مدارس لا تُدرّس بلغتهم الأمّ (حسب تاريخ بدء دراستهم).
- الإقامة في البلاد لمدّة تتراوح بين سنتين-أربع سنوات: هؤلاء التلاميذ يشاركون في الامتحانات، لكنهم لا يُشملون في المعدّل المدرسيّ. في التقرير الذي تقدّمه راما يُبلّغ عن هذه الفئة بشكل منفصل ضمن تقرير المدرسة، إلى جانب التلاميذ الآخرين المماثلين من حيث سنة وصولهم إلى البلاد. تنطبق هذه السياسة أيضًا على التلاميذ المهاجرين (حسب تاريخ دخولهم إلى البلاد)، والتلاميذ العائدين (حسب تاريخ عودتهم)، والتلاميذ الذين يدرسون في مدارس لا تُدرّس بلغتهم الأمّ (حسب تاريخ بدء دراستهم).
- الإقامة في البلاد لمدّة تزيد عن أربع سنوات: تشارك هذه الفئة من التلاميذ في الامتحانات كباقي التلاميذ.
نحسب السنوات اعتبارًا من 1 أيلول للسنة التي يُجرى فيها الامتحان، بحيث تُحسب السنوات اعتبارًا من هذا التاريخ (إذا كان تاريخ القدوم إلى البلاد قبل سنتين من بداية السنة الدراسيّة التي يجري فيها الامتحان، فإنّ التلميذ غير مطالب بالمشاركة في الامتحان).
يمكن لمُديري المدارس، عبر "منصّة جمع البيانات"، أن يقرّروا ما إذا كانت معطيات التلاميذ ستُشمل في المعدّل المدرسيّ. سواءً في حال كان التلاميذ قد قدموا إلى البلاد في موعد أقصاه أربع سنوات قبل بداية السنة الدراسيّة التي يُجرى فيها الامتحان، أو قدموا إلى البلاد خلال السنتين اللتين تسبقان الامتحان، فللمدير الحقّ بإشاركهم في الامتحان وشملهم في المعدّل حتى لو لم يكونوا ملزمين بذلك.
فيما يخصّ منح المُلاءَمات أثناء الامتحان نفسه، فإن امتحانات راما خلافًا لامتحانات البجروت في المرحلة الثانويّة، لا تشمل تقييمًا فرديًّا للتلاميذ ولا تؤثّر على تقييمهم. لذلك، تُمنح المُلاءَمات في إجراء الامتحان فقط للتلاميذ ذوي المحدوديّة الوظائفيّة المزمنة.
الهدف من التقييم الخارجيّ في جهاز التربية والتعليم هو أن يعكس للمدرسة، واللواء، والقيادة المركزيّة في الوزارة، والدولة بأكملها، صورة دقيقة عنمستوى المعرفة والمهارات لدى جميع التلاميذ، ما عدا الحالات الاستثنائيّة الحاصلة على إعفاء من المشاركة، مثل التلاميذ-القادمين الجدد، وتلاميذ التربية الخاصّة، أو تلاميذ الدمج الحاصلين على سلّة دعم شخصيّة.
لذلك، ومنذ تأسيسها، تُلزم راما جميع التلاميذ الذين يدرسون وفقًا للمنهج الدراسيّ الرسميّ بالمشاركة في الامتحانات، بما في ذلك التلاميذ المنضمّين إلى برامج تعلّميّة خاصّة، مثل صفوف "انطلاقة" للحصول على شهادة البجروت الكاملة (תל"ם)، ومسار البجروت العاديّ (מב”ר)، ومراكز التعليم التكنولوجيّ (מח”טים)، وغيرها. مشاركة جميع التلاميذ تحمل رسالة تربويّة هامّة: التلاميذ جزء محوريّ ومهمّ في جهاز التربية والتعليم في إسرائيل، ولهم إسهام حقيقيّ في تصوير وعَكْس حال ووضع الجهاز.
ندرك أنّ هناك حالات استثنائيّة لم يُدرّس فيها موضوع معيّن طوال السنة، رغم أن تعليمه إلزاميّ وفقًا للمنهج الدراسيّ، أو أنّ المدرسة لم تجد معلّمين مؤهّلين لتدريس الموضوع. ومع ذلك، حتى في هذه الحالات، إجراء الامتحان إلزاميّ: على التلاميذ المشاركة في التقييم الخارجيّ وبذل قصارى جهدهم. فقط بهذه الطريقة يمكننا الحصول على صورة تتّسمُ بالمصداقيّة، العدل والإنصاف تجاه جميع التلاميذ في إسرائيل، وتعكس وضع المدرسة ووضع جهاز التربية والتعليم.
من المهمّ أن نُذكّر بأنّه لا حاجة للاستعداد للامتحانات. لا نريد أن نسيء لوقت التعلّم المكرّس للتلاميذ، ولا نريد أن نُحدِث توتّرًا وضغطًا على المعلّمين. نتائج التقييم لا تظهر في التقرير كعلامة رقميّة، والتقرير الذي نرسله إلى المدارس يبيّن مواطِن القوة والضعف مقارنة بمدارس أخرى مشابهة.
תהליך פיתוחו של המבחן הוא ארוך, מורכב ופורץ דרך גם בישראל וגם בעולם. אנו נמצאים בתהליך למידה מתמשך שנועד לדייק את המבחן באופן מיטבי ולהתאימו לצרכים המשתנים.
בשלב הראשון נעשה ניתוח מעמיק של האתגרים. לאחר מכן הוקמה ועדת היגוי ובה נציגים ממטה משרד החינוך ומן האקדמיה ומומחים מתחומי הפדגוגיה, הפסיכומטריקה והטכנולוגיה. הוועדה מתכנסת כדי לגבש את העקרונות המנחים לפיתוח המבחן. נוסף על כך אנו מקיימים בראמ"ה מבחני חלוץ ומחקרי רוחב כדי להתאים את המשימות באופן אופטימלי. כל שלב בתהליך נעשה תוך למידה והתאמה מתמשכת, בדגש על עדכון המבחן וייעולו.
המטרה היא ללמוד ולהתאים את הכלים למערכת החינוך, וזה תהליך חדש ומאתגר עבור כולנו.
מבדק עמית בשפה הערבית מורכב למעשה משני מבדקים שונים. הראשון הוא מבדק ממיין, והשני הוא מבדק ההמשך - אשר יש לו שתי גרסאות, אשר להן רמת קושי שונה. כל תלמיד נדרש לעשות גרסה אחת בלבד. כדי לדעת לאיזה גרסה יש לשייך כל תלמיד, עלינו להוריד את תוצאות המבדק הממיין, לפתוח את מבדק ההמשך ואז לשייך כל תלמיד למבדק המותאם עבורו.
אנחנו בראמ"ה מודעים לכך שמדובר בתהליך לא ידידותי, ומתנצלים על כך. אנו פועלים על מנת להפוך את המעבר בין השלבים לאוטומטי כבר בשנה הבאה.
השלב הראשון: הורדת תוצאות המבדק הממיין
את המבדק הראשון (המבדק הממיין) - יש לבצע בהתאם להנחיות המופיעות כאן, כמו כל מבדק אחר במערכת "תבונה". לאחר סיום בדיקת המבדק, יש לעבוד לממשק המנהל, דרך לחיצה על סימן הפנים בצד שמאל למעלה ובחירה בממשק מנהל (Manager). לחילופין, ניתן גם להתחבר מחדש למערכת, ולבחור ב "AM Manager":
בחלונית שתיפתח, יש לבחור ב"דוחות שלי", ואז ב"בקשת דו"ח:
בחלונית הבאה בוחרים בסוג הדוח: Test Session Report For Teachers ואז לוחצים על "הפעל":
ממתינים כמה שניות עד שהקובץ ירד, ואז לוחצים על החץ ליד "עיון בפרטים" ובוחרים ב"הורד קובץ":
בסיומו של התהליך, הקובץ יורד לספריה שלכם. יש לפתוח את התיקייה, ולהעביר את הקובץ לתיקייה חדשה במחשב שלכם:
לאותה התיקייה יש להוריד את קובץ העמיתית מאתר ראמ"ה בקישור זה. כעת, יש לפתוח את קובץ העמיתית, ולטעון לתוכו את הדו"ח לחלק A של המבדק. בגיליון معطيات التلاميذ, בעמודה H, מופיע הגרסה שבה צריך להיבחן התלמיד בחלק B:
השלב השני: פתיחת מבדק ההמשך
כדי לפתוח את המבדק השני (מבדק ההמשך) - יש לחזור לממשק המורה (לחיצה על Assessment Master בצד ימין למעלה, ואז לחיצה על "AM Teacher"):
כעת, נכנסים למסך קבוצות הלימוד, בוחרים בקבוצה שביצעה את המבדק הממיין, ולוחצים על "הצגת אירועי הערכה":
במסך קבוצת הלימוד, יוצג אירוע ההערכה הקיים (הממיין). למעלה מצד שמאל, בוחרים ב"הוספת אירוע הערכה":
כעת, יוצרים אירוע חדש, עם שם חדש. למשל: "עמית מבדק המשך לכיתה ז'1 ושם המורה". מגדירים את הכל, אך בשאלה "האם לאפשר הרשמה?" - בוחרים באפשרות 'לא'.
בשלב של "בחירת כלי הערכה", בוחרים בשני המבדקים (Amit_B1 ו-Amit_ B2), ולוחצים על "הבא":
כעת, בשלב של "הוסף תלמידים" - תוצג הרשימה של כל התלמידים אשר נרשמו לחלק A. יש לסמן את התלמידים ולשייך כל אחד מהם לגרסה המתאימה לו (B1 או B2). לאחר ששייכנו כל תלמיד לגרסה, יש ללחוץ על "הוסף", ובסוף על "הבא":
השלב השלישי: שליחת הקישור לתלמידים
זהו! לאחר שהוספנו ושייכנו את התלמידים למבדק, יש לשלוח באופן ידני את הקישור לתחילת המבדק השני לתלמידים. יש להעתיק את הקישור מהשורה שלמטה, ולהחליף את המילים SEMEL_MOSAD בספרות של סמל בית הספר.
https://tvuna.edu.gov.il/engine/index.php/lms/login/path/SEMEL_MOSADחשוב: על התלמידים להתחבר מחדש למבדק באמצעות שם המשתמש והסיסמא שלהם, ולא להתחבר כמשתמשים חדשים!
كجزء من التوصيات لبناء منظومة التقييم الجديدة في سنة 2023، تقرّر أن تحدّد راما مجالات الامتحان من خلال عيّنة إحصائيّة، بحيث تٌمتحن كلّ مدرسة بموضوع واحد، ولكن يمكن عرض صورة عامّة للوضع على المستوى القطريّ لجميع المجالات في الامتحان، وفقًا للتقسيمات المختلفة. لذلك، فإنّ راما هي التي تحدّد المجال المعرفيّ في الامتحان الرئيسيّ الذي أُختير تلاميذ صفوف السادس والتاسع للمشاركة فيه.
ومع ذلك، في السنوات الأخيرة تزايد عدد مُديري المدارس الذين اختاروا المشاركة في الامتحانات والاستطلاعات، وهدفهم هو إثراء أنفسهم بالمعلومات المُتاحة، وفحص ما إذا كانت هناك نتائج للتغييرات التي نفّذوها في المدرسة، واتّخاذ قرارات بشأن تغييرات مستقبليّة يطمحون إليها. في سنة 2023–2024، مثلاً، اختار نحو 1,300 مدير إجراء استطلاعات للتلاميذ والمعلّمين، وفي 2024–2025 اختار نحو 300 مدير المشاركة في امتحانات إضافيّة لتلاميذ صفوف السادس والتاسع.
تُبلّغ المدرسة قبل موعد الامتحان بشهر إلى شهرين، بالموضوع الذي سيمتَحَن به التلاميذ. إذا رغبت المدرسة بإجراء استطلاعات أو امتحانات إضافيّة، يمكنها طلب ذلك بواسطة "منصّة جمع البيانات".
ניתן תמיד לערוך את פרטי אירוע ההערכה, לשנות את אופן הבדיקה (מרוחבית לאנכית והפוך) ולעדכן את מועדי ביצוע ההערכה. כדי לעשות זאת, יש להיכנס לעמוד "קבוצות לימוד", וליד הקבוצה שעבורה נוצר האירוע ללחוץ על החץ שליד "הצגת אירועי הערכה":
במסך שנפתח, בוחרים באירוע ההערכה שאותו רוצים לשנות, ולוחצים על "ערוך פרטי אירוע":
כעת, נכנסים ללשונית "פרטי אירוע הערכה" ומבצעים את השינויים הנדרשים.
חשוב: לאחר עדכון הפרטים (דוגמת התאריך והשעה, או שיטת הבדיקה), יש להתקדם בשלבי עריכת האירוע (לחיצה על "הבא") עד לשלב האחרון, כדי לשמור את השינויים.
במקרים בהם תלמיד נרשם למערכת "תבונה" מספר פעמים ויצר לעצמו מספר משתמשים שונים, נרצה לעתים לזהות את שם המשתמש בו התחבר לאחרונה. כדי לעשות זאת, ניתן להוריד את קובץ המשתמשים והסיסמאות (תלמידים שהתחברו אחרונים מופיעים בסוף הרשימה). לחילופין, ניתן גם להיכנס לפרטי ההתחברות של התלמיד בתוך המערכת.
בוחרים בלשונית "קבוצות לימוד", מאתרים את הקבוצה הרלוונטית ונכנסים ל"הצגת אירועי הערכה":
מכאן, לוחצים על כפתור החץ שליד "ערוך פרטי אירוע" ובוחרים ב"רשימת תלמידים":
ברשימת התלמידים, מסמנים תלמיד, ובוחרים ב"ערוך":
בחלונית שנפתחה, בוחרים באפשרות השניה "לוג התחברות" ורואים את מועד ההתחברות האחרון למערכת:
כך ניתן לעבור על רשימת המשתמשים שפתח אותו תלמיד, ולמצוא את המשתמש האחרון שהתחבר למערכת. כאשר מצאנו אותו, נעבור ללשונית "כלי הערכה" ונאתר את שם המשתמש והסיסמא של התלמיד.
امتحانات راما السابقة مُتاحة في موقعنا الإلكترونيّ. يمكن استخدامها، بشرط الالتزام بالقوانين والأحكام السارية بخصوص حقوق النشر. يمكن تحميل الامتحانات كاملة، وهي مُدرجة تحت عنوان الامتحانات والاستطلاعات (يجب اختيار المجال المعرفيّ، وطبقة الصفوف المطلوبة)، أو الاستعانة بأجزاء من الامتحانات الظاهرة تحت عنوان الأدوات الداخليّة (يجب اختيار الأدوات من نوع وحدات تنفيذ). من المهمّ الإشارة إلى أن كلّ امتحان مخصّص لطبقة صفيّة مختلفة. لذلك، إذا كانت قد أُجريت امتحانات راما سابقًا لطبقات الصفوف الخامسة والثامنة، فلن تجد في الوقت الراهن، امتحانات لطبقات صفيّة أخرى في الموقع. ستُضاف هذه الامتحانات في السنوات المقبلة، مع توسيع منظومة التقييم لتشمل صفوف السادس والتاسع.
بغض النظر عن الامتحانات المتوفّرة، فنحن نطلب عدم الاستعداد لها! من الأجدر أن ينصبّ التركيز على المنهج الدراسيّ الذي نشرته الوزارة، والتعرّف على ماهيّة الامتحانات من خلال التفاصيل المُعطاة حول الامتحانات المستقبليّة في المدرسة. التحضير للامتحانات قد يشوّش عمليّة التعلّم، ويوتّر التلاميذ، ويضعف من مصداقيّة المعطيات، ويحوّل الامتحانات من أداة قياس معرفيّة موضوعيّة إلى تهديد. لا تتطلّب الامتحانات تحضيرًا مسبقًا، ولا حاجة إلى إدخال التلاميذ في "ماراثون"، أو الانخراط في استعدادات استثنائيّة لها! من المهمّ معرفة أنّه لا يوجَد بعد علامات للامتحانات، وقد فصّلنا ذلك في ورقة رسميّة سبق وأن أرسلناها إلى مفتّشي المدارس.
אם בדקת את כל התשובות - ניתן להמשיך הלאה לבדיקת יתר השאלות, ובהמשך לסגור את המבדק ולקבל תוצאות.
הסיבה שהמערכת מראה שיש מספר תשובות שלא נבדקו, למרות שעברת על כולן, קשורה בכך שיש באירוע ההערכה תלמידים עם משתמשים כפולים. תלמידים אלו נמצאים כעת בסטטוס ‘מושהה’, ולכן תשובותיהם אינן מופיעות. אי-בדיקת תשובותיהם לא תפגע בתהליך ולא תשפיע על דו"ח התוצאות (הסטורי) שיישלח אליך לאחר סגירת המבדק. בהמשך נדאג למחוק את התלמידים הללו באופן מלא מהמערכת.
תוצאות המחקרים מייצרות תמונת מצב אמינה של מערכת החינוך בישראל בהשוואה למדינות העולם. בין השאר, המחקרים מאפשרים לנו -
- להשוות בין הישגים במדינות שונות ובקבוצות אוכלוסייה שונות בתוך אותה מדינה בתחומי הדעת הנבדקים, ולהציג את מדרג המדינות הנובע מההשוואה. בישראל, למשל, תוצאות המחקר מאפשרות להשוות בין תלמידים בבתי ספר דוברי ערבית לבין תלמידים בבתי ספר דוברי עברית לזהות פערים בין הקבוצות.
- לעקוב אחר מגמות לאורך זמן. זאת בזכות המחזוריות של המחקרים הבין-לאומיים, תוך שמירה על כיול סולם הציונים. כך, למשל, היה אפשר לבחון את מצב התלמידים וצוותי ההוראה בישראל במשך עשרים שנות מחקר.
- ללמוד מודלים מוצלחים של חינוך במדינות שונות, ולהבין אילו גורמים קשורים להצלחה בלמידה. זאת באמצעות השוואה בין מדינות שהישגיהן גבוהים למדינות שהישגיהן נמוכים, ובחינת הקשר בין הישגי התלמידים לבין משתני רקע שונים (כגון השכלת הורים, מצב חברתי-כלכלי וכו').
אך המחקר כשלעצמו אינו מטרה, אלא אמצעי. הממצאים נועדו לסייע למקבלי ההחלטות במשרד החינוך לזהות חוזקות וחולשות במצב המערכת בישראל, לעדכן את המדיניות החינוכית, ללמוד על גישות חדשות ועדכניות בתחומי הדעת הנבדקים ולשפר תוכניות לימודים ושיטות הוראה.
ממש לא. להפך: אין צורך בהכנה מיוחדת – והיא אף אסורה. המחקרים נועדו לבחון את הידע והמיומנויות של התלמידים כפי שהם משתקפים באופן טבעי במסגרת הלימודים בתחומי הדעת הנבדקים. בכל מדינה ההוראה והלמידה נעשות על פי תוכנית לימודים שונה – וזה אחד הדברים שנבדקים במחקר. כל ניסיון להשפיע על רמת הידע והמיומנויות של התלמידים שנדגמו למחקר עלול להיתפס כניסיון לשבש את המחקר ולהשיג ציון שאינו משקף את מצבם של כלל תלמידי ישראל.
בתקנה 5.2 במסמך הסטנדרטים של מחקר PISA נקבע כי "בתי ספר, תלמידים ו/או מורים צריכים לקבל רק מידע כללי על המבחן לפני מועד הבחינה, ולא הוראה פורמלית בתוכן ספציפי. בפרט, אין להציע הוראה פורמלית לתלמידים משתתפים, שנועדה לתרגל מיומנויות או ידע מפריטי מבחן PISA כדי להעלות את הציונים". הכנה מיוחדת של התלמידים שנדגמו להשתתף במחקר יוצרת הטיה בתוצאות, פוגעת בתוקף ובמהימנות של המחקר, ואף עלולה לפגוע במעמדה הבין-לאומי של ישראל.
עם זאת, חשוב מאוד להסביר לתלמידים ולמורים את מטרת המחקר ואת חשיבותו, ולעודד את התלמידים להתייחס ברצינות לשאלות ולהשבה עליהן. כחלק מכך, ראמ"ה תשלח לבתי הספר המשתתפים עלון שתתבקשו להעביר להורי התלמידים, נוסף על סרטון שנבקש להציג לתלמידי הכיתות שישתתפו במחקר.
במחקרים הבין-לאומיים אין ציון אישי ואין ציון בית ספרי. המבחנים אינם מיועדים להערכה אישית של התלמידים, המורים או בתי הספר. הנתונים והמידע שנאספים מדווחים רק ברמת המדינה והקבוצות באוכלוסייה, ולא ברמת התלמיד היחיד, הכיתה, המורה או בית הספר. זאת בין השאר משום שהתלמידים מקבלים מקבצים שונים של שאלות, כלומר כל תלמיד ותלמידה עשויים להיבחן על חומר אחר, מה שמונע השוואה בין הציונים.
את כל ממצאי המחקרים תוכלו לראות באזור הפרסומים באתר ראמ"ה. שם תמצאו דוחות ארציים מלאים, מצגות סיכום, דוחות טכניים ושאלות לדוגמה מהמבחנים האחרונים.
ראשית, חשוב לדעת שהדגימה של בתי הספר אקראית לחלוטין ונקבעת ל ידי מרכז המחקר הבין-לאומי, שעושה זאת עבור כלל המדינות המשתתפות. ראמ"ה מעבירה למרכז הבין-לאומי את רשימות בתי הספר ואת נתוני הרקע על כל מוסד, והמרכז הבין-לאומי דוגם מת המוסדות המשתתפים באופן שמאפשר לייצג את אוכלוסיית התלמידים בישראל. בכל בית ספר נדגמות בין כיתה אחת לשתיים, וכלל התלמידים בכיתות אלו נדרשים להשתתף.
כדי להבטיח שהתוצאות אכן מייצגות את ישראל, כלל בתי הספר וכלל התלמידים שנדגמו חייבים להשתתף במבחן. חשוב לזכור כי במבחנים הבין-לאומיים אין כל ציון לבית הספר ולא ניתן ציון אישי לתלמיד. התוצאות אינן נרשמות בתעודה, ואין אפשרות סטטיסטית לחשב נתון ברמת המוסד. הדיווח הוא ברמה הלאומית בלבד. לכן, גם אם בית הספר עבר שנה קשה, וגם אם תלמיד מסוים התמודד עם קושי אישי – הנהלים הבין-לאומיים מאפשרים "פטור" רק במקרים חריגים מאוד. גם אם תלמיד חש ברע ולא סיים את הבחינה, התשובות שניתנו ייקלטו וייבדקו כפי שהן. הכללים זהים עבור כלל המדינות המשתתפות, והם נועדו להבטיח תנאים אחידים למאות אלפי התלמידים המשתתפים בכל רחבי העולם.
לאחר הבחירה, נבקש מבית הספר לבחור איש או אשת קשר לביצוע המחקר. מומלץ למנות גורם בתפקיד בכיר, למשל סגן/ית מנהל או רכז/ת הערכה. חשוב מאוד שאדם זה יכיר את השכבה הנבחרת ואת תלמידיה. יש למלא את פרטי איש/אשת הקשר בשבוע שלאחר קבלת הפנייה מאיתנו. איש/אשת הקשר יתבקשו לתאם מועד לביצוע המבחן בבית הספר, לאשר את רשימת התלמידים והמורים בכיתות שנדגמו, לעמוד בקשר שוטף עם צוות המחקר בראמ"ה, ולסייע למרַכז/ת שיגיעו ביום המבחן לבית הספר. התקשורת עם מרַכז/ת המחקר בראמ"ה תיעשה באמצעות דוא"ל, ווטסאפ, ובמידת הצורך גם באמצעות הטלפון. ראמ"ה תקיים מפגש הסברה עם כלל אנשי הקשר לקראת המחקר.
במקביל, נבקש מבית הספר לבחור גם אחראי/ת מחשוב לביצוע המחקר. לתפקיד זה נבקש למנות גורם בעל ידע טכנולוגי והבנה בנוגע לרשת האינטרנט ולמחשבים הקיימים בבית הספר. יש למלא את הפרטים של אחראי/ת המחשוב בשבוע שלאחר קבלת הפנייה מאיתנו. איש/אשת המחשוב יתבקשו סייע במיפוי המחשבים ובבדיקת התאמתם לביצוע המבחן, לסייע בהיערכות טכנית, ולספק תמיכה לפי הצורך ביום המבחן.
לאחר שתקבלו מאיתנו את המייל ובו כל הפרטים, נבקש שאנשי הקשר והמחשוב בבית הספר ישתתפו במפגשי הסברה לקראת המחקר.
מחקר Trends in International Mathematics and Science Study) TIMSS) נערך על ידי ארגון ה-IEA (הארגון הבין-לאומי להערכת הישגים בחינוך), ומטרתו לבחון ידע במתמטיקה ובמדעים בקרב תלמידי כיתות ח' על בסיס ידע קוריקולרי. המחקר נערך במחזוריות קבועה, אחת ל-4 שנים, ומשתתפות בו כ-70 מדינות. ישראל השתתפה במחקר TIMSS מאז משנת 1995.
המחקר כולל:
- מבחן ממוחשב במתמטיקה ובמדעים (90 דקות). במבחן מספר נוסחים, ובכל נוסח שני חלקים: שאלות במתמטיקה ושאלות במדעים. השאלות חלקן פתוחות וחלקן סגורות (רב-ברירה).
- שאלון רקע לתלמידים (כ-40 דקות), העוסק באקלים הבית ספרי ובתחושת המסוגלות של התלמידים במקצועות אלו.
- שאלונים המופנים להנהלת בית הספר ולמורים למתמטיקה ולמדעים. השאלונים בודקים את האקלים הבית ספרי, את שיטות ההוראה, את משאבי הלמידה ועוד.
מחקר TIMSS הוא המחקר המרכזי והחשוב ביותר בעולם המאפשר לבחון את רמת הידע של התלמידים בתחומי המתמטיקה והמדעים. אפשר לעיין בתוצאות המחקרים הקודמים באזור הפרסומים באתר ראמ"ה.
מחקר TALIS (סקר ההוראה והלמידה הבין-לאומי) של ארגון ה-OECD הוא הכלי המרכזי והמקיף ביותר בעולם לבחינת סביבת העבודה של צוותי החינוך. שלא כמחקרים אחרים, המתמקדים בהישגי התלמידים, TALIS נועד לזהות את הקשיים והאתגרים שעימם מתמודדים מורים, מורות וצוותי הנהלה, ולאפשר להם לדווח ממקור ראשון על חוויותיהם בתחום המקצועי. המחקר מספק נתונים השוואתיים על איכות ההוראה, על תפיסות פדגוגיות ועל האתגרים הניצבים לפני סגלי החינוך במאה ה-21. לעיתים קרובות מכונה המחקר "קולם של המורים".
בישראל המחקר נערך על ידי ראמ"ה אחת ל-6 שנים, מאז שנת 2013. המחקר מתמקד במורים ובמנהלים בחטיבות הביניים ובצוותים הפועלים בפעוטונים (מגיל לידה עד 3) ובגני הילדים (6-3), בכלל סוגי הפיקוח ומגזרי השפה. השתתפותה העקבית של ישראל במחקר מאפשרת למערכת החינוך בארץ לבחון את עצמה לאורך זמן ובהשוואה למדינות ה-OECD, ולזהות מגמות ייחודיות לחברה שלנו.
השאלונים במחקר בוחנים לעומק שורה של נושאים בתחום הפדגוגיה והאקלים הבית ספרי, ובהם שיטות ההוראה בכיתה, איכות ההכשרה וההתפתחות המקצועית של המורים והמורות והאקלים הבית ספרי. דגש מיוחד מושם על תחושת המסוגלות של המורים ושביעות הרצון שלהם מעבודתם, ועל סגנון המנהיגות של המנהלים והמנהלות. הנתונים שנאספו מאפשרים לקבל תמונת מצב מערכתית ועדכנית בנוגע למשאב האנושי בבתי הספר ולצרכים שטרם קיבלו מענה. אפשר לעיין בתוצאות המחקרים הקודמים באזור הפרסומים באתר ראמ"ה.
מחקר PISA (ראשי תיבות של Programme for International Student Assessment) הוא מחקר בין-לאומי רחב היקף הנערך על ידי ארגון ה-OECD אחת ל-4 שנים. המחקר בארץ בוחן את רמת האוריינות והמיומנויות של תלמידים בני 15, ואת מידת מוכנותם לחיים הבוגרים ולהשתלבות בחברה המודרנית.
המחקר מתמקד בשלושה תחומי ליבה: קריאה, מתמטיקה ומדעים, ובכל מחזור מושם דגש מיוחד על אחד מהם. לקראת המבחן, צוותים מקצועיים ונציגים מטעם המדינות המשתתפות יגבשו מסגרת מושגית מעודכנת לתחום זה, ויעדכנו את השאלות הכלולות בו. במחקר PISA 2025, למשל, התחום המרכזי היה מדעים.
נוסף על כך המחקר כולל תחום חדשני ותחומי בחירה: ב-2025 היה התחום החדשני למידה בעידן הדיגיטלי, ובמסגרתו נבדקה יכולתם של התלמידים והתלמידות להתמצא ולפתור בעיות בסביבות טכנולוגיות. בשנת 2022 היה התחום החדשני חשיבה יצירתית, ובמסגרתו נבדקה היכולת להעלות רעיונות מגוונים ומקוריים, להעריכם ולשפרם במגוון הקשרים כגון כתיבה יצירתית ופתרון בעיות חברתיות ומדעיות. עם תחומי הבחירה המוצעים למדינות המשתתפות נמנים אנגלית כשפה זרה וחינוך פיננסי.
חשוב לזכור שמטרת המחקר אינה לתת ציונים לתלמידים או לבתי ספר, אלא לשקף תמונת מצב מערכתית על הישגיה של מערכת החינוך בישראל בהשוואה למדינות אחרות בעולם. הממצאים מאפשרים לזהות פערים לימודיים בין קבוצות אוכלוסייה שונות, ולבחון את הקשר בין רקע חברתי-כלכלי לבין הצלחה בלימודים. אפשר לעיין בתוצאות המחקרים הקודמים באזור הפרסומים באתר ראמ"ה.
מחקר PIRLS (ראשי תיבות של: Progress in International Reading Literacy Study) הוא מחקר בין-לאומי רחב היקף הנערך אחת ל-5 שנים על ידי ארגון ה-IEA. המחקר בוחן את אוריינות הקריאה של תלמידים בכיתה ד', נקודת זמן קריטית במעבר שבין "ללמוד לקרוא" לבין "לקרוא כדי ללמוד". מחקר זה נחשב אחד המדדים המרכזיים להערכת איכות החינוך בבתי הספר היסודיים בישראל.
המחקר מתמקד בקריאת ספרות (טקסטים סיפוריים) ובקריאה לצורך הפקת מידע ושימוש בו (טקסטים עיוניים). כמו כן נבדקת הבנת טקסט ברמות שונות: החל מאיתור מידע מפורש בטקסט, דרך הצעת פרשנויות והסקת מסקנות ישירות, ועד לבחינה והערכה של תוכן הטקסט ומאפייניו הלשוניים. המבחן מועבר בשפת האם של התלמידים (עברית או ערבית), מה שמאפשר לראמ"ה לקבל תמונת מצב מדויקת על רמת השליטה בשפה בקרב מגזרי האוכלוסייה השונים.
נוסף על הערכת הישגי התלמידים, מחקר PIRLS אוסף מידע מקיף על ההקשר החינוכי באמצעות שאלונים המופנים לתלמידים, להורים, למורים ולמורות ולהנהלת בתי הספר. השאלונים בוחנים את הרגלי הקריאה בבית, את האקלים הבית ספרי, את שיטות ההוראה ואת המשאבים העומדים לרשות בתי הספר. שילוב הנתונים מאפשר לראמ"ה לזהות את הגורמים המשפיעים על הצלחה בלימוד הקריאה, ולעמוד על הפערים המערכתיים בין תלמידים מרמות שונות של רקע חברתי-כלכלי ובין תלמידים בבתי ספר דוברי עברית לבין עמיתיהם בבתי ספר דוברי ערבית.
עבור מערכת החינוך בישראל, ממצאי PIRLS משמשים כלי אסטרטגי קריטי לגיבוש מדיניות בשלבי החינוך היסודי. הממצאים מסייעים לעקוב אחר מגמות לאורך זמן, לבחון את האפקטיביות של תוכניות הלימודים בשפת אם, ולהחליט על הקצאת משאבים ועל התערבויות פדגוגיות לקידום אוריינות השפה. אפשר לעיין בתוצאות המחקרים הקודמים באזור הפרסומים באתר ראמ"ה.
