השליטה של התלמידים במיומנויות טובה

ניתן להמשיך לקדם את הישגי התלמידים בהתאם לתוכנית הלימודים באמצעות: 

• רכישת יסודות הקריאה והכתיבה: ידע אלפביתי מלא ויישומו בפענוח פונולוגי של מילים, משפטים וקטעים קצרים, וכתיבה בכתיב פונטי מלא 
• פיתוח כישורי שיח (דיאלוגיות בשיח ושיח מורחב)
• הרחבת אוצר מילים וידע לשוני
•  פיתוח כישורי ההבנה של טקסטים דבורים, מוקראים וכתובים 
• פיתוח כישורי הבעה של טקסטים בדיבור ובכתיבה

פרקטיקות שניתן לקדם: 

1. פתיחת יום בשיח ובשירה: פתיחת הבוקר בשיח דבור סביב נושאים חברתיים, תרבותיים ואקטואליים, או בשירה שיתופית המלווה בשיח (פ"סקול חברתי). 
2. הוראה שיטתית של הצופן האלפביתי בקבוצות קטנות (ולא במליאת הכיתה): יישום מודל ההוראה "איתי ולידי" המשלב בין הוראה מפורשת בקבוצה קטנה לבין הרחבת ההתנסויות האורייניות בלמידה עצמית ובלמידת עמיתים. ארגון הלומדים בקבוצות הומוגניות מאפשר הוראה מותאמת, תוך התבססות על הידע המוקדם של הלומדים (ידע אותיות, מודעות פונולוגית ומיומנויות כתיב ראשוניות). הרכב הקבוצות יישאר גמיש ויתעדכן מעת לעת בהתאם לקצב התקדמותם. 
3. קריאה דיאלוגית של ספרי ילדים (כשעתיים שבועיות): קריאה דיאלוגית שיתופית של ספרי ילדים איכותיים, המלווה בפעילויות לעיבוד ולהעמקה בסיפור (באמצעות יצירה, שיח, המחזה וכתיבה). ראו הצעות בתוכנית "שמחת הקריאה". 
4. עידוד קריאה עצמית וחשיפה לספרים (כ־15 דקות ביום): עיון עצמי בספרים לפי בחירה אישית. פעילות זו תשתלב במודל ההוראה "איתי ולידי" כחלק מהרחבת ההתנסויות בלמידה עצמית ובלמידת עמיתים. 
5. עידוד כתיבה בהקשרים מגוונים: כתיבה של טקסטים מסוגות שונות בהקשרים אותנטיים ומתווכים (איגרות ברכה, הזמנות, הודעות, רשימות, "בועות" דיבור/מחשבה/רגש, כתיבה בעקבות תמונות ושימוש בספרונים ריקים לעידוד כתיבה נרטיבית). 
6. עיצוב סביבה לימודית עתירה במשאבים אורייניים: עיצוב מרחב המזמן למידה פעלתנית ומשחקית, וכולל ספרייה כיתתית עשירה במגוון ספרים (ספרי עלילה, ספרי עיון ואומנות, ספרים מפעילים ליצירה בפלסטלינה ואוריגמי, כתבי עת לילדים וירחונים וספרונים לתרגול קריאה).