במדינות ה-OECD נרשמו ירידות בכל תחומי הדעת, ואולם הירידה בציוניהם של תלמידי ותלמידות ישראל היתה חדה יותר בכל התחומים שנבדקו.
הירידה במחזור אחד, בנקודות
ביחס לעמיתיהם שנבחנו בתשפ"ב, התלמידים שנבחנו בתשפ"ה צברו פערים לימודיים המוערכים בכשתי שנות לימוד בקריאה, ובשנת לימוד שלמה במתמטיקה ובמדעים.
מחקר פיזה מאפשר לבדוק באיזו מידה תלמידים בני 15 רכשו את הידע ואת המיומנויות הנדרשים לצורך השתתפות מלאה בחברה ובכלכלה בעתיד. המחקר נערך על ידי ה-OECD מאז שנת 2000, ובוחן לא רק את הידע שרכשו התלמידים אלא גם את יכולתם ליישם אותו בחיי היום־יום, בהקשרים חדשים. במחזור 2025 התמקד המחקר בתחום המדעים; התחום האורח היה "למידה בעולם דיגיטלי". ישראל משתתפת באופן מלא ומתמשך מאז 2006.
ישראל השתתפה גם במבחן באנגלית כשפה שנייה, אשר תוצאותיו יתפרסמו בהמשך.
מקור: ראמ״ה — דוח ממצאי פיזה 2025. המבחן נערך בישראל בחודשים מרץ—אפריל 2025. ראמ״ה החריגה ממסגרת הדגימה בתי ספר שפונו ובתי ספר ביישובי קו עימות צפון, וכן תלמידים אשר הם או קרוביהם מדרגה ראשונה נפגעו במלחמה.
ישראל השתתפה במחזור 2025 לצד 90 מדינות וישויות כלכליות נוספות. מול כלל המשתתפות היא נמצאת סביב אמצע הטבלה; מול 38 מדינות ה-OECD, שרמת הפיתוח שלהן דומה לזו של ישראל, היא נמצאת בחמישון התחתון.
הסרגל מציג מקום אחד לכל מדינה או ישות כלכלית שהשתתפה. לכל שנתה שם המדינה וציונה. השנתות באפור כהה הן המדינות שהדוח מציין כדומות לישראל במובהק סטטיסטי.
בקריאה ישראל ממוקמת במקום ה-37 מתוך 90. שלוש מדינות אינן שונות ממנה במובהק סטטיסטי: הולנד (מקום 36), צ׳ילה (38) ואיחוד האמירויות (39). במתמטיקה היא במקום ה-43 מתוך 90, ובמדעים במקום ה-44 מתוך 91.
בראש שלושת הדירוגים עומדות אותן מערכות: סין (מחוזות), סינגפור, מקאו וטאיפיי. בקריאה מובילה סינגפור עם 535 נקודות — 99 נקודות מעל ישראל; במתמטיקה מובילה סין (מחוזות) עם 612 נקודות, פער של 179 נקודות; ובמדעים סין (מחוזות) עם 597 נקודות, פער של 155 נקודות.
ישראל ממוקמת בחמישון התחתון בקרב מדינות ה-OECD בכל התחומים שנבדקו במחקר. השינוי במיקומה בדירוג נובע מירידה רוחבית בכלל מדינות ה-OECD ומהמיקום הנמוך שבו הייתה ישראל מלכתחילה — ולא מיציבות בהישגים.
מתוך 38 מדינות ה-OECD שהשתתפו במחזור 2025 — כמה מדינות ממוקמות לפני ישראל
מעבר על שנתה מציג את המדינה שבאותו מקום ואת ציונה. השנתות הכהות הן המדינות שאינן שונות מישראל במובהק סטטיסטי: בקריאה הולנד וצ׳ילה, במקומות 30–32, ובמדעים איסלנד וצ׳ילה, במקומות 32–34; במתמטיקה הדוח אינו מציין מדינות כאלה. בשלושת תחומי הדעת מוצגות כל 38 המדינות בשמן ובציונן.
מתוך 38 מדינות ה-OECD שהשתתפו במחזור 2025, ישראל ממוקמת בקריאה במקום ה-31 (ואינה שונה במובהק מצ׳ילה והולנד אשר ממוקמות במקומות 30–32); במתמטיקה במקום ה-33; ובמדעים במקום ה-33 (בדומה לאיסלנד וצ׳ילה אשר במקומות 32–34).
ביחס ליתר מדינות ה-OECD ירדה ישראל חמישה מקומות במדרג בקריאה, שני מקומות במדעים ומקום אחד במתמטיקה. השוואת המקומות בין המחזורים נעשית מול 37 המדינות שהשתתפו באופן מלא בשני המחזורים, ואילו המיקום במחזור 2025 עצמו נמדד מול כל 38 מדינות ה-OECD.
מבין כלל המדינות והישויות הכלכליות שהשתתפו במחזור האחרון, כולל אלה שאינן חברות ב-OECD, נמצאת ישראל במקום ה-37 מתוך 90 בקריאה, במקום ה-43 מתוך 90 במתמטיקה, ובמקום ה-44 מתוך 91 במדעים.
בקריאה יש רק ארבעה מקרים, ביניהם ישראל, שבהם מדינה ירדה ב-35 נקודות ומעלה במחזור בודד. במדעים יש רק שבעה מקרים, ביניהם ישראל, שבהם מדינה ירדה ב-20 נקודות ומעלה. במחזור הנוכחי רשמה מערכת החינוך בישראל את הירידה החדה ביותר שלה בנקודות מאז החלה להשתתף במחקר, והשנייה בגודלה במחזור זה בהשוואה ליתר מדינות ה-OECD — לטביה ירדה בשיעור חד יותר בקריאה ובמדעים, וסלובניה רשמה ירידה חדה יותר במתמטיקה. בדוח המחקר הרשמי של ה-OECD מוזכרות ישראל ולטביה כשתי המדינות היחידות אשר עוצמת הירידה שלהן ביחס למחזור 2022 חריגה בכל שלושת תחומי הדעת.
לאחר כעשור של יציבות יחסית (2012—2022) רושמת מערכת החינוך הישראלית ירידה חדה וחריגה בהישגיה: 38 נקודות בקריאה, 25 במתמטיקה ו-23 במדעים. הציון הממוצע בקריאה ובמתמטיקה דומה לזה שנמדד ב-2006, ובמדעים לזה שנמדד ב-2009 — בכל שלושת תחומי הדעת, זהו הציון הנמוך ביותר שנמדד מאז החלה ישראל להשתתף במחקר פיזה, בשנת 2002.
עוצמת הירידה בהישגי ישראל במחזור האחרון (2022—2025) היא מהגדולות ביותר שנרשמו אי פעם במחקר במדינות ה-OECD. בקריאה יש רק ארבעה מקרים, ביניהם ישראל, שבהם מדינה ירדה ב-35 נקודות ומעלה במחזור בודד; במדעים יש רק שבעה מקרים שבהם מדינה ירדה ב-20 נקודות ומעלה.
בכל לוח: הקו הצבעוני הוא ישראל, הקו המקווקו הוא ממוצע ה-OECD, והשטח המוצלל הוא הירידה במחזור האחרון. כל נקודה היא מחזור מחקר, והקו מחבר בין המחזורים בקו ישר — מעבר על נקודה מציג את הציונים ואת הפער באותה שנה. ציר הזמן נקרא משמאל לימין, כמו בגרפים שבדוח. ממוצע ה-OECD מבוסס על 23 המדינות שהשתתפו בכל מחזורי המחקר, כפי שמדווח בדוח.
הציון הממוצע של תלמידי ישראל בקריאה ובמתמטיקה דומה לזה שנמדד ב-2006. במדעים, הציון דומה לזה שנמדד ב-2009. בנקודות, בכל שלושת תחומי הדעת, זהו הציון הנמוך ביותר שנמדד מאז החלה ישראל להשתתף במחקר פיזה, בשנת 2002.
גם בממוצע מדינות ה-OECD נרשמו ירידות בקריאה ובמתמטיקה (של 14 ו-9 נקודות), אך בישראל הייתה הירידה חדה בהרבה. זהו המחקר הבינלאומי השלישי המשקף חזרה לאחור של כעשרים שנה בהישגי תלמידי ישראל: קדמו לו מחקר טימס 2023 ומחקר פירלס 2021.
מסלולה ארוך הטווח של מערכת החינוך הישראלית במחקר מאופיין בסגירת פערים ביחס למדינות ה-OECD, שאחריה נסיגה חלקית לנקודת ההתחלה. כך, ב-2006 עמד הפער בין ישראל לבין ה-OECD בקריאה על 57 נקודות; עד 2022 הוא כמעט נעלם (4 נקודות בלבד) וב-2025 הפער התרחב מחדש, ועמד על 25 נקודות. כיוון שגם ממוצע ההישגים של מדינות ה-OECD נמצא במגמת ירידה מתמשכת, מיקומה היחסי של ישראל ב-2025 בקריאה עדיין טוב מזה שהיה ב-2006, והפערים בין ישראל לבין ממוצע המדינות בתחום זה קטנים יותר מאלו שנרשמו אז.
מגמות דומות מאפיינות גם את התוצאות במתמטיקה ובמדעים, שם הפערים התרחבו מחדש במחזור האחרון, והם עומדים כיום על 30 ו-40 נקודות בהתאמה. בתחומים אלה מיקומה היחסי של ישראל במדרג מדינות ה-OECD לא השתנה ביחס ל-2006. לצד התחומים המסורתיים במחקר, הפער הגדול ביותר במחזור 2025 בין ישראל לבין ממוצע ה-OECD, של 56 נקודות, נרשם בתחום האורח "למידה בעולם הדיגיטלי", שם נבדקה יכולתם של התלמידים לאפיין אלגוריתמים ולפתור בעיות חישוביות.
רמת בקיאות היא למעשה הגדרה של יכולות ומיומנויות באוריינות בתחום דעת נתון. מחקר פיזה מחלק את התלמידים לשש רמות בקיאות: רמה 2 מוגדרת כרמה הבסיסית המצופה מכל תלמיד כדי שיוכל להשתתף באופן מלא בחיים החברתיים, הכלכליים והאזרחיים במדינה, ורמות 5–6 משקפות הצטיינות. שיעורי המתקשים בישראל ממקמים אותה ברבעון התחתון של מדינות ה-OECD, והם הגבוהים ביותר שנרשמו בישראל מאז 2006.
עבור כל רמה צוות מומחים מטעם מארגני המחקר קובע, באמצעות הליך סדור, מה התלמיד המסווג לרמה זו יודע ומסוגל לעשות. רמות 5–6 משקפות הצטיינות ומאפיינות תלמידים המסוגלים להתמודד עם בעיות מורכבות ועם מצבים בלתי מוכרים.
בישראל, שיעור התלמידים שהוגדרו "מתקשים" אשר לא הגיעו לרמת הבסיס, עומד על 46% במתמטיקה (לעומת 35%), על 41% בקריאה (לעומת 31%) ו-40% במדעים (לעומת 26%).
שיעור התלמידים שהוגדרו "מצטיינים" עומד על 5% או פחות בשלושת תחומי הדעת. בקריאה נרשמה ירידה של 5.9 נקודות אחוז (מ-10.5% ב-2022 ל-4.7%); במתמטיקה ירידה של 3.6 נקודות אחוז (מ-8.4% ל-4.8%); במדעים השינוי אינו מובהק סטטיסטית (מ-5.8% ל-4.3%).
מאחורי הירידה החדה בהישגי ישראל נמצאות דווקא הקבוצות שבלטו לטובה בעבר, בראשן התלמידים והתלמידות בפיקוח הממלכתי עברי, אשר ירדו ב-52 נקודות בקריאה, ב-29 במתמטיקה וב-28 במדעים. בתוך ישראל הצטמצם הפער בין דוברי ערבית לדוברי עברית בקריאה — אך לא מהסיבות הנכונות. למרות צמצום הפערים בין מגזרי השפה, ישראל היא עדיין מהמובילות בעולם ברמת אי־השוויון בהישגיה.
נקודות מפרידות בין עשירון ההישגים הנמוך לבין עשירון ההישגים הגבוה במדעים; בקריאה הפער עומד על 304 נקודות ובמתמטיקה על 269. בהשוואה של היקף הפערים ביחס לכלל 90 המדינות שהשתתפו בשלושת תחומי המחקר ב-2025, ישראל מדורגת במקום ה-3 בהיקף הפערים בקריאה ובמדעים, ובמקום ה-8 בהיקף הפערים במתמטיקה.
הבר המלא מייצג 100 נקודות, וכל בר מוצג ביחס מדויק אליו — כך שאורכי הברים ניתנים להשוואה זה לזה. הפיקוח הממלכתי־עברי ירד גם ב-29 נקודות במתמטיקה וב-28 במדעים.
הסרגל הוא טווח ציוני הקריאה של 38 מדינות ה-OECD במחזור 2025, מקולומביה (399) ועד יפן (503). שימו לב: אלה ממוצעים של קבוצות בתוך מדינה מול ממוצעים של מדינות שלמות — ההשוואה ממחישה את סדר הגודל של הפער ואינה דירוג של הקבוצות בין המדינות.
1 תחום דעת
2 זוג קבוצות
בתוך הפיקוח הממלכתי ירדו תלמידים מרקע חברתי-כלכלי גבוה ב-59 נקודות (ל-495 נקודות במחזור הנוכחי) ותלמידים בנים (מכל רקע שהוא) ירדו ב-58 נקודות. בחמ"ד נרשמה ירידה של 30 נקודות (ל-459 נקודות). בקרב דוברי הערבית נרשמה ירידה מתונה של 21 נקודות (ל-345 נקודות). מגמות דומות נרשמו גם במתמטיקה ובמדעים. מכיוון שהירידה בקרב דוברי העברית היתה חדה יותר, הפער בין מגזרי השפה הצטמצם בקריאה מ-136 נקודות ב-2022 ל-113 ב-2025, ונותר דומה במתמטיקה ובמדעים — 94 ו-91 נקודות בהתאמה.
ירידות ברמת ההישגים נרשמו בכל החברה הישראלית. אולם בהשוואה של קבוצות הבנות בין מחזור המחקר הנוכחי למחזור הקודם עולה כי הירידה בקרב הבנות החרדיות מתונה יותר ביחס לבנות הממלכתי: בקריאה 19 נקודות לעומת 46; במתמטיקה 19 נקודות לעומת 26; ובמדעים 10 נקודות לעומת 24.
כתוצאה מכך, בקריאה הבנות החרדיות ממשיכות להוביל בפער מובהק על בנות הממלכתי; במתמטיקה, אף כי הפער אינו מובהק, ההבדל גדל מ-1 ל-9 נקודות; ובמדעים, הפער שעמד על 14 נקודות במחזור 2022 נסגר כולו במחזור 2025. למעשה, אין אף קבוצת בנות במחזור המחקר הנוכחי שממוצע ההישגים שלה באחד המקצועות היה גבוה באופן מובהק מזה של הבנות במוסדות בפיקוח החרדי.
בדומה לממצאי מחקר טאליס 2024 שנערך בחטיבות הביניים, גם מחקר פיזה 2025 שנערך ברובו בתיכונים משקף את הפגיעה הנובעת ממבנה כוח ההוראה בישראל. המחסור המדווח בישראל הוא השמיני בגודלו בקרב מדינות ה-OECD, ואי ההתאמה המדווחת — היא השלישית בגודלה. ראוי להדגיש שמדובר באופן שבו נתפסת ומדווחת המציאות מעיני מנהלי בתי הספר, וככזו היא חשופה להטיות.
הגרף מתאר את שיעורי התלמידים אשר מנהלי בתי הספר שלהם הסכימו או הסכימו מאוד לכל אחד מההיגדים.
בחרו מדד
בעוד שבממוצע ה-OECD ירד היקף המחסור המדווח במורים ב-8% ביחס ל-2022, בישראל נרשמה עלייה שאינה מובהקת. בהיקף הדיווח על אי התאמה לא נרשם שינוי מובהק לא בישראל ולא בממוצע ה-OECD.
המקום שבו ישראל בולטת לשלילה במחקר הוא תחושת הערך של בית הספר בעיני התלמידים. בולטות לטובה מבין מדינות ה-OECD יפן וקוריאה, שבהן רק 6% ו-10% בהתאמה מהתלמידים חשים שהם מבזבזים את זמנם בבית הספר.
מערכת החינוך בישראל נמצאת במקום השני בקרב מדינות ה-OECD בשיעור התלמידים שסבורים כי בית הספר הוא "בזבוז זמן" עבורם.
37% מכלל התלמידים בישראל סבורים כך, לעומת 24% בממוצע מדינות ה-OECD. בנים יותר מבנות, ודוברי עברית (39%) יותר מדוברי ערבית (28%).
בית הספר לימד אותי דברים שיכולים להיות שימושיים בעבודה52% ישראל · 67% OECD
בית הספר כמעט לא הכין אותי לחיים הבוגרים57% ישראל · 49% OECD
אני מרגיש תחושת שייכות לבית הספר81% ישראל · 76% OECD
אני מרגיש בודד בבית הספר12% ישראל · 13% OECD
בקרב דוברי הערבית 60% סבורים שכן למדו דברים שימושיים לעבודה, ורק 35% שבית הספר כמעט לא הכין אותם לחיים — לעומת 50% ו-62% בקרב דוברי העברית.
התחום המורחב במחזור המחקר הנוכחי הוא מדעים. בהשוואה למחזור 2015, אז נבדק לאחרונה באופן מורחב תחום זה, חל שיפור בהיקף דיווחי התלמידים ב-OECD על בעיות משמעת בשיעורים במקצועות המדעיים ועל מידת התמיכה של המורים בהם. בישראל, לעומת זאת, המצב בשני התחומים נותר כשהיה (למעט במגזר הערבי, שם נרשם שיפור בדיווחי התלמידים על תמיכת המורים).
ראוי להדגיש שהמתאמים המוצגים אינם משקפים סיבתיות, אלא קשר סטטיסטי מובהק. נכון להתייחס אליהם כאל שאלות המצדיקות מחקר ייעודי, ולא כאימות השערה או כקביעת עובדה.
רמת "ההפעלה הקוגניטיבית" של התלמידים בישראל המשקפת עד כמה ההוראה מניעה אותם לחשוב באופן מדעי, נמוכה ביחס לממוצע מדינות ה-OECD.
בנוסף, תלמידים רבים יותר בישראל דיווחו על הסחות דעת בשיעורים כתוצאה משימוש בכלים דיגיטליים (דוגמת טלפונים ניידים).
לכל אחד מהפערים הללו נמצא מתאם מובהק עם הישגי התלמידים.
