יש לך שאלה בנושא
מחקרים בינלאומיים
?
שאלות ותשובות
רמות הביצוע שמוצגות בדוחות הבית ספריים ובדוחות הארציים הן נקודות חתך על פני סולם הציונים אשר מבחינות בין רמות שליטה שונות בתחום הדעת שנמדד.
על פי רוב נמצא במבחני תנופה הבחנה בין ארבע רמות כאשר הרמה הגבוהה ביותר מבטאת עמידה מלאה בדרישות תכנית הלימודים - כלומר אלו תלמידים שרכשו את כלל המיומנויות והידע הנדרש מתלמיד ברמת הכיתה שלהם על פי הדרישות שהגדירה תכנית הלימודים. יתר התלמידים לא עומדים בסף הנדרש ברצף שנע בין קרבה לסף הנדרש (רמת הביצוע השנייה) לבין פערים משמעותיים (רמות הביצוע השלישית והרביעית).
על מנת לקבוע את נקודות החתך האלה מתבצע בראמ"ה תהליך של הצבת תקנים, תהליך שנהוג בניתוח ועיבוד של מבחנים ארציים ומבחנים בינלאומיים (ובכללם PISA ו-TIMSS). בתהליך משתתפים פסיכומטריקאים, המפמ"רים ו/או נציגיהם, מומחים מהאקדמיה ומורים מהשטח.
בכל דוח תוכלו למצוא פירוט של המיומנויות והידע שרכשו הלמידים בכל רמת ביצוע. שיעור התלמידים בכל רמת הביצוע הוא נתון אבסולוטי שמבטא את מצב התלמידים בבית הספר, במדינה או במחוז, ולא נתון יחסי המכויל בהשוואה לקבוצת הדומים. לפיכך ניתן להשתמש בנתון זה לטובת השוואה בין שנים ובין קבוצות שונות בבית הספר ובאוכלוסייה בכלל.
כתפיסה, תלמידי שילוב הם חלק בלתי נפרד מכיתות האם הרגילות שלהם ומהלמידה השוטפת בהן. לכן, חשוב לנו שישתתפו ככל הניתן כמו כולם במבחנים ובסקרים. הדרתם משמעותה פגיעה בנו כמערכת, ופגיעה בהם כתלמידים. רבים מתלמידי השילוב יכולים להשתתף ללא צורך בהתאמות מיוחדות. במקרים בהם תלמידים אלה נזקקים להתאמות, ראמ"ה מאפשרת זאת בהתאם למדיניות ההתאמות ועל פי סוגי ההתאמות הניתנות בתוך כיתת האם - או מחוצה לה.
רשימת התלמידים הזכאים להתאמות "נסגרת" כחודש ימים לפני המבחן ("המועד הקובע"). זאת, על מנת שנוכל לארוז עבורם מבחנים במעטפה נפרדת, ולהדפיס רשימות מדוייקות ליום הבחינה. כדי לאפשר התאמות:
- על בית הספר להזין את ההתאמה לכל תלמיד במערכת איסוף הנתונים שלנו עד חודש ימים לפני הבחינה, ולהצהיר שהתלמיד מקבל התאמות אלה גם במבחנים בבית הספר.
- על בית הספר לוודא רישום תקף של התלמידים במערכות המשרד (שילובית או פילוח תמיכות). יש להשלים הרישום עד למועד הקובע (כחודש לפני המבחן), ולוודא שהוא בתוקף (אחת לתקופה נדרש רישום מחדש).
עם השלמת שלב איסוף הנתונים, אנו מבצעים בדיקות של פרטי התלמידים מול מערכת השילובית ומערכת פילוח תמיכות. אם הדיווחים תואמים, נאשר את הבקשות. כשבוע עד שבועיים לפני כל מבחן נשלח דוא"ל להנהלת בית הספר עם קישור למערכת האיסוף, שם ניתן יהיה לראות אילו התאמות אושרו.
- אם התאמה אושרה - על בית הספר להבטיח את התנאים שיאפשרו לתת אותה ביום הבחינה (למשל, חדר שקט או ליווי של סייעת), כחלק מההיערכות ליום הבחינה.
- אם התאמה לא אושרה - בהנחה והתלמיד לא היה רשום כנדרש בשילובית, יש להשלים את הרישום עד ליום המבחן, על מנת להבטיח שנתוני התלמיד ידווחו בנפרד, שלא כחלק מהממוצע הבית-ספרי.
תלמידי החינוך המיוחד פטורים מהשתתפות במבחנים כברירת מחדל.
לצערנו, איננו יכולים תפעולית לאשר התאמות שלא דווחו לנו עד למועד סגירת מערכות האיסוף שלנו, כחודש לפני המבחן. הסיבה לכך היא המורכבות התפעולית העצומה של ניהול בחינה בהיקף ארצי, כפי שניתן לראות בתמונה זו:
בצילום ניתן לראות את חדר האריזה שלנו, שמפעילה "טלדור", בחודש שלפני המבחן. בסופו - ניצבים לרוב למעלה מ-1,000 ארגזים, זה על זה, מוכנים לשינוע לכל הארץ. חבילת המבחנים לתלמידי השילוב, יחד עם שמותיהם ומדבקות ייעודיות עבורם, נארזת גם היא בכל ארגז, בהתאם לסמל המוסד ולקודי הסריקה השונים שעל החבילה. אנו מתחילים באריזה מיד לאחר "המועד הקובע", עם סגירת המערכת לאיסוף נתונים. כל טעות עלולה להביא לשיבוש הבחינה בבתי הספר, וכל תקלה עלולה לעכב את השינוע המאובטח של הארגזים למאות רבות של בתי הספר בכל הארץ.
ההשתתפות במבחנים היא חובה, בהתאם לחוזר מנכ"ל משרד החינוך. יוצאים מהכלל הם:
- תלמידים בחינוך המיוחד: כיתות החינוך המיוחד פטורות מהיבחנות כברירת מחדל, בשל השונות הרבה בתוכניות הלימודים האישיות שלהם. מנהלי בתי הספר יוכלו לבקש לבחון תלמידים אלה או חלק מהם, על פי שיקול דעתם.
- תלמידי שילוב עם סל אישי: במקרים חריגים במיוחד, בהם תלמידים אלה (1) פטורים באופן קבוע ממבחני בית הספר, (2) מתמודדים עם בעיות חריגות ומורכבות, דוגמת מוגבלות שכלית או אוטיזם ו-(3) להערכת מנהל בית הספר ההיבחנות עלולה להזיק להם, בסמכות המנהל לבקש לפטור את התלמיד ממבחן.
- תלמידים עולים / חוזרים: תלמידים אשר הגיעו ארצה בשנתיים שלפני יום תחילת שנת הלימודים (1 בספטמבר), של השנה בה מתקיימת הבחינה - אינם נדרשים להשתתף בה. זאת, לאור ההבנה שהם מתמודדים עם פערים שפתיים, אשר ישפיעו על הישגיהם.
- תלמידים ששפת האם שלהם שונה: מהגרים או תלמידים אחרים אשר לומדים בבית הספר שאינו מלמד בשפת האם שלהם - לא נדרשים להיבחן, אם הצטרפו לבית הספר בשנתיים שלפני יום תחילת שנת הלימודים (1 בספטמבר), של השנה בה מתקיימת הבחינה.
- תוכניות לימודים בינלאומיות: בתי ספר אשר יש להם היתר ללמד בהתאם לתוכניות לימודים שאינן ישראליות, בשפה שאינה עברית או ערבית, אינם נדרשים להשתתף במבחני ראמ"ה. זאת, מאחר ותכני הלימוד של התלמידים אינם תואמים את התכנים הנבחנים.
- מקרים אישיים חריגים: תלמידים אשר בשבועיים שלפני הבחינה אחד מקרובי משפחתם הקרובים נפטר (אחים, אחיות, הורים, סבים או סבתות), נפצע באופן פתאומי (דוגמת תאונת דרכים או פיגוע) או נותק עימו הקשר בנסיבות טרגיות - אינם נדרשים להשתתף במבחן.
את בקשות הפטור יש להגיש בממשק איסוף הנתונים של ראמ"ה, עד לחודש שלפני הבחינה, במועד שקובעת ראמ"ה (אותה מערכת בה יש להזין את הבקשות למתן התאמות לתלמידי שילוב). ככל שמדובר במקרים אישיים חריגים, יש לפנות אלינו בכתב, מוקדם ככל הניתן. ללא שהבקשות יוגשו בזמן, לא נוכל לאשר אותן. ככלל, עד למתן האישור הכתוב של ראמ"ה (במערכת האיסוף או בדוא"ל), כל התלמידים צריכים להיבחן. ללא האישור, נאלץ לראות בתלמידים שלא ישתתפו בבחינה כתלמידים שנעדרו ממנה, באופן שיפחית את שיעור ההשתתפות של בית הספר.
כאשר ניתן פטור ממבחן לתלמידים הנמצאים בבית הספר, אנו ממליצים לאפשר לתלמיד לקחת חלק באירוע ההערכה דרך משימת הערכה חלופית בבית הספר, שתקטין את הסיכון להדרה או לפגיעה בכבודו.
ראמ"ה מעדכנת את ההורים במסרון שילדיהם עתידים להשתתף בבחינה. להודעה יצורף סרטון הסבר בעברית ובערבית, אשר נועד לתאם ציפיות, ולהפיג חששות ולחצים. עוד אנו מעדכנים את ההורים שבסוף הבחינה יוצג לתלמידים שאלון עמדות קצר. שאלון זה נועד לאפשר ניתוח טוב יותר של תוצאות התלמידים, אך ההורה יכול לבקש מילדיו לא לענות עליו.
ניתן לעדכן את ההורים בפרטים אלה, ולהעביר להם קישור לאתר ראמ"ה, לעמוד על מערך ההערכה ו/או לעמודי המבחנים הרלוונטיים.
אתגר המוטיבציה של תלמידים להתאמץ במבחנים מלווה את ראמ"ה ומקבילותיה בעולם לאורך שנים, גם בהערכה ארצית (מבחני וסקרי תנופה) וגם בהערכה בינלאומית (מבחני פיזה, פירלס וטימס).
תפיסתנו בראמ"ה היא שהמוטיבציה להשתתפות צריכה להיות פנימית, כחלק מהאחריות והמחויבות של התלמיד, ולא בתמורה לתועלת אישית שתצמח לו מכאן. נכון לשקף לתלמידים באופן פתוח וכן שהמבחן נועד לסייע לבית הספר ולמערכת החינוך להיות טובים יותר, להבין מה האתגרים ומה החוזקות שבפני המורים ולעזור לדור הבא של התלמידים להצליח יותר. איננו חושבים שנכון למסור לתלמידים מידע שגוי, כאילו תוצאות המבחן ייכנסו לתעודה או ישפיעו בצורה כלשהי על עתידם האישי. אנו מאמינים שנכון שנתנהל כמערכת בצורה פתוחה ושקופה.
לצד זאת, ראוי לזכור ולהזכיר שההשתתפות בהערכה החיצונית היא חובה לתלמידים, כמו השתתפות בכל שיעור אחר בבית הספר, על כל המשתמע מכך. במידת הצורך, אי השתתפות במבחן יכולה לקבל מענה במסגרת תהליכי העבודה וההערכה השוטפים, כולל בתעודה, כמו כל היעדרות אחרת. במקרי קיצון, יכולה אף המורה האחראית בכיתה לרשום את שמותיהם של תלמידים שיוצאים מהמבחן לאחר כמה דקות, אשר באופן מופגן לא התאמצו לפתור את השאלות. ההחלטה על כך היא של בית הספר.
ועדיין, אנחנו בראמ"ה מאמינים בגישה חינוכית משתפת, מלכדת ופתוחה. שכשם שהתהליך החינוכי נועד להקנות לילד תחושת אחריות ומחויבות גם כאשר אין לו תועלת אישית מכך, כך יש לחנך להשתתפות רצינית במבחן, כחלק ממאמץ בית ספרי. בהקשר זה, חשוב להבין שמבחנים באשר הם מודדים תמיד את יכולת התלמיד בשילוב המוטיבציה שלו להצליח במבחן. אמנם מחקרים מראים שכאשר מדובר במבחנים ללא ציון או השפעה ישירה על עתידו של התלמיד, למוטיבציה השפעה גדולה יותר על התוצאות. אך מחקרים אחרים מראים שישנה קורלציה משמעותית בין יכולת התלמיד למוטיבציה שלו להשקיע במבחן המודד את אותה יכולת. על כן, אין דרך אחת מוסכמת (מחקרית ופסיכומטרית) שמאפשרת לנו להפריד בין יכולת התלמיד למוטיבציה שלו להשקיע ולהצליח.
סוגייה מרכזית זו מאתגרת לא רק אותנו בראמ"ה, אלא את גופי המחקר הגדולים בעולם. כך למשל ב-OECD עסקו בנושא בהרחבה במסגרת הדיווח על תוצאות מבחני פיזה 2022, שגם בהם אין ציון אישי לתלמיד. לאחר שבחנו מספר מדדים שונים למוטיבציה, הגיעו החוקרים למסקנה שבעוד המדדים השונים מאפשרים זוויות שונות להערכת סוגיית המוטיבציה, עדיין היא אינה ניתנת להפרדה באופן מלא מיכולתו של התלמיד. על כן, המדדים השונים מאפשרים תמונה רחבה יותר לפרשנות התוצאות על פני הצעות מעשיות ל"תיקון" התוצאות.
בשורה התחתונה - נכון בעיננו לעודד את המוטיבציה להשתתף ולעשות את המיטב במבחן דרך שכנוע ורתימה, ושיקוף תכליתו האמיתית של המבחן. חשוב גם להשתמש במדדים מגוונים כדי לבחון את מידת המוטיבציה של התלמידים, שהיא תמיד חלק, מכל מבחן. אך נכון לעשות זאת לא על מנת "לתקן" ציונים, אלא על מנת לתת להם הקשר רחב יותר.
ממשק ראמ"ה לאיסוף נתוני בתי הספר זמין בקישור: https://isuf.taldor.co.il. ממשק זה משמש אותנו לאימות ועדכון הנתונים הקיימים אצלנו לפני כל מבחן וסקר בכל הקשור למבנה הכיתות בבית הספר, לפרטי המורים שאליהם יש לפנות ולהתאמות או החרגות הנדרשות לתלמידים עולים או לתלמידים משולבים. על בסיס הנתונים שבממשק אנו אורזים את המבחנים במאות ארגזים ומשנעים אותם לבתי הספר, או מבצעים את שיחות הטלפון או הפקת הקישורים לסקרים השונים.
לממשק יש שני מצבים:
- בתקופת איסוף הנתונים, הוא מאפשר למנהלי בתי הספר לעדכן נתונים, לערוך פרטי תלמידים, לבחור התאמות לזכאים ולהגדיר איזה מהתלמידים המשולבים והעולים ייכללו בממוצע הבית ספרי.
- בשבועות שלפני המבחן, הוא מאפשר למנהלי בתי הספר לצפות בכלל הבקשות שהעבירו להכרה בתלמידים משולבים ולמתן התאמות להם, לצד סטאטוס הבקשה (אושר/לא אושר) והסיבה לכך.
חשוב: בשבועות שלפני המבחן לא ניתן לעדכן את הפרטים בממשק, אלא לצפות בהם בלבד (במסך תלמידים עולים ומשולבים). אנו מזכירים שגם במידה והתאמה כלשהי לא אושרה, יכול בית הספר לעדכן את תלמידי השילוב ב"שילובית" עד ליום הבחינה - ונתוניהם יוצגו בנפרד.
עד מתי המערכת לאיסוף נתונים פתוחה לעדכונים?
מבחני כיתות ט': המערכת לאיסוף נתונים תהיה פתוחה לעדכונים עד יום חמישי 24 בדצמבר 2025 (ד' בטבת תשפ"ו).
מבחני כיתות ו': המערכת תיפתח מחדש בתחילת ינואר 2026, ותהיה זמינה לעדכונים עד יום חמישי 12 בפברואר 2026 (כ"ה בשבט תשפ"ו) – חודש לפני מועד המבחן הראשון.
שימו לב: גם אחרי שהמערכת תיסגר לעדכונים, תוכלו להיכנס אליה ולצפות במידע לאורך כל השנה.
רשימת בתי הספר שנדגמו להשתתף בסקר הבית ספרי מוצגת כאן לנוחיותכם. בנוסף להם, ראמ"ה עורכת מדי שנה מגוון מבחנים וסקרים, פנים-ישראליים ובין-לאומיים. כל בית ספר נדגם רק לחלק מהם, למעֵט המבחן בשפת אם לכיתות ד', שבו משתתפים כל בתי הספר מדי שנה. על מנת להבטיח תנאי היבחנות זהים לכלל בתי הספר, ראמ"ה איננה מעבירה מידע למפקחים ולמדריכים על המחקרים שאליהם נדגמו בתי הספר,
במבחני תנופה לכיתות ו' ולכיתות ט': הודעה על תחום הידע שבית הספר נדגם אליו נשלחת להנהלת בית הספר כחודש עד חודש וחצי לפני המבחן, ובתי ספר שלא נדגמו יוכלו לבחור להשתתף במבחן. רשימת בתי הספר שהשתתפו במבחן בפועל תתפרסם לאחר קיומו.
בסקרי התלמידים, המורים והמנהלים: כל בית ספר משויך לאחת משלוש קבוצות דגימה, וכל קבוצה נסקרת אחת לשלוש שנים. גם בסקרים, בתי ספר מקבוצות אחרות יכולים לבחור להשתתף כרצונם. רשימת המשתתפים בסקר תפורסם כמה חודשים לאחר השלמת הסקר.
אנו מזכירים כי אין צורך להיערך ולהתכונן למבחני וסקרי תנופה, וכי ניסיונות היערכות שכאלה אף מפריעים לשגרת הלמידה, משבשים אותה, ופוגעים בסופו של דבר בנתונים המתקבלים (כפי שמפורט כאן). נדרשת היערכות ניהולית בלבד – עדכון מצבות התלמידים ובקשות בדבר התאמות לתלמידים זכאים.
מאז הקמתה ב-2005 ראמ"ה אוספת, מנתחת ומפיצה נתונים מגוונים, מתוּקפים ומקצועיים, שנועדו לתמוך בקבלת החלטות ובמהלכי שינוי במערכת החינוך. אנחנו בראמ"ה מעוניינים להרחיב את השימוש בנתונים הללו במשרד החינוך, באקדמיה ובציבור הרחב, תוך הקפדה שהשימוש בנתונים יקדם את מערכת החינוך ואת המחקר בתחום, וייעשה באופן מושכל והוגן בלי לפגוע ביכולת שלנו לאסוף נתונים איכותיים בעתיד.
אנו מעודדים שימוש בנתונים לא מזוהים בכל רמות הדיווח – כאלה שאפשר לנתחם אבל אי-אפשר לזהות על פיהם את תלמידים, את צוות ההוראה, את צוות ההנהלה או את מוסדות החינוך. אנו מתכננים לפרסם בעתיד מאגרי נתונים כאלה באופן פתוח באינטרנט, ועובדים על כך במלוא המרץ.
עד אז, להגשת בקשה לקבלת נתוני ראמ"ה לצורכי מחקר – לחצו כאן.
ראמ"ה מפתחת כלים ומסמכים מקצועיים רבים, בהם כלי הערכה פנימיים לבתי ספר, מבחנים לכיתות שונות, סקרים, מחקרים ועוד. כל אלה הם תוצר של ידע מקצועי ועמל רב של עובדי ראמ"ה, והם מוגנים על פי דיני הקניין הרוחני ושייכים למדינת ישראל.
המעוניינים להשתמש בתוצרים של ראמ"ה יכולים להגיש בקשה לרישיון שימוש.
חשוב לדעת שהתהליך יכול להימשך כשלושה חודשים.
מה ועדת המכרזים של ראמ"ה שוקלת כשהיא בוחנת בקשות לשימוש בתוצרי הידע של הרשות?
- זהות הגורם המבקש (בין שהוא גורם פרטי ובין שהוא תאגיד).
- האופן שבו מתכוונים להשתמש בתוצר, ובאיזו מידה מטרת השימוש הולמת את מטרות ראמ"ה.
- בקשות קודמות שהוגשו על ידי אותו גורם (מספר הבקשות, אופן השימוש בתוצרים של ראמ"ה והעמידה בהתחייבויות בעבר).
- האם השימוש בתוצר יתרום לראמ"ה להשגת מטרותיה? ולחילופין – האם השימוש עלול לגרום נזקים לראמ"ה, כגון פגיעה ביכולת שלה להשתמש בכלי הערכה כלשהו בעתיד בעקבות החשיפה שלו?
- איזה סוג רישיון נדרש לגורם המבקש: למשך כמה זמן, מה סוג השימוש וכיצד יפיצו את התוצרים? (למשל, האם מדובר בשימוש יחיד בפריטים בשאלון מודפס, שיועבר במשך חודש? האם בשילוב חד-פעמי במאמר אקדמי שיופץ באופן דיגיטלי? או אולי בשילוב באפליקציה שתופץ באופן דיגיטלי לאורך שנים?)
- מהו מודל התשלום המתוכנן לשימוש בתוצרים (חינמי, בתשלום וכיו"ב)?
מעוניינים להגיש בקשה לשימוש בתוצרי הידע של ראמ"ה? לחצו כאן.
אם מתקבלת הודעת שגיאה המציינת כי הקובץ חסום עקב הגדרות ,ActiveX יש לבצע את הפעולות הבאות:
שלב 1: גישה לתפריט אפשרויות. בתפריט העליון מימין לחצו על "קובץ", וגללו מטה עד שתגיעו ללשונית "אפשרויות" (Options) בתחתית התפריט.
שלב 2: פתיחת מרכז האמון. בחלון ההגדרות שנפתח בחרו בלשונית "מרכז יחסי האמון" (Trust Center) מתוך התפריט הימני. לאחר מכן לחצו על הלשונית "הגדרות מרכז האמון" (Trust Center Settings) שבאמצע החלון. לחצו על "אישור" כדי לשמור את השינויים.
שלב 3: שינוי הגדרות .ActiveX כעת, מתוך התפריט "מרכז יחסי האמון" שמימין, בחרו באפשרות "הגדרות "ActiveX (בדרך כלל זו האפשרות השישית). משמאל תיפתח החלונית "הגדרות ActiveX עבור כל יישומי Office". בחלונית זו ודאו שהאפשרות הראשונה ("הפוך את כל הפקדים לבלתי זמינים ללא הודעה") אינה מסומנת.
כעת אתרו את האפשרות "הפוך את כל הפקדים לזמינים ללא מגבלות ומבלי להציג בקשה" (Disable all controls without notification). לחצו לסימון אפשרות זו. אל דאגה, עשו זאת למרות ההערה בסוגריים לפיה הפעילות אינה מומלצת. לאחר מכן לחצו על "אישור" כדי לשמור את השינויים.
כעת הבעיה אמורה להיפתר. בהצלחה!
המחקרים הבין-לאומיים נועדו לסייע למדינות המשתתפות בהם לבחון את הישגי תלמידיהן במספר תחומי דעת במבט השוואתי. נוסף על השוואות בין המדינות, תוצאות המחקרים מאפשרות לבחון פערים בין קבוצות שונות בתוך כל מדינה, ולבדוק כיצד גורמים כגון רקע חברתי-כלכלי, מעורבות התלמידים או עמדותיהם כלפי למידה ואקלים בית ספרי קשורים להישגים.
המחקרים מנוהלים על ידי ארגונים בין-לאומיים כגון ה-OECD וה-IEA, ופיתוח כלי ההערכה נעשה על ידי גופים מובילים בעולם בתחום ההערכה, המחקר והמדידה. המבחנים והסקרים מתורגמים לשפות שונות ונבנים בקפידה כדי להבטיח מהימנות ותוקף גבוהים.
מאז הוקמה ראמ"ה בשנת 2006, ישראל משתתפת בארבעה מחקרים שונים, הנערכים במחזוריות קבועה אחת לכמה שנים:
- מחקר PISA הבודק את רמת האוריינות של בני 15 במתמטיקה, מדעים ושפה.
- מחקר PIRLS הבודק את רמת האוריינות השפתית של תלמידי כיתות ד'.
- מחקר TIMSS הבודק את רמת הידע של תלמידי כיתות ח' במתמטיקה ובמדעים.
- מחקר TALIS הבודק את עמדות צוותי ההוראה בחטיבות הביניים, בגני הילדים ובפעוטונים.
המחקרים מנוהלים על ידי ה-OECD (הארגון לשיתוף פעולה ופיתוח כלכלי), שבמסגרתו ישראל משתתפת במחקרי PISA ו-TALIS, וה-IEA (הארגון הבין-לאומי להערכת הישגים בחינוך), שבמסגרתו ישראל משתתפת במחקרי TIMSS ו-PIRLS. ראמ"ה היא הגוף שמנהל את המחקרים בישראל מטעם הארגונים הבין-לאומיים, והיא האמונה לפי החלטת הממשלה על "פיקוח, ביצוע, ניהול ותיאום של השתתפות מערכת החינוך במחקרי הערכה ומדידה בין-לאומיים" נוסף על כך ישראל משתתפת במחקר PIACC של ה-OECD, המנוהל על ידי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.
תוצאות המחקרים מייצרות תמונת מצב אמינה של מערכת החינוך בישראל בהשוואה למדינות העולם. בין השאר, המחקרים מאפשרים לנו -
- להשוות בין הישגים במדינות שונות ובקבוצות אוכלוסייה שונות בתוך אותה מדינה בתחומי הדעת הנבדקים, ולהציג את מדרג המדינות הנובע מההשוואה. בישראל, למשל, תוצאות המחקר מאפשרות להשוות בין תלמידים בבתי ספר דוברי ערבית לבין תלמידים בבתי ספר דוברי עברית לזהות פערים בין הקבוצות.
- לעקוב אחר מגמות לאורך זמן. זאת בזכות המחזוריות של המחקרים הבין-לאומיים, תוך שמירה על כיול סולם הציונים. כך, למשל, היה אפשר לבחון את מצב התלמידים וצוותי ההוראה בישראל במשך עשרים שנות מחקר.
- ללמוד מודלים מוצלחים של חינוך במדינות שונות, ולהבין אילו גורמים קשורים להצלחה בלמידה. זאת באמצעות השוואה בין מדינות שהישגיהן גבוהים למדינות שהישגיהן נמוכים, ובחינת הקשר בין הישגי התלמידים לבין משתני רקע שונים (כגון השכלת הורים, מצב חברתי-כלכלי וכו').
אך המחקר כשלעצמו אינו מטרה, אלא אמצעי. הממצאים נועדו לסייע למקבלי ההחלטות במשרד החינוך לזהות חוזקות וחולשות במצב המערכת בישראל, לעדכן את המדיניות החינוכית, ללמוד על גישות חדשות ועדכניות בתחומי הדעת הנבדקים ולשפר תוכניות לימודים ושיטות הוראה.
ממש לא. להפך: אין צורך בהכנה מיוחדת – והיא אף אסורה. המחקרים נועדו לבחון את הידע והמיומנויות של התלמידים כפי שהם משתקפים באופן טבעי במסגרת הלימודים בתחומי הדעת הנבדקים. בכל מדינה ההוראה והלמידה נעשות על פי תוכנית לימודים שונה – וזה אחד הדברים שנבדקים במחקר. כל ניסיון להשפיע על רמת הידע והמיומנויות של התלמידים שנדגמו למחקר עלול להיתפס כניסיון לשבש את המחקר ולהשיג ציון שאינו משקף את מצבם של כלל תלמידי ישראל.
בתקנה 5.2 במסמך הסטנדרטים של מחקר PISA נקבע כי "בתי ספר, תלמידים ו/או מורים צריכים לקבל רק מידע כללי על המבחן לפני מועד הבחינה, ולא הוראה פורמלית בתוכן ספציפי. בפרט, אין להציע הוראה פורמלית לתלמידים משתתפים, שנועדה לתרגל מיומנויות או ידע מפריטי מבחן PISA כדי להעלות את הציונים". הכנה מיוחדת של התלמידים שנדגמו להשתתף במחקר יוצרת הטיה בתוצאות, פוגעת בתוקף ובמהימנות של המחקר, ואף עלולה לפגוע במעמדה הבין-לאומי של ישראל.
עם זאת, חשוב מאוד להסביר לתלמידים ולמורים את מטרת המחקר ואת חשיבותו, ולעודד את התלמידים להתייחס ברצינות לשאלות ולהשבה עליהן. כחלק מכך, ראמ"ה תשלח לבתי הספר המשתתפים עלון שתתבקשו להעביר להורי התלמידים, נוסף על סרטון שנבקש להציג לתלמידי הכיתות שישתתפו במחקר.
במחקרים הבין-לאומיים אין ציון אישי ואין ציון בית ספרי. המבחנים אינם מיועדים להערכה אישית של התלמידים, המורים או בתי הספר. הנתונים והמידע שנאספים מדווחים רק ברמת המדינה והקבוצות באוכלוסייה, ולא ברמת התלמיד היחיד, הכיתה, המורה או בית הספר. זאת בין השאר משום שהתלמידים מקבלים מקבצים שונים של שאלות, כלומר כל תלמיד ותלמידה עשויים להיבחן על חומר אחר, מה שמונע השוואה בין הציונים.
את כל ממצאי המחקרים תוכלו לראות באזור הפרסומים באתר ראמ"ה. שם תמצאו דוחות ארציים מלאים, מצגות סיכום, דוחות טכניים ושאלות לדוגמה מהמבחנים האחרונים.
ראשית, חשוב לדעת שהדגימה של בתי הספר אקראית לחלוטין ונקבעת ל ידי מרכז המחקר הבין-לאומי, שעושה זאת עבור כלל המדינות המשתתפות. ראמ"ה מעבירה למרכז הבין-לאומי את רשימות בתי הספר ואת נתוני הרקע על כל מוסד, והמרכז הבין-לאומי דוגם מת המוסדות המשתתפים באופן שמאפשר לייצג את אוכלוסיית התלמידים בישראל. בכל בית ספר נדגמות בין כיתה אחת לשתיים, וכלל התלמידים בכיתות אלו נדרשים להשתתף.
כדי להבטיח שהתוצאות אכן מייצגות את ישראל, כלל בתי הספר וכלל התלמידים שנדגמו חייבים להשתתף במבחן. חשוב לזכור כי במבחנים הבין-לאומיים אין כל ציון לבית הספר ולא ניתן ציון אישי לתלמיד. התוצאות אינן נרשמות בתעודה, ואין אפשרות סטטיסטית לחשב נתון ברמת המוסד. הדיווח הוא ברמה הלאומית בלבד. לכן, גם אם בית הספר עבר שנה קשה, וגם אם תלמיד מסוים התמודד עם קושי אישי – הנהלים הבין-לאומיים מאפשרים "פטור" רק במקרים חריגים מאוד. גם אם תלמיד חש ברע ולא סיים את הבחינה, התשובות שניתנו ייקלטו וייבדקו כפי שהן. הכללים זהים עבור כלל המדינות המשתתפות, והם נועדו להבטיח תנאים אחידים למאות אלפי התלמידים המשתתפים בכל רחבי העולם.
לאחר הבחירה, נבקש מבית הספר לבחור איש או אשת קשר לביצוע המחקר. מומלץ למנות גורם בתפקיד בכיר, למשל סגן/ית מנהל או רכז/ת הערכה. חשוב מאוד שאדם זה יכיר את השכבה הנבחרת ואת תלמידיה. יש למלא את פרטי איש/אשת הקשר בשבוע שלאחר קבלת הפנייה מאיתנו. איש/אשת הקשר יתבקשו לתאם מועד לביצוע המבחן בבית הספר, לאשר את רשימת התלמידים והמורים בכיתות שנדגמו, לעמוד בקשר שוטף עם צוות המחקר בראמ"ה, ולסייע למרַכז/ת שיגיעו ביום המבחן לבית הספר. התקשורת עם מרַכז/ת המחקר בראמ"ה תיעשה באמצעות דוא"ל, ווטסאפ, ובמידת הצורך גם באמצעות הטלפון. ראמ"ה תקיים מפגש הסברה עם כלל אנשי הקשר לקראת המחקר.
במקביל, נבקש מבית הספר לבחור גם אחראי/ת מחשוב לביצוע המחקר. לתפקיד זה נבקש למנות גורם בעל ידע טכנולוגי והבנה בנוגע לרשת האינטרנט ולמחשבים הקיימים בבית הספר. יש למלא את הפרטים של אחראי/ת המחשוב בשבוע שלאחר קבלת הפנייה מאיתנו. איש/אשת המחשוב יתבקשו סייע במיפוי המחשבים ובבדיקת התאמתם לביצוע המבחן, לסייע בהיערכות טכנית, ולספק תמיכה לפי הצורך ביום המבחן.
לאחר שתקבלו מאיתנו את המייל ובו כל הפרטים, נבקש שאנשי הקשר והמחשוב בבית הספר ישתתפו במפגשי הסברה לקראת המחקר.
מחקר Trends in International Mathematics and Science Study) TIMSS) נערך על ידי ארגון ה-IEA (הארגון הבין-לאומי להערכת הישגים בחינוך), ומטרתו לבחון ידע במתמטיקה ובמדעים בקרב תלמידי כיתות ח' על בסיס ידע קוריקולרי. המחקר נערך במחזוריות קבועה, אחת ל-4 שנים, ומשתתפות בו כ-70 מדינות. ישראל השתתפה במחקר TIMSS מאז משנת 1995.
המחקר כולל:
- מבחן ממוחשב במתמטיקה ובמדעים (90 דקות). במבחן מספר נוסחים, ובכל נוסח שני חלקים: שאלות במתמטיקה ושאלות במדעים. השאלות חלקן פתוחות וחלקן סגורות (רב-ברירה).
- שאלון רקע לתלמידים (כ-40 דקות), העוסק באקלים הבית ספרי ובתחושת המסוגלות של התלמידים במקצועות אלו.
- שאלונים המופנים להנהלת בית הספר ולמורים למתמטיקה ולמדעים. השאלונים בודקים את האקלים הבית ספרי, את שיטות ההוראה, את משאבי הלמידה ועוד.
מחקר TIMSS הוא המחקר המרכזי והחשוב ביותר בעולם המאפשר לבחון את רמת הידע של התלמידים בתחומי המתמטיקה והמדעים. אפשר לעיין בתוצאות המחקרים הקודמים באזור הפרסומים באתר ראמ"ה.
מחקר TALIS (סקר ההוראה והלמידה הבין-לאומי) של ארגון ה-OECD הוא הכלי המרכזי והמקיף ביותר בעולם לבחינת סביבת העבודה של צוותי החינוך. שלא כמחקרים אחרים, המתמקדים בהישגי התלמידים, TALIS נועד לזהות את הקשיים והאתגרים שעימם מתמודדים מורים, מורות וצוותי הנהלה, ולאפשר להם לדווח ממקור ראשון על חוויותיהם בתחום המקצועי. המחקר מספק נתונים השוואתיים על איכות ההוראה, על תפיסות פדגוגיות ועל האתגרים הניצבים לפני סגלי החינוך במאה ה-21. לעיתים קרובות מכונה המחקר "קולם של המורים".
בישראל המחקר נערך על ידי ראמ"ה אחת ל-6 שנים, מאז שנת 2013. המחקר מתמקד במורים ובמנהלים בחטיבות הביניים ובצוותים הפועלים בפעוטונים (מגיל לידה עד 3) ובגני הילדים (6-3), בכלל סוגי הפיקוח ומגזרי השפה. השתתפותה העקבית של ישראל במחקר מאפשרת למערכת החינוך בארץ לבחון את עצמה לאורך זמן ובהשוואה למדינות ה-OECD, ולזהות מגמות ייחודיות לחברה שלנו.
השאלונים במחקר בוחנים לעומק שורה של נושאים בתחום הפדגוגיה והאקלים הבית ספרי, ובהם שיטות ההוראה בכיתה, איכות ההכשרה וההתפתחות המקצועית של המורים והמורות והאקלים הבית ספרי. דגש מיוחד מושם על תחושת המסוגלות של המורים ושביעות הרצון שלהם מעבודתם, ועל סגנון המנהיגות של המנהלים והמנהלות. הנתונים שנאספו מאפשרים לקבל תמונת מצב מערכתית ועדכנית בנוגע למשאב האנושי בבתי הספר ולצרכים שטרם קיבלו מענה. אפשר לעיין בתוצאות המחקרים הקודמים באזור הפרסומים באתר ראמ"ה.
מחקר PISA (ראשי תיבות של Programme for International Student Assessment) הוא מחקר בין-לאומי רחב היקף הנערך על ידי ארגון ה-OECD אחת ל-4 שנים. המחקר בארץ בוחן את רמת האוריינות והמיומנויות של תלמידים בני 15, ואת מידת מוכנותם לחיים הבוגרים ולהשתלבות בחברה המודרנית.
המחקר מתמקד בשלושה תחומי ליבה: קריאה, מתמטיקה ומדעים, ובכל מחזור מושם דגש מיוחד על אחד מהם. לקראת המבחן, צוותים מקצועיים ונציגים מטעם המדינות המשתתפות יגבשו מסגרת מושגית מעודכנת לתחום זה, ויעדכנו את השאלות הכלולות בו. במחקר PISA 2025, למשל, התחום המרכזי היה מדעים.
נוסף על כך המחקר כולל תחום חדשני ותחומי בחירה: ב-2025 היה התחום החדשני למידה בעידן הדיגיטלי, ובמסגרתו נבדקה יכולתם של התלמידים והתלמידות להתמצא ולפתור בעיות בסביבות טכנולוגיות. בשנת 2022 היה התחום החדשני חשיבה יצירתית, ובמסגרתו נבדקה היכולת להעלות רעיונות מגוונים ומקוריים, להעריכם ולשפרם במגוון הקשרים כגון כתיבה יצירתית ופתרון בעיות חברתיות ומדעיות. עם תחומי הבחירה המוצעים למדינות המשתתפות נמנים אנגלית כשפה זרה וחינוך פיננסי.
חשוב לזכור שמטרת המחקר אינה לתת ציונים לתלמידים או לבתי ספר, אלא לשקף תמונת מצב מערכתית על הישגיה של מערכת החינוך בישראל בהשוואה למדינות אחרות בעולם. הממצאים מאפשרים לזהות פערים לימודיים בין קבוצות אוכלוסייה שונות, ולבחון את הקשר בין רקע חברתי-כלכלי לבין הצלחה בלימודים. אפשר לעיין בתוצאות המחקרים הקודמים באזור הפרסומים באתר ראמ"ה.
מחקר PIRLS (ראשי תיבות של: Progress in International Reading Literacy Study) הוא מחקר בין-לאומי רחב היקף הנערך אחת ל-5 שנים על ידי ארגון ה-IEA. המחקר בוחן את אוריינות הקריאה של תלמידים בכיתה ד', נקודת זמן קריטית במעבר שבין "ללמוד לקרוא" לבין "לקרוא כדי ללמוד". מחקר זה נחשב אחד המדדים המרכזיים להערכת איכות החינוך בבתי הספר היסודיים בישראל.
המחקר מתמקד בקריאת ספרות (טקסטים סיפוריים) ובקריאה לצורך הפקת מידע ושימוש בו (טקסטים עיוניים). כמו כן נבדקת הבנת טקסט ברמות שונות: החל מאיתור מידע מפורש בטקסט, דרך הצעת פרשנויות והסקת מסקנות ישירות, ועד לבחינה והערכה של תוכן הטקסט ומאפייניו הלשוניים. המבחן מועבר בשפת האם של התלמידים (עברית או ערבית), מה שמאפשר לראמ"ה לקבל תמונת מצב מדויקת על רמת השליטה בשפה בקרב מגזרי האוכלוסייה השונים.
נוסף על הערכת הישגי התלמידים, מחקר PIRLS אוסף מידע מקיף על ההקשר החינוכי באמצעות שאלונים המופנים לתלמידים, להורים, למורים ולמורות ולהנהלת בתי הספר. השאלונים בוחנים את הרגלי הקריאה בבית, את האקלים הבית ספרי, את שיטות ההוראה ואת המשאבים העומדים לרשות בתי הספר. שילוב הנתונים מאפשר לראמ"ה לזהות את הגורמים המשפיעים על הצלחה בלימוד הקריאה, ולעמוד על הפערים המערכתיים בין תלמידים מרמות שונות של רקע חברתי-כלכלי ובין תלמידים בבתי ספר דוברי עברית לבין עמיתיהם בבתי ספר דוברי ערבית.
עבור מערכת החינוך בישראל, ממצאי PIRLS משמשים כלי אסטרטגי קריטי לגיבוש מדיניות בשלבי החינוך היסודי. הממצאים מסייעים לעקוב אחר מגמות לאורך זמן, לבחון את האפקטיביות של תוכניות הלימודים בשפת אם, ולהחליט על הקצאת משאבים ועל התערבויות פדגוגיות לקידום אוריינות השפה. אפשר לעיין בתוצאות המחקרים הקודמים באזור הפרסומים באתר ראמ"ה.
