המחקרים הבין-לאומיים נועדו לסייע למדינות המשתתפות בהם לבחון את הישגי תלמידיהן במספר תחומי דעת במבט השוואתי. נוסף על השוואות בין המדינות, תוצאות המחקרים מאפשרות לבחון פערים בין קבוצות שונות בתוך כל מדינה, ולבדוק כיצד גורמים כגון רקע חברתי-כלכלי, מעורבות התלמידים או עמדותיהם כלפי למידה ואקלים בית ספרי קשורים להישגים. 

המחקרים מנוהלים על ידי ארגונים בין-לאומיים כגון ה-OECD וה-IEA, ופיתוח כלי ההערכה נעשה על ידי גופים מובילים בעולם בתחום ההערכה, המחקר והמדידה. המבחנים והסקרים מתורגמים לשפות שונות ונבנים בקפידה כדי להבטיח מהימנות ותוקף גבוהים.

מאז הוקמה ראמ"ה בשנת 2006, ישראל משתתפת בארבעה מחקרים שונים, הנערכים במחזוריות קבועה אחת לכמה שנים:

1. מחקר PISA הבודק את רמת האוריינות של בני 15 במתמטיקה, מדעים ושפה. 
2. מחקר PIRLS הבודק את רמת האוריינות השפתית של תלמידי כיתות ד'.
3. מחקר TIMSS הבודק את רמת הידע של תלמידי כיתות ח' במתמטיקה ובמדעים. 
4. מחקר TALIS הבודק את עמדות צוותי ההוראה בחטיבות הביניים, בגני הילדים ובפעוטונים. 

המחקרים מנוהלים על ידי ה-OECD (הארגון לשיתוף פעולה ופיתוח כלכלי), שבמסגרתו ישראל משתתפת במחקרי PISA ו-TALIS, וה-IEA (הארגון הבין-לאומי להערכת הישגים בחינוך), שבמסגרתו ישראל משתתפת במחקרי TIMSS ו-PIRLS. ראמ"ה היא הגוף שמנהל את המחקרים בישראל מטעם הארגונים הבין-לאומיים, והיא האמונה לפי החלטת הממשלה על "פיקוח, ביצוע, ניהול ותיאום של השתתפות מערכת החינוך במחקרי הערכה ומדידה בין-לאומיים" נוסף על כך ישראל משתתפת במחקר PIACC של ה-OECD, המנוהל על ידי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.

‍

תוצאות המחקרים מייצרות תמונת מצב אמינה של מערכת החינוך בישראל בהשוואה למדינות העולם. בין השאר, המחקרים מאפשרים לנו -

-    להשוות בין הישגים במדינות שונות ובקבוצות אוכלוסייה שונות בתוך אותה מדינה בתחומי הדעת הנבדקים, ולהציג את מדרג המדינות הנובע מההשוואה. בישראל, למשל, תוצאות המחקר מאפשרות להשוות בין תלמידים בבתי ספר דוברי ערבית לבין תלמידים בבתי ספר דוברי עברית לזהות פערים בין הקבוצות.

-   לעקוב אחר מגמות לאורך זמן. זאת בזכות המחזוריות של המחקרים הבין-לאומיים, תוך שמירה על כיול סולם הציונים. כך, למשל, היה אפשר לבחון את מצב התלמידים וצוותי ההוראה בישראל במשך עשרים שנות מחקר. 

-   ללמוד מודלים מוצלחים של חינוך במדינות שונות, ולהבין אילו גורמים קשורים להצלחה בלמידה. זאת באמצעות השוואה בין מדינות שהישגיהן גבוהים למדינות שהישגיהן נמוכים, ובחינת הקשר בין הישגי התלמידים לבין משתני רקע שונים (כגון השכלת הורים, מצב חברתי-כלכלי וכו'). 

אך המחקר כשלעצמו אינו מטרה, אלא אמצעי. הממצאים נועדו לסייע למקבלי ההחלטות במשרד החינוך לזהות חוזקות וחולשות במצב המערכת בישראל, לעדכן את המדיניות החינוכית, ללמוד על גישות חדשות ועדכניות בתחומי הדעת הנבדקים ולשפר תוכניות לימודים ושיטות הוראה.

‍

ממש לא. להפך: אין צורך בהכנה מיוחדת – והיא אף אסורה. המחקרים נועדו לבחון את הידע והמיומנויות של התלמידים כפי שהם משתקפים באופן טבעי במסגרת הלימודים בתחומי הדעת הנבדקים. בכל מדינה ההוראה והלמידה נעשות על פי תוכנית לימודים שונה – וזה אחד הדברים שנבדקים במחקר. כל ניסיון להשפיע על רמת הידע והמיומנויות של התלמידים שנדגמו למחקר עלול להיתפס כניסיון לשבש את המחקר ולהשיג ציון שאינו משקף את מצבם של כלל תלמידי ישראל.

בתקנה 5.2 במסמך הסטנדרטים של מחקר PISA נקבע כי "בתי ספר, תלמידים ו/או מורים צריכים לקבל רק מידע כללי על המבחן לפני מועד הבחינה, ולא הוראה פורמלית בתוכן ספציפי. בפרט, אין להציע הוראה פורמלית לתלמידים משתתפים, שנועדה לתרגל מיומנויות או ידע מפריטי מבחן PISA כדי להעלות את הציונים". הכנה מיוחדת של התלמידים שנדגמו להשתתף במחקר יוצרת הטיה בתוצאות, פוגעת בתוקף ובמהימנות של המחקר, ואף עלולה לפגוע במעמדה הבין-לאומי של ישראל.

עם זאת, חשוב מאוד להסביר לתלמידים ולמורים את מטרת המחקר ואת חשיבותו, ולעודד את התלמידים להתייחס ברצינות לשאלות ולהשבה עליהן. כחלק מכך, ראמ"ה תשלח לבתי הספר המשתתפים עלון שתתבקשו להעביר להורי התלמידים, נוסף על סרטון שנבקש להציג לתלמידי הכיתות שישתתפו במחקר.

במחקרים הבין-לאומיים אין ציון אישי ואין ציון בית ספרי. המבחנים אינם מיועדים להערכה אישית של התלמידים, המורים או בתי הספר. הנתונים והמידע שנאספים מדווחים רק ברמת המדינה והקבוצות באוכלוסייה, ולא ברמת התלמיד היחיד, הכיתה, המורה או בית הספר. זאת בין השאר משום שהתלמידים מקבלים מקבצים שונים של שאלות, כלומר כל תלמיד ותלמידה עשויים להיבחן על חומר אחר, מה שמונע השוואה בין הציונים.

את כל ממצאי המחקרים תוכלו לראות באזור הפרסומים באתר ראמ"ה. שם תמצאו דוחות ארציים מלאים, מצגות סיכום, דוחות טכניים ושאלות לדוגמה מהמבחנים האחרונים.

‍

ראשית, חשוב לדעת שהדגימה של בתי הספר אקראית לחלוטין ונקבעת ל ידי מרכז המחקר הבין-לאומי, שעושה זאת עבור כלל המדינות המשתתפות. ראמ"ה מעבירה למרכז הבין-לאומי את רשימות בתי הספר ואת נתוני הרקע על כל מוסד, והמרכז הבין-לאומי דוגם מת המוסדות המשתתפים באופן שמאפשר לייצג את אוכלוסיית התלמידים בישראל. בכל בית ספר נדגמות בין כיתה אחת לשתיים, וכלל התלמידים בכיתות אלו נדרשים להשתתף. 

כדי להבטיח שהתוצאות אכן מייצגות את ישראל, כלל בתי הספר וכלל התלמידים שנדגמו חייבים להשתתף במבחן. חשוב לזכור כי במבחנים הבין-לאומיים אין כל ציון לבית הספר ולא ניתן ציון אישי לתלמיד. התוצאות אינן נרשמות בתעודה, ואין אפשרות סטטיסטית לחשב נתון ברמת המוסד. הדיווח הוא ברמה הלאומית בלבד. לכן, גם אם בית הספר עבר שנה קשה, וגם אם תלמיד מסוים התמודד עם קושי אישי – הנהלים הבין-לאומיים מאפשרים "פטור" רק במקרים חריגים מאוד. גם אם תלמיד חש ברע ולא סיים את הבחינה, התשובות שניתנו ייקלטו וייבדקו כפי שהן. הכללים זהים עבור כלל המדינות המשתתפות, והם נועדו להבטיח תנאים אחידים למאות אלפי התלמידים המשתתפים בכל רחבי העולם.

לאחר הבחירה, נבקש מבית הספר לבחור איש או אשת קשר לביצוע המחקר. מומלץ למנות גורם בתפקיד בכיר, למשל סגן/ית מנהל או רכז/ת הערכה. חשוב מאוד שאדם זה יכיר את השכבה הנבחרת ואת תלמידיה. יש למלא את פרטי איש/אשת הקשר בשבוע שלאחר קבלת הפנייה מאיתנו. איש/אשת הקשר יתבקשו לתאם מועד לביצוע המבחן בבית הספר, לאשר את רשימת התלמידים והמורים בכיתות שנדגמו, לעמוד בקשר שוטף עם צוות המחקר בראמ"ה, ולסייע למרַכז/ת שיגיעו ביום המבחן לבית הספר. התקשורת עם מרַכז/ת המחקר בראמ"ה תיעשה באמצעות דוא"ל, ווטסאפ, ובמידת הצורך גם באמצעות הטלפון. ראמ"ה תקיים מפגש הסברה עם כלל אנשי הקשר לקראת המחקר.

במקביל, נבקש מבית הספר לבחור גם אחראי/ת מחשוב לביצוע המחקר. לתפקיד זה נבקש למנות גורם בעל ידע טכנולוגי והבנה בנוגע לרשת האינטרנט ולמחשבים הקיימים בבית הספר. יש למלא את הפרטים של אחראי/ת המחשוב בשבוע שלאחר קבלת הפנייה מאיתנו. איש/אשת המחשוב יתבקשו סייע במיפוי המחשבים ובבדיקת התאמתם לביצוע המבחן, לסייע בהיערכות טכנית, ולספק תמיכה לפי הצורך ביום המבחן.

לאחר שתקבלו מאיתנו את המייל ובו כל הפרטים, נבקש שאנשי הקשר והמחשוב בבית הספר ישתתפו במפגשי הסברה לקראת המחקר.

‍

מחקר Trends in International Mathematics and Science Study) TIMSS) נערך על ידי ארגון ה-IEA (הארגון הבין-לאומי להערכת הישגים בחינוך), ומטרתו לבחון ידע במתמטיקה ובמדעים בקרב תלמידי כיתות ח' על בסיס ידע קוריקולרי. המחקר נערך במחזוריות קבועה, אחת ל-4 שנים, ומשתתפות בו כ-70 מדינות. ישראל השתתפה במחקר TIMSS מאז משנת 1995.

המחקר כולל:

• מבחן ממוחשב במתמטיקה ובמדעים (90 דקות). במבחן מספר נוסחים, ובכל נוסח שני חלקים: שאלות במתמטיקה ושאלות במדעים. השאלות חלקן פתוחות וחלקן סגורות (רב-ברירה).
• שאלון רקע לתלמידים (כ-40 דקות), העוסק באקלים הבית ספרי ובתחושת המסוגלות של התלמידים במקצועות אלו.  
• שאלונים המופנים להנהלת בית הספר ולמורים למתמטיקה ולמדעים. השאלונים בודקים את האקלים הבית ספרי, את שיטות ההוראה, את משאבי הלמידה ועוד.

מחקר TIMSS הוא המחקר המרכזי והחשוב ביותר בעולם המאפשר לבחון את רמת הידע של התלמידים בתחומי המתמטיקה והמדעים. אפשר לעיין בתוצאות המחקרים הקודמים באזור הפרסומים באתר ראמ"ה.

‍

מחקר TALIS (סקר ההוראה והלמידה הבין-לאומי) של ארגון ה-OECD הוא הכלי המרכזי והמקיף ביותר בעולם לבחינת סביבת העבודה של צוותי החינוך. שלא כמחקרים אחרים, המתמקדים בהישגי התלמידים, TALIS נועד לזהות את הקשיים והאתגרים שעימם מתמודדים מורים, מורות וצוותי הנהלה, ולאפשר להם לדווח ממקור ראשון על חוויותיהם בתחום המקצועי. המחקר מספק נתונים השוואתיים על איכות ההוראה, על תפיסות פדגוגיות ועל האתגרים הניצבים לפני סגלי החינוך במאה ה-21. לעיתים קרובות מכונה המחקר "קולם של המורים". 

בישראל המחקר נערך על ידי ראמ"ה אחת ל-6 שנים, מאז שנת 2013. המחקר מתמקד במורים ובמנהלים בחטיבות הביניים ובצוותים הפועלים בפעוטונים (מגיל לידה עד 3) ובגני הילדים (6-3), בכלל סוגי הפיקוח ומגזרי השפה. השתתפותה העקבית של ישראל במחקר מאפשרת למערכת החינוך בארץ לבחון את עצמה לאורך זמן ובהשוואה למדינות ה-OECD, ולזהות  מגמות ייחודיות לחברה שלנו.

השאלונים במחקר בוחנים לעומק שורה של נושאים בתחום הפדגוגיה והאקלים הבית ספרי, ובהם שיטות ההוראה בכיתה, איכות ההכשרה וההתפתחות המקצועית של המורים והמורות והאקלים הבית ספרי. דגש מיוחד מושם על תחושת המסוגלות של המורים ושביעות הרצון שלהם מעבודתם, ועל סגנון המנהיגות של המנהלים והמנהלות. הנתונים שנאספו  מאפשרים לקבל תמונת מצב מערכתית ועדכנית בנוגע למשאב האנושי בבתי הספר ולצרכים שטרם קיבלו מענה. אפשר לעיין בתוצאות המחקרים הקודמים באזור הפרסומים באתר ראמ"ה. 

‍

מחקר PISA (ראשי תיבות של Programme for International Student Assessment) הוא מחקר בין-לאומי רחב היקף הנערך על ידי ארגון ה-OECD אחת ל-4 שנים. המחקר בארץ בוחן את רמת האוריינות והמיומנויות של תלמידים בני 15, ואת מידת מוכנותם לחיים הבוגרים ולהשתלבות בחברה המודרנית. 

המחקר מתמקד בשלושה תחומי ליבה: קריאה, מתמטיקה ומדעים, ובכל מחזור מושם דגש מיוחד על אחד מהם. לקראת המבחן, צוותים מקצועיים ונציגים מטעם המדינות המשתתפות יגבשו מסגרת מושגית מעודכנת לתחום זה, ויעדכנו את השאלות הכלולות בו. במחקר PISA 2025, למשל, התחום המרכזי היה מדעים. 

נוסף על כך המחקר כולל תחום חדשני ותחומי בחירה: ב-2025 היה התחום החדשני למידה בעידן הדיגיטלי, ובמסגרתו נבדקה יכולתם של התלמידים והתלמידות להתמצא ולפתור בעיות בסביבות טכנולוגיות. בשנת 2022 היה התחום החדשני חשיבה יצירתית, ובמסגרתו נבדקה היכולת להעלות רעיונות מגוונים ומקוריים, להעריכם ולשפרם במגוון הקשרים כגון כתיבה יצירתית ופתרון בעיות חברתיות ומדעיות. עם תחומי הבחירה המוצעים למדינות המשתתפות נמנים אנגלית כשפה זרה וחינוך פיננסי.

חשוב לזכור שמטרת המחקר אינה לתת ציונים לתלמידים או לבתי ספר, אלא לשקף תמונת מצב מערכתית על הישגיה של מערכת החינוך בישראל בהשוואה למדינות אחרות בעולם. הממצאים מאפשרים לזהות פערים לימודיים בין קבוצות אוכלוסייה שונות, ולבחון את הקשר בין רקע חברתי-כלכלי לבין הצלחה בלימודים. אפשר לעיין בתוצאות המחקרים הקודמים באזור הפרסומים באתר ראמ"ה. 

‍

מחקר PIRLS (ראשי תיבות של: Progress in International Reading Literacy Study) הוא מחקר בין-לאומי רחב היקף הנערך אחת ל-5 שנים על ידי ארגון ה-IEA. המחקר בוחן את אוריינות הקריאה של תלמידים בכיתה ד', נקודת זמן קריטית במעבר שבין "ללמוד לקרוא" לבין "לקרוא כדי ללמוד". מחקר זה נחשב אחד המדדים המרכזיים להערכת איכות החינוך בבתי הספר היסודיים בישראל.

המחקר מתמקד בקריאת ספרות (טקסטים סיפוריים) ובקריאה לצורך הפקת מידע ושימוש בו (טקסטים עיוניים). כמו כן נבדקת הבנת טקסט ברמות שונות: החל מאיתור מידע מפורש בטקסט, דרך הצעת פרשנויות והסקת מסקנות ישירות, ועד לבחינה והערכה של תוכן הטקסט ומאפייניו הלשוניים. המבחן מועבר בשפת האם של התלמידים (עברית או ערבית), מה שמאפשר לראמ"ה לקבל תמונת מצב מדויקת על רמת השליטה בשפה בקרב מגזרי האוכלוסייה השונים.

נוסף על הערכת הישגי התלמידים, מחקר PIRLS אוסף מידע מקיף על ההקשר החינוכי באמצעות שאלונים המופנים לתלמידים, להורים, למורים ולמורות ולהנהלת בתי הספר. השאלונים בוחנים את הרגלי הקריאה בבית, את האקלים הבית ספרי, את שיטות ההוראה ואת המשאבים העומדים לרשות בתי הספר. שילוב הנתונים מאפשר לראמ"ה לזהות את הגורמים המשפיעים על הצלחה בלימוד הקריאה, ולעמוד על הפערים המערכתיים בין תלמידים מרמות שונות של רקע חברתי-כלכלי ובין תלמידים בבתי ספר דוברי עברית לבין עמיתיהם בבתי ספר דוברי ערבית.

עבור מערכת החינוך בישראל, ממצאי PIRLS משמשים כלי אסטרטגי קריטי לגיבוש מדיניות בשלבי החינוך היסודי. הממצאים מסייעים לעקוב אחר מגמות לאורך זמן, לבחון את האפקטיביות של תוכניות הלימודים בשפת אם, ולהחליט על הקצאת משאבים ועל התערבויות פדגוגיות לקידום אוריינות השפה. אפשר לעיין בתוצאות המחקרים הקודמים באזור הפרסומים באתר ראמ"ה.

‍