יש לך שאלה בנושא
מחקרים בינלאומיים
?
שאלות ותשובות
הסקרים הבית-ספריים וסקרי תנופה הפנימיים משרתים מטרות שונות, ומתאימים לצרכים שונים של בית הספר:
סקרים בית-ספריים הם כלי הערכה חיצוני, שמספקים תמונה רחבה על מצב בית הספר, בהשוואה לבתי ספר דומים לפי שלב חינוך ומגזר-שפה. הנתונים עוברים בדיקות סטטיסטיות ועיבוד מקצועי וקפדני, בהתאם לסטנדרטים מחמירים, בתהליך שאורך מספר חודשים. התוצאות מוצגות בדוחות מפורטים ונגישים, וכוללים השוואות רב-שנתיות, מגמות שינוי, נקודות חוזק וחולשה של בית הספר ופילוחים לפי השכבות השונות שנסקרו. התוצאות הבית ספריות מתפרסמות באתר ראמ"ה באופן פומבי ונגיש לציבור, לאחר שנשלחו להנהלת בית הספר ולמחוז הרלוונטי. התחומים הנבדקים בסקרים נקבעים בהתאם ליעדי משרד החינוך, דמות הבוגר ואתגרי השעה. הנהלת בית הספר מוזמנת להשתתף בסקר גם בשנים בהם לא נדגמה לו. הסקר, כאשר מבוצע, הוא אינטגרטיבי, וכולל תלמידים, מורים, ולבחירת ההנהלה - גם הורים.
סקרי תנופה הפנימיים לעומת זאת, הם כלי גמיש לשימוש פנים בית ספרי. הצוות יכול להעביר את הסקרים באופן עצמאי, לבחור את המועד, התדירות, קהל היעד המשתתף בסקר, כמות השאלות והנושאים, בהתאם לתהליך העבודה הבית-ספרי. עיבוד הנתונים מתבצע אוטומטית על ידי המערכת, והתוצאות מתקבלות כמעט באופן מיידי. הן מוצגות במצגת מוכנה לשיתוף, ובפורמט "סטורי" נגיש, אינטראקטיבי וויזואלי, עם השוואה חלקית המבוססת על נתונים מהדוחות הארציים. הסקרים כוללים המלצות לפעולה, ואינם מתפרסמים לציבור באופן פומבי.
בשורה התחתונה, הסקרים הבית ספריים מתאימים להערכה מקיפה ואובייקטיבית, עם נתונים מייצגים המשווים לנורמות ארציות, בעוד שסקרי תנופה פנימיים מתאימים למעקב שוטף וגמיש אחר תהליכים בית-ספריים לצורך שינויים. ניתן כמובן לבחור באחד מהם או לשלב בין שניהם, בהתאם לצורך.
כחלק מההמלצות לגיבוש מערך ההערכה החדש בשנת 2023, נקבע שתחומי המבחן ייקבעו על ידי ראמ"ה באמצעות דגימה סטטיסטית, באופן שבו כל בית ספר יידגם לנושא אחד, אך ניתן יהיה להציג תמונת מצב ארצית לכלל תחומי ההיבחנות, בפילוחים שונים. לכן, ראמ"ה היא זו שקובעת את תחום הדעת בבחינה הראשית אליה נדגמו תלמידי ו' ו-ט'.
ואולם, בשנים האחרונות יותר ויותר מנהלים בוחרים להשתתף במבחנים ובסקרים נוספים, על מנת להעשיר את המידע העומד לרשותם, לבדוק האם יש תוצאות לשינויים שביצעו בבית הספר ולקבל החלטות ביחס לשינויים נדרשים עתידיים. בשנת תשפ"ד, למשל, בחרו כ-1,300 מנהלים לעשות סקרי תלמידים ומורים, ובתשפ"ה בחרו כ-300 מנהלים להשתתף במבחנים נוספים לתלמידי ו' ו-ט'.
בית הספר יעודכן כחודש עד חודשיים לפני מועד המבחן באיזה מקצוע ייבחן. במידה וירצה לקיים סקרים ומבחנים נוספים, ניתן לבקש זאת באמצעות הממשק לאיסוף נתונים.
ניתן תמיד לערוך את פרטי אירוע ההערכה, לשנות את אופן הבדיקה (מרוחבית לאנכית והפוך) ולעדכן את מועדי ביצוע ההערכה. כדי לעשות זאת, יש להיכנס לעמוד "קבוצות לימוד", וליד הקבוצה שעבורה נוצר האירוע ללחוץ על החץ שליד "הצגת אירועי הערכה":

במסך שנפתח, בוחרים באירוע ההערכה שאותו רוצים לשנות, ולוחצים על "ערוך פרטי אירוע":

כעת, נכנסים ללשונית "פרטי אירוע הערכה" ומבצעים את השינויים הנדרשים.

חשוב: לאחר עדכון הפרטים (דוגמת התאריך והשעה, או שיטת הבדיקה), יש להתקדם בשלבי עריכת האירוע (לחיצה על "הבא") עד לשלב האחרון, כדי לשמור את השינויים.
במקרים בהם תלמיד נרשם למערכת "תבונה" מספר פעמים ויצר לעצמו מספר משתמשים שונים, נרצה לעתים לזהות את שם המשתמש בו התחבר לאחרונה. כדי לעשות זאת, ניתן להוריד את קובץ המשתמשים והסיסמאות (תלמידים שהתחברו אחרונים מופיעים בסוף הרשימה). לחילופין, ניתן גם להיכנס לפרטי ההתחברות של התלמיד בתוך המערכת.
בוחרים בלשונית "קבוצות לימוד", מאתרים את הקבוצה הרלוונטית ונכנסים ל"הצגת אירועי הערכה":

מכאן, לוחצים על כפתור החץ שליד "ערוך פרטי אירוע" ובוחרים ב"רשימת תלמידים":

ברשימת התלמידים, מסמנים תלמיד, ובוחרים ב"ערוך":

בחלונית שנפתחה, בוחרים באפשרות השניה "לוג התחברות" ורואים את מועד ההתחברות האחרון למערכת:

כך ניתן לעבור על רשימת המשתמשים שפתח אותו תלמיד, ולמצוא את המשתמש האחרון שהתחבר למערכת. כאשר מצאנו אותו, נעבור ללשונית "כלי הערכה" ונאתר את שם המשתמש והסיסמא של התלמיד.

מבחני העבר של ראמ"ה זמינים באתר האינטרנט שלנו. ניתן להשתמש בהם, בכפוף לחוקים ולפסיקה הקיימת בנושא זכויות יוצרים. ניתן להוריד מבחנים שלמים באזור המבחנים והסקרים (יש לבחור את תחום הדעת ושכבת הגיל הרלוונטית), או להיעזר בחלקים מהמבחנים המופיעים באזור הכלים הפנימיים (יש לבחור בכלים מסוג יחידות ביצוע). חשוב לציין שכל מבחן מיועד לקבוצת גיל שונה. לכן, אם בעבר מבחני ראמ"ה נעשו לשכבות ה' ו-ח', הרי שבאתר אין כרגע מבחנים לשכבות גיל אחרות. אלה יתווספו בשנים הקרובות, עם התרחבות מערך ההערכה לשכבות ו' ו-ט'.
ללא קשר לזמינות המבחנים, אנו מבקשים שלא להתכונן אליהם! הדבר הנכון ביותר הוא להתמקד בתוכנית הלימודים שפרסם המשרד ולהכיר את מפרטי המבחנים המופיעים לצד כל מבחן שצפוי להתקיים בעתיד. ההערכות למבחנים משבשת את הלמידה, מלחיצה את התלמידים, פוגעת בתוקף הנתונים ובעיקר הופכת את המבחנים לאיום ולא לכלי עבודה. המבחנים שלנו אינם דורשים הכנה מוקדמת ואין צורך ב"מרתונים" או בהערכות חריגה לקראתם! חשוב לדעת שאין עוד ציונים למבחנים, כמפורט בעמוד ייעודי ששלחנו בנושא למפקחי בתי הספר.
אם בדקת את כל התשובות - ניתן להמשיך הלאה לבדיקת יתר השאלות, ובהמשך לסגור את המבדק ולקבל תוצאות.
הסיבה שהמערכת מראה שיש מספר תשובות שלא נבדקו, למרות שעברת על כולן, קשורה בכך שיש באירוע ההערכה תלמידים עם משתמשים כפולים. תלמידים אלו נמצאים כעת בסטטוס ‘מושהה’, ולכן תשובותיהם אינן מופיעות. אי-בדיקת תשובותיהם לא תפגע בתהליך ולא תשפיע על דו"ח התוצאות (הסטורי) שיישלח אליך לאחר סגירת המבדק. בהמשך נדאג למחוק את התלמידים הללו באופן מלא מהמערכת.
המבחנים הארציים של ראמ"ה תוכננו ונבנו על מנת לספק תמונת מצב בית ספרית ומערכתית על החוזקות והאתגרים במקצוע הנבחן, ביחס לבתי ספר דומים. זאת, במטרה לאפשר למנהלי ומנהלות בתי הספר, ולמחוזות ומטה משרד החינוך, לקדם מהלכי שינוי מכווני נתונים. המבחנים הארציים של ראמ"ה לא נועדו ולא פותחו על מנת לבחון תלמידים באופן פרטני, ולכן בצורתם הנוכחית, לא ניתן להשתמש בנתונים שלהם להערכה אישית.
יש שתי סיבות מרכזיות שעומדות מאחורי מדיניות זו:
- הראשונה – מבחן שכולל ציון לפרט הוא מבחן עתיר סיכון בעבורו. מבחן רשמי שכזה עלול לקבוע תיוג של התלמיד שישליך על ההתייחסות אליו בכל הלימודים. מבחן שכזה עלול לייצר לחץ עצום מצד התלמיד ומשפחתו, למסד תהליכי הכנה שונים, עד כדי "מרכזי הכנה" פרטיים (כמו בפסיכומטרי) ולחייב תהליכים תפעוליים מורכבים שישבשו את תהליכי הלמידה בבתי הספר.
- השנייה – מבנה המבחן וכמות הפריטים בו יצטרכו להשתנות. יש הבדל בין מבחן שנדרש לשקף את מצב הכיתה (ולוקח בחשבון שונות בין תלמידים), לבין מבחן שיש צורך לבחון בו את סך ידיעותיו של כל תלמיד ותלמיד, בנפרד, בכל תחום. ראמ"ה מפתחת מבחנים ומבדקים אישיים, דוגמת מבחני המחוננים או מבדקים להערכת אינטליגנציה. מדובר בפיתוח שונה.
במצב שבו אין ציון, עולה לעתים רבות שאלת המוטיבציה של התלמיד להשתתף. היא רלוונטית גם למבחני ראמ"ה וגם למשל למבחנים בינלאומיים בהם ישראל משתתפת (פיזה, פירלס וטימס), שגם בהם אין ציון לתלמיד. הקדשנו לכך התייחסות בשאלה נפרדת.
לא ניתן להעביר תלמידים או מורה בין אירועי הערכה שונים. לכן חשוב מאוד לשים לב ששולחים לתלמיד קישור לאירוע הערכה הנכון - וחשוב להקפיד שכל מורה נמצאת באירוע הערכה השייך לה.
במסגרת המבחנים שאנחנו מפתחים, אנו בודקים שאלות שונות בתחומי הדעת בהם עוסקת הבחינה. השאלות הללו משולבות בנוסחים השונים המועברים לתלמידים, כאשר לעתים בכיתה אחת מועברים כמה נוסחים של מבחנים. אנו עושים זאת לצרכי מחקר פנימיים שלנו, כאשר מבחינת בית הספר, אין משמעות לנוסחים השונים. נסביר:
כאשר נוסח מסוים מזוהה סטטיסטית כנוסח קשה יותר, אנו מבצעים תהליכי כיול סטטיסטי, המאפשר להעמיד את כל הציונים על סולם אחד, תוך התחשבות בהבדלים ברמות הקושי. משמעות הדבר היא שהישגי כלל התלמידים מדווחים ללא קשר לנוסח אותו קיבלו, מאחר והנוסחים "מכויילים" זה לזה. במילים אחרות, השיטות הסטטיסטיות והפסיכומטריות מאפשרות להעמיד את הציונים על סולם משותף ואחיד, שלוקח בחשבון את העובדה שתלמידים שונים נבחנו בנוסחים שונים, שעשויים להיות נבדלים זה מזה ברמות הקושי.
זו הדרך המקצועית להבטיח שכל נוסח "מכויל" לנוסח אחר (בין שמדובר בנוסחים המועברים באותה שנה, ובין שמדובר בנוסחים המועברים בשנים שונות). לאחר כל בחינה, אנו מבצעים בראמ"ה תהליך לניתוח הפריטים, בהתאם לתיאוריית התגובה לפריט (IRT). במסגרת התהליך, אנו אומדים את רמת הקושי של כל שאלה באמצעים סטטיסטיים (ולא על פי התרשמות אישית של אדם כזה או אחר). המידע על רמת הקושי של השאלה נלקח בחשבון במהלך העיבודים הסטטיסטיים. מדובר בשיטות דומות לשיטות שמשתמשים במבחנים הבינלאומיים ובבחינה הפסיכומטרית.
בשורה התחתונה, אין חשש שההישגים בכיתה או בבית ספר כלשהם ייפגעו כתוצאה מהבדל בנוסחים.
כן, אפשר. חשוב מאוד לוודא שהתלמיד נמצא במסך של "הזנת הסיסמה" לצורך מעבר לחלק השני.
אם התלמיד עדיין בחלק הראשון והמורה עושה בדיקה, והתלמיד חוזר ומשנה את התשובות שלו, הבדיקה של המורה תימחק.
יש להעביר את התלמידים לסטטוס "סיים":
- לוחצים על לשונית "קבוצת לימוד" ומאתרים את קבוצת הלימוד הרלוונטית.
- לוחצים על כפתור "הצגת אירוע הערכה".

- לוחצים על החץ שנמצא על כפתור "ערוך אירוע הערכה".
- לוחצים על האפשרות השנייה –"רשימת תלמידים".

- בחלונית שנפחתה בוחרים בשם של התלמיד, ולוחצים על "עיון".

- בחלונית שנפתחה, הסטטוס הוא "בתהליך". יש ללחוץ על "סיים" ואז על "עדכן".


בתום הבדיקה, יש להחזיר את התלמיד לסטטוס "ממתין".
לקבלת סטורי, יש לסיים את אירוע הערכה, ולאחר קבלת הסטורי לפתוח שוב את האירוע.
המחקרים הבין-לאומיים נועדו לסייע למדינות המשתתפות בהם לבחון את הישגי תלמידיהן במספר תחומי דעת במבט השוואתי. נוסף על השוואות בין המדינות, תוצאות המחקרים מאפשרות לבחון פערים בין קבוצות שונות בתוך כל מדינה, ולבדוק כיצד גורמים כגון רקע חברתי-כלכלי, מעורבות התלמידים או עמדותיהם כלפי למידה ואקלים בית ספרי קשורים להישגים.
המחקרים מנוהלים על ידי ארגונים בין-לאומיים כגון ה-OECD וה-IEA, ופיתוח כלי ההערכה נעשה על ידי גופים מובילים בעולם בתחום ההערכה, המחקר והמדידה. המבחנים והסקרים מתורגמים לשפות שונות ונבנים בקפידה כדי להבטיח מהימנות ותוקף גבוהים.
מאז הוקמה ראמ"ה בשנת 2006, ישראל משתתפת בארבעה מחקרים שונים, הנערכים במחזוריות קבועה אחת לכמה שנים:
- מחקר PISA הבודק את רמת האוריינות של בני 15 במתמטיקה, מדעים ושפה.
- מחקר PIRLS הבודק את רמת האוריינות השפתית של תלמידי כיתות ד'.
- מחקר TIMSS הבודק את רמת הידע של תלמידי כיתות ח' במתמטיקה ובמדעים.
- מחקר TALIS הבודק את עמדות צוותי ההוראה בחטיבות הביניים, בגני הילדים ובפעוטונים.
המחקרים מנוהלים על ידי ה-OECD (הארגון לשיתוף פעולה ופיתוח כלכלי), שבמסגרתו ישראל משתתפת במחקרי PISA ו-TALIS, וה-IEA (הארגון הבין-לאומי להערכת הישגים בחינוך), שבמסגרתו ישראל משתתפת במחקרי TIMSS ו-PIRLS. ראמ"ה היא הגוף שמנהל את המחקרים בישראל מטעם הארגונים הבין-לאומיים, והיא האמונה לפי החלטת הממשלה על "פיקוח, ביצוע, ניהול ותיאום של השתתפות מערכת החינוך במחקרי הערכה ומדידה בין-לאומיים" נוסף על כך ישראל משתתפת במחקר PIACC של ה-OECD, המנוהל על ידי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.
תוצאות המחקרים מייצרות תמונת מצב אמינה של מערכת החינוך בישראל בהשוואה למדינות העולם. בין השאר, המחקרים מאפשרים לנו -
- להשוות בין הישגים במדינות שונות ובקבוצות אוכלוסייה שונות בתוך אותה מדינה בתחומי הדעת הנבדקים, ולהציג את מדרג המדינות הנובע מההשוואה. בישראל, למשל, תוצאות המחקר מאפשרות להשוות בין תלמידים בבתי ספר דוברי ערבית לבין תלמידים בבתי ספר דוברי עברית לזהות פערים בין הקבוצות.
- לעקוב אחר מגמות לאורך זמן. זאת בזכות המחזוריות של המחקרים הבין-לאומיים, תוך שמירה על כיול סולם הציונים. כך, למשל, היה אפשר לבחון את מצב התלמידים וצוותי ההוראה בישראל במשך עשרים שנות מחקר.
- ללמוד מודלים מוצלחים של חינוך במדינות שונות, ולהבין אילו גורמים קשורים להצלחה בלמידה. זאת באמצעות השוואה בין מדינות שהישגיהן גבוהים למדינות שהישגיהן נמוכים, ובחינת הקשר בין הישגי התלמידים לבין משתני רקע שונים (כגון השכלת הורים, מצב חברתי-כלכלי וכו').
אך המחקר כשלעצמו אינו מטרה, אלא אמצעי. הממצאים נועדו לסייע למקבלי ההחלטות במשרד החינוך לזהות חוזקות וחולשות במצב המערכת בישראל, לעדכן את המדיניות החינוכית, ללמוד על גישות חדשות ועדכניות בתחומי הדעת הנבדקים ולשפר תוכניות לימודים ושיטות הוראה.
ממש לא. להפך: אין צורך בהכנה מיוחדת – והיא אף אסורה. המחקרים נועדו לבחון את הידע והמיומנויות של התלמידים כפי שהם משתקפים באופן טבעי במסגרת הלימודים בתחומי הדעת הנבדקים. בכל מדינה ההוראה והלמידה נעשות על פי תוכנית לימודים שונה – וזה אחד הדברים שנבדקים במחקר. כל ניסיון להשפיע על רמת הידע והמיומנויות של התלמידים שנדגמו למחקר עלול להיתפס כניסיון לשבש את המחקר ולהשיג ציון שאינו משקף את מצבם של כלל תלמידי ישראל.
בתקנה 5.2 במסמך הסטנדרטים של מחקר PISA נקבע כי "בתי ספר, תלמידים ו/או מורים צריכים לקבל רק מידע כללי על המבחן לפני מועד הבחינה, ולא הוראה פורמלית בתוכן ספציפי. בפרט, אין להציע הוראה פורמלית לתלמידים משתתפים, שנועדה לתרגל מיומנויות או ידע מפריטי מבחן PISA כדי להעלות את הציונים". הכנה מיוחדת של התלמידים שנדגמו להשתתף במחקר יוצרת הטיה בתוצאות, פוגעת בתוקף ובמהימנות של המחקר, ואף עלולה לפגוע במעמדה הבין-לאומי של ישראל.
עם זאת, חשוב מאוד להסביר לתלמידים ולמורים את מטרת המחקר ואת חשיבותו, ולעודד את התלמידים להתייחס ברצינות לשאלות ולהשבה עליהן. כחלק מכך, ראמ"ה תשלח לבתי הספר המשתתפים עלון שתתבקשו להעביר להורי התלמידים, נוסף על סרטון שנבקש להציג לתלמידי הכיתות שישתתפו במחקר.
במחקרים הבין-לאומיים אין ציון אישי ואין ציון בית ספרי. המבחנים אינם מיועדים להערכה אישית של התלמידים, המורים או בתי הספר. הנתונים והמידע שנאספים מדווחים רק ברמת המדינה והקבוצות באוכלוסייה, ולא ברמת התלמיד היחיד, הכיתה, המורה או בית הספר. זאת בין השאר משום שהתלמידים מקבלים מקבצים שונים של שאלות, כלומר כל תלמיד ותלמידה עשויים להיבחן על חומר אחר, מה שמונע השוואה בין הציונים.
את כל ממצאי המחקרים תוכלו לראות באזור הפרסומים באתר ראמ"ה. שם תמצאו דוחות ארציים מלאים, מצגות סיכום, דוחות טכניים ושאלות לדוגמה מהמבחנים האחרונים.
ראשית, חשוב לדעת שהדגימה של בתי הספר אקראית לחלוטין ונקבעת ל ידי מרכז המחקר הבין-לאומי, שעושה זאת עבור כלל המדינות המשתתפות. ראמ"ה מעבירה למרכז הבין-לאומי את רשימות בתי הספר ואת נתוני הרקע על כל מוסד, והמרכז הבין-לאומי דוגם מת המוסדות המשתתפים באופן שמאפשר לייצג את אוכלוסיית התלמידים בישראל. בכל בית ספר נדגמות בין כיתה אחת לשתיים, וכלל התלמידים בכיתות אלו נדרשים להשתתף.
כדי להבטיח שהתוצאות אכן מייצגות את ישראל, כלל בתי הספר וכלל התלמידים שנדגמו חייבים להשתתף במבחן. חשוב לזכור כי במבחנים הבין-לאומיים אין כל ציון לבית הספר ולא ניתן ציון אישי לתלמיד. התוצאות אינן נרשמות בתעודה, ואין אפשרות סטטיסטית לחשב נתון ברמת המוסד. הדיווח הוא ברמה הלאומית בלבד. לכן, גם אם בית הספר עבר שנה קשה, וגם אם תלמיד מסוים התמודד עם קושי אישי – הנהלים הבין-לאומיים מאפשרים "פטור" רק במקרים חריגים מאוד. גם אם תלמיד חש ברע ולא סיים את הבחינה, התשובות שניתנו ייקלטו וייבדקו כפי שהן. הכללים זהים עבור כלל המדינות המשתתפות, והם נועדו להבטיח תנאים אחידים למאות אלפי התלמידים המשתתפים בכל רחבי העולם.
לאחר הבחירה, נבקש מבית הספר לבחור איש או אשת קשר לביצוע המחקר. מומלץ למנות גורם בתפקיד בכיר, למשל סגן/ית מנהל או רכז/ת הערכה. חשוב מאוד שאדם זה יכיר את השכבה הנבחרת ואת תלמידיה. יש למלא את פרטי איש/אשת הקשר בשבוע שלאחר קבלת הפנייה מאיתנו. איש/אשת הקשר יתבקשו לתאם מועד לביצוע המבחן בבית הספר, לאשר את רשימת התלמידים והמורים בכיתות שנדגמו, לעמוד בקשר שוטף עם צוות המחקר בראמ"ה, ולסייע למרַכז/ת שיגיעו ביום המבחן לבית הספר. התקשורת עם מרַכז/ת המחקר בראמ"ה תיעשה באמצעות דוא"ל, ווטסאפ, ובמידת הצורך גם באמצעות הטלפון. ראמ"ה תקיים מפגש הסברה עם כלל אנשי הקשר לקראת המחקר.
במקביל, נבקש מבית הספר לבחור גם אחראי/ת מחשוב לביצוע המחקר. לתפקיד זה נבקש למנות גורם בעל ידע טכנולוגי והבנה בנוגע לרשת האינטרנט ולמחשבים הקיימים בבית הספר. יש למלא את הפרטים של אחראי/ת המחשוב בשבוע שלאחר קבלת הפנייה מאיתנו. איש/אשת המחשוב יתבקשו סייע במיפוי המחשבים ובבדיקת התאמתם לביצוע המבחן, לסייע בהיערכות טכנית, ולספק תמיכה לפי הצורך ביום המבחן.
לאחר שתקבלו מאיתנו את המייל ובו כל הפרטים, נבקש שאנשי הקשר והמחשוב בבית הספר ישתתפו במפגשי הסברה לקראת המחקר.
מחקר Trends in International Mathematics and Science Study) TIMSS) נערך על ידי ארגון ה-IEA (הארגון הבין-לאומי להערכת הישגים בחינוך), ומטרתו לבחון ידע במתמטיקה ובמדעים בקרב תלמידי כיתות ח' על בסיס ידע קוריקולרי. המחקר נערך במחזוריות קבועה, אחת ל-4 שנים, ומשתתפות בו כ-70 מדינות. ישראל השתתפה במחקר TIMSS מאז משנת 1995.
המחקר כולל:
- מבחן ממוחשב במתמטיקה ובמדעים (90 דקות). במבחן מספר נוסחים, ובכל נוסח שני חלקים: שאלות במתמטיקה ושאלות במדעים. השאלות חלקן פתוחות וחלקן סגורות (רב-ברירה).
- שאלון רקע לתלמידים (כ-40 דקות), העוסק באקלים הבית ספרי ובתחושת המסוגלות של התלמידים במקצועות אלו.
- שאלונים המופנים להנהלת בית הספר ולמורים למתמטיקה ולמדעים. השאלונים בודקים את האקלים הבית ספרי, את שיטות ההוראה, את משאבי הלמידה ועוד.
מחקר TIMSS הוא המחקר המרכזי והחשוב ביותר בעולם המאפשר לבחון את רמת הידע של התלמידים בתחומי המתמטיקה והמדעים. אפשר לעיין בתוצאות המחקרים הקודמים באזור הפרסומים באתר ראמ"ה.
מחקר TALIS (סקר ההוראה והלמידה הבין-לאומי) של ארגון ה-OECD הוא הכלי המרכזי והמקיף ביותר בעולם לבחינת סביבת העבודה של צוותי החינוך. שלא כמחקרים אחרים, המתמקדים בהישגי התלמידים, TALIS נועד לזהות את הקשיים והאתגרים שעימם מתמודדים מורים, מורות וצוותי הנהלה, ולאפשר להם לדווח ממקור ראשון על חוויותיהם בתחום המקצועי. המחקר מספק נתונים השוואתיים על איכות ההוראה, על תפיסות פדגוגיות ועל האתגרים הניצבים לפני סגלי החינוך במאה ה-21. לעיתים קרובות מכונה המחקר "קולם של המורים".
בישראל המחקר נערך על ידי ראמ"ה אחת ל-6 שנים, מאז שנת 2013. המחקר מתמקד במורים ובמנהלים בחטיבות הביניים ובצוותים הפועלים בפעוטונים (מגיל לידה עד 3) ובגני הילדים (6-3), בכלל סוגי הפיקוח ומגזרי השפה. השתתפותה העקבית של ישראל במחקר מאפשרת למערכת החינוך בארץ לבחון את עצמה לאורך זמן ובהשוואה למדינות ה-OECD, ולזהות מגמות ייחודיות לחברה שלנו.
השאלונים במחקר בוחנים לעומק שורה של נושאים בתחום הפדגוגיה והאקלים הבית ספרי, ובהם שיטות ההוראה בכיתה, איכות ההכשרה וההתפתחות המקצועית של המורים והמורות והאקלים הבית ספרי. דגש מיוחד מושם על תחושת המסוגלות של המורים ושביעות הרצון שלהם מעבודתם, ועל סגנון המנהיגות של המנהלים והמנהלות. הנתונים שנאספו מאפשרים לקבל תמונת מצב מערכתית ועדכנית בנוגע למשאב האנושי בבתי הספר ולצרכים שטרם קיבלו מענה. אפשר לעיין בתוצאות המחקרים הקודמים באזור הפרסומים באתר ראמ"ה.
מחקר PISA (ראשי תיבות של Programme for International Student Assessment) הוא מחקר בין-לאומי רחב היקף הנערך על ידי ארגון ה-OECD אחת ל-4 שנים. המחקר בארץ בוחן את רמת האוריינות והמיומנויות של תלמידים בני 15, ואת מידת מוכנותם לחיים הבוגרים ולהשתלבות בחברה המודרנית.
המחקר מתמקד בשלושה תחומי ליבה: קריאה, מתמטיקה ומדעים, ובכל מחזור מושם דגש מיוחד על אחד מהם. לקראת המבחן, צוותים מקצועיים ונציגים מטעם המדינות המשתתפות יגבשו מסגרת מושגית מעודכנת לתחום זה, ויעדכנו את השאלות הכלולות בו. במחקר PISA 2025, למשל, התחום המרכזי היה מדעים.
נוסף על כך המחקר כולל תחום חדשני ותחומי בחירה: ב-2025 היה התחום החדשני למידה בעידן הדיגיטלי, ובמסגרתו נבדקה יכולתם של התלמידים והתלמידות להתמצא ולפתור בעיות בסביבות טכנולוגיות. בשנת 2022 היה התחום החדשני חשיבה יצירתית, ובמסגרתו נבדקה היכולת להעלות רעיונות מגוונים ומקוריים, להעריכם ולשפרם במגוון הקשרים כגון כתיבה יצירתית ופתרון בעיות חברתיות ומדעיות. עם תחומי הבחירה המוצעים למדינות המשתתפות נמנים אנגלית כשפה זרה וחינוך פיננסי.
חשוב לזכור שמטרת המחקר אינה לתת ציונים לתלמידים או לבתי ספר, אלא לשקף תמונת מצב מערכתית על הישגיה של מערכת החינוך בישראל בהשוואה למדינות אחרות בעולם. הממצאים מאפשרים לזהות פערים לימודיים בין קבוצות אוכלוסייה שונות, ולבחון את הקשר בין רקע חברתי-כלכלי לבין הצלחה בלימודים. אפשר לעיין בתוצאות המחקרים הקודמים באזור הפרסומים באתר ראמ"ה.
מחקר PIRLS (ראשי תיבות של: Progress in International Reading Literacy Study) הוא מחקר בין-לאומי רחב היקף הנערך אחת ל-5 שנים על ידי ארגון ה-IEA. המחקר בוחן את אוריינות הקריאה של תלמידים בכיתה ד', נקודת זמן קריטית במעבר שבין "ללמוד לקרוא" לבין "לקרוא כדי ללמוד". מחקר זה נחשב אחד המדדים המרכזיים להערכת איכות החינוך בבתי הספר היסודיים בישראל.
המחקר מתמקד בקריאת ספרות (טקסטים סיפוריים) ובקריאה לצורך הפקת מידע ושימוש בו (טקסטים עיוניים). כמו כן נבדקת הבנת טקסט ברמות שונות: החל מאיתור מידע מפורש בטקסט, דרך הצעת פרשנויות והסקת מסקנות ישירות, ועד לבחינה והערכה של תוכן הטקסט ומאפייניו הלשוניים. המבחן מועבר בשפת האם של התלמידים (עברית או ערבית), מה שמאפשר לראמ"ה לקבל תמונת מצב מדויקת על רמת השליטה בשפה בקרב מגזרי האוכלוסייה השונים.
נוסף על הערכת הישגי התלמידים, מחקר PIRLS אוסף מידע מקיף על ההקשר החינוכי באמצעות שאלונים המופנים לתלמידים, להורים, למורים ולמורות ולהנהלת בתי הספר. השאלונים בוחנים את הרגלי הקריאה בבית, את האקלים הבית ספרי, את שיטות ההוראה ואת המשאבים העומדים לרשות בתי הספר. שילוב הנתונים מאפשר לראמ"ה לזהות את הגורמים המשפיעים על הצלחה בלימוד הקריאה, ולעמוד על הפערים המערכתיים בין תלמידים מרמות שונות של רקע חברתי-כלכלי ובין תלמידים בבתי ספר דוברי עברית לבין עמיתיהם בבתי ספר דוברי ערבית.
עבור מערכת החינוך בישראל, ממצאי PIRLS משמשים כלי אסטרטגי קריטי לגיבוש מדיניות בשלבי החינוך היסודי. הממצאים מסייעים לעקוב אחר מגמות לאורך זמן, לבחון את האפקטיביות של תוכניות הלימודים בשפת אם, ולהחליט על הקצאת משאבים ועל התערבויות פדגוגיות לקידום אוריינות השפה. אפשר לעיין בתוצאות המחקרים הקודמים באזור הפרסומים באתר ראמ"ה.

