יש לך שאלה בנושא
עבודת ראמ"ה
?
שאלות ותשובות
הסקרים הבית-ספריים וסקרי תנופה הפנימיים משרתים מטרות שונות, ומתאימים לצרכים שונים של בית הספר:
סקרים בית-ספריים הם כלי הערכה חיצוני, שמספקים תמונה רחבה על מצב בית הספר, בהשוואה לבתי ספר דומים לפי שלב חינוך ומגזר-שפה. הנתונים עוברים בדיקות סטטיסטיות ועיבוד מקצועי וקפדני, בהתאם לסטנדרטים מחמירים, בתהליך שאורך מספר חודשים. התוצאות מוצגות בדוחות מפורטים ונגישים, וכוללים השוואות רב-שנתיות, מגמות שינוי, נקודות חוזק וחולשה של בית הספר ופילוחים לפי השכבות השונות שנסקרו. התוצאות הבית ספריות מתפרסמות באתר ראמ"ה באופן פומבי ונגיש לציבור, לאחר שנשלחו להנהלת בית הספר ולמחוז הרלוונטי. התחומים הנבדקים בסקרים נקבעים בהתאם ליעדי משרד החינוך, דמות הבוגר ואתגרי השעה. הנהלת בית הספר מוזמנת להשתתף בסקר גם בשנים בהם לא נדגמה לו. הסקר, כאשר מבוצע, הוא אינטגרטיבי, וכולל תלמידים, מורים, ולבחירת ההנהלה - גם הורים.
סקרי תנופה הפנימיים לעומת זאת, הם כלי גמיש לשימוש פנים בית ספרי. הצוות יכול להעביר את הסקרים באופן עצמאי, לבחור את המועד, התדירות, קהל היעד המשתתף בסקר, כמות השאלות והנושאים, בהתאם לתהליך העבודה הבית-ספרי. עיבוד הנתונים מתבצע אוטומטית על ידי המערכת, והתוצאות מתקבלות כמעט באופן מיידי. הן מוצגות במצגת מוכנה לשיתוף, ובפורמט "סטורי" נגיש, אינטראקטיבי וויזואלי, עם השוואה חלקית המבוססת על נתונים מהדוחות הארציים. הסקרים כוללים המלצות לפעולה, ואינם מתפרסמים לציבור באופן פומבי.
בשורה התחתונה, הסקרים הבית ספריים מתאימים להערכה מקיפה ואובייקטיבית, עם נתונים מייצגים המשווים לנורמות ארציות, בעוד שסקרי תנופה פנימיים מתאימים למעקב שוטף וגמיש אחר תהליכים בית-ספריים לצורך שינויים. ניתן כמובן לבחור באחד מהם או לשלב בין שניהם, בהתאם לצורך.
כחלק מההמלצות לגיבוש מערך ההערכה החדש בשנת 2023, נקבע שתחומי המבחן ייקבעו על ידי ראמ"ה באמצעות דגימה סטטיסטית, באופן שבו כל בית ספר יידגם לנושא אחד, אך ניתן יהיה להציג תמונת מצב ארצית לכלל תחומי ההיבחנות, בפילוחים שונים. לכן, ראמ"ה היא זו שקובעת את תחום הדעת בבחינה הראשית אליה נדגמו תלמידי ו' ו-ט'.
ואולם, בשנים האחרונות יותר ויותר מנהלים בוחרים להשתתף במבחנים ובסקרים נוספים, על מנת להעשיר את המידע העומד לרשותם, לבדוק האם יש תוצאות לשינויים שביצעו בבית הספר ולקבל החלטות ביחס לשינויים נדרשים עתידיים. בשנת תשפ"ד, למשל, בחרו כ-1,300 מנהלים לעשות סקרי תלמידים ומורים, ובתשפ"ה בחרו כ-300 מנהלים להשתתף במבחנים נוספים לתלמידי ו' ו-ט'.
בית הספר יעודכן כחודש עד חודשיים לפני מועד המבחן באיזה מקצוע ייבחן. במידה וירצה לקיים סקרים ומבחנים נוספים, ניתן לבקש זאת באמצעות הממשק לאיסוף נתונים.
ניתן תמיד לערוך את פרטי אירוע ההערכה, לשנות את אופן הבדיקה (מרוחבית לאנכית והפוך) ולעדכן את מועדי ביצוע ההערכה. כדי לעשות זאת, יש להיכנס לעמוד "קבוצות לימוד", וליד הקבוצה שעבורה נוצר האירוע ללחוץ על החץ שליד "הצגת אירועי הערכה":
במסך שנפתח, בוחרים באירוע ההערכה שאותו רוצים לשנות, ולוחצים על "ערוך פרטי אירוע":
כעת, נכנסים ללשונית "פרטי אירוע הערכה" ומבצעים את השינויים הנדרשים.
חשוב: לאחר עדכון הפרטים (דוגמת התאריך והשעה, או שיטת הבדיקה), יש להתקדם בשלבי עריכת האירוע (לחיצה על "הבא") עד לשלב האחרון, כדי לשמור את השינויים.
במקרים בהם תלמיד נרשם למערכת "תבונה" מספר פעמים ויצר לעצמו מספר משתמשים שונים, נרצה לעתים לזהות את שם המשתמש בו התחבר לאחרונה. כדי לעשות זאת, ניתן להוריד את קובץ המשתמשים והסיסמאות (תלמידים שהתחברו אחרונים מופיעים בסוף הרשימה). לחילופין, ניתן גם להיכנס לפרטי ההתחברות של התלמיד בתוך המערכת.
בוחרים בלשונית "קבוצות לימוד", מאתרים את הקבוצה הרלוונטית ונכנסים ל"הצגת אירועי הערכה":
מכאן, לוחצים על כפתור החץ שליד "ערוך פרטי אירוע" ובוחרים ב"רשימת תלמידים":
ברשימת התלמידים, מסמנים תלמיד, ובוחרים ב"ערוך":
בחלונית שנפתחה, בוחרים באפשרות השניה "לוג התחברות" ורואים את מועד ההתחברות האחרון למערכת:
כך ניתן לעבור על רשימת המשתמשים שפתח אותו תלמיד, ולמצוא את המשתמש האחרון שהתחבר למערכת. כאשר מצאנו אותו, נעבור ללשונית "כלי הערכה" ונאתר את שם המשתמש והסיסמא של התלמיד.
מבחני העבר של ראמ"ה זמינים באתר האינטרנט שלנו. ניתן להשתמש בהם, בכפוף לחוקים ולפסיקה הקיימת בנושא זכויות יוצרים. ניתן להוריד מבחנים שלמים באזור המבחנים והסקרים (יש לבחור את תחום הדעת ושכבת הגיל הרלוונטית), או להיעזר בחלקים מהמבחנים המופיעים באזור הכלים הפנימיים (יש לבחור בכלים מסוג יחידות ביצוע). חשוב לציין שכל מבחן מיועד לקבוצת גיל שונה. לכן, אם בעבר מבחני ראמ"ה נעשו לשכבות ה' ו-ח', הרי שבאתר אין כרגע מבחנים לשכבות גיל אחרות. אלה יתווספו בשנים הקרובות, עם התרחבות מערך ההערכה לשכבות ו' ו-ט'.
ללא קשר לזמינות המבחנים, אנו מבקשים שלא להתכונן אליהם! הדבר הנכון ביותר הוא להתמקד בתוכנית הלימודים שפרסם המשרד ולהכיר את מפרטי המבחנים המופיעים לצד כל מבחן שצפוי להתקיים בעתיד. ההערכות למבחנים משבשת את הלמידה, מלחיצה את התלמידים, פוגעת בתוקף הנתונים ובעיקר הופכת את המבחנים לאיום ולא לכלי עבודה. המבחנים שלנו אינם דורשים הכנה מוקדמת ואין צורך ב"מרתונים" או בהערכות חריגה לקראתם! חשוב לדעת שאין עוד ציונים למבחנים, כמפורט בעמוד ייעודי ששלחנו בנושא למפקחי בתי הספר.
אם בדקת את כל התשובות - ניתן להמשיך הלאה לבדיקת יתר השאלות, ובהמשך לסגור את המבדק ולקבל תוצאות.
הסיבה שהמערכת מראה שיש מספר תשובות שלא נבדקו, למרות שעברת על כולן, קשורה בכך שיש באירוע ההערכה תלמידים עם משתמשים כפולים. תלמידים אלו נמצאים כעת בסטטוס ‘מושהה’, ולכן תשובותיהם אינן מופיעות. אי-בדיקת תשובותיהם לא תפגע בתהליך ולא תשפיע על דו"ח התוצאות (הסטורי) שיישלח אליך לאחר סגירת המבדק. בהמשך נדאג למחוק את התלמידים הללו באופן מלא מהמערכת.
המבחנים הארציים של ראמ"ה תוכננו ונבנו על מנת לספק תמונת מצב בית ספרית ומערכתית על החוזקות והאתגרים במקצוע הנבחן, ביחס לבתי ספר דומים. זאת, במטרה לאפשר למנהלי ומנהלות בתי הספר, ולמחוזות ומטה משרד החינוך, לקדם מהלכי שינוי מכווני נתונים. המבחנים הארציים של ראמ"ה לא נועדו ולא פותחו על מנת לבחון תלמידים באופן פרטני, ולכן בצורתם הנוכחית, לא ניתן להשתמש בנתונים שלהם להערכה אישית.
יש שתי סיבות מרכזיות שעומדות מאחורי מדיניות זו:
- הראשונה – מבחן שכולל ציון לפרט הוא מבחן עתיר סיכון בעבורו. מבחן רשמי שכזה עלול לקבוע תיוג של התלמיד שישליך על ההתייחסות אליו בכל הלימודים. מבחן שכזה עלול לייצר לחץ עצום מצד התלמיד ומשפחתו, למסד תהליכי הכנה שונים, עד כדי "מרכזי הכנה" פרטיים (כמו בפסיכומטרי) ולחייב תהליכים תפעוליים מורכבים שישבשו את תהליכי הלמידה בבתי הספר.
- השנייה – מבנה המבחן וכמות הפריטים בו יצטרכו להשתנות. יש הבדל בין מבחן שנדרש לשקף את מצב הכיתה (ולוקח בחשבון שונות בין תלמידים), לבין מבחן שיש צורך לבחון בו את סך ידיעותיו של כל תלמיד ותלמיד, בנפרד, בכל תחום. ראמ"ה מפתחת מבחנים ומבדקים אישיים, דוגמת מבחני המחוננים או מבדקים להערכת אינטליגנציה. מדובר בפיתוח שונה.
במצב שבו אין ציון, עולה לעתים רבות שאלת המוטיבציה של התלמיד להשתתף. היא רלוונטית גם למבחני ראמ"ה וגם למשל למבחנים בינלאומיים בהם ישראל משתתפת (פיזה, פירלס וטימס), שגם בהם אין ציון לתלמיד. הקדשנו לכך התייחסות בשאלה נפרדת.
לא ניתן להעביר תלמידים או מורה בין אירועי הערכה שונים. לכן חשוב מאוד לשים לב ששולחים לתלמיד קישור לאירוע הערכה הנכון - וחשוב להקפיד שכל מורה נמצאת באירוע הערכה השייך לה.
במסגרת המבחנים שאנחנו מפתחים, אנו בודקים שאלות שונות בתחומי הדעת בהם עוסקת הבחינה. השאלות הללו משולבות בנוסחים השונים המועברים לתלמידים, כאשר לעתים בכיתה אחת מועברים כמה נוסחים של מבחנים. אנו עושים זאת לצרכי מחקר פנימיים שלנו, כאשר מבחינת בית הספר, אין משמעות לנוסחים השונים. נסביר:
כאשר נוסח מסוים מזוהה סטטיסטית כנוסח קשה יותר, אנו מבצעים תהליכי כיול סטטיסטי, המאפשר להעמיד את כל הציונים על סולם אחד, תוך התחשבות בהבדלים ברמות הקושי. משמעות הדבר היא שהישגי כלל התלמידים מדווחים ללא קשר לנוסח אותו קיבלו, מאחר והנוסחים "מכויילים" זה לזה. במילים אחרות, השיטות הסטטיסטיות והפסיכומטריות מאפשרות להעמיד את הציונים על סולם משותף ואחיד, שלוקח בחשבון את העובדה שתלמידים שונים נבחנו בנוסחים שונים, שעשויים להיות נבדלים זה מזה ברמות הקושי.
זו הדרך המקצועית להבטיח שכל נוסח "מכויל" לנוסח אחר (בין שמדובר בנוסחים המועברים באותה שנה, ובין שמדובר בנוסחים המועברים בשנים שונות). לאחר כל בחינה, אנו מבצעים בראמ"ה תהליך לניתוח הפריטים, בהתאם לתיאוריית התגובה לפריט (IRT). במסגרת התהליך, אנו אומדים את רמת הקושי של כל שאלה באמצעים סטטיסטיים (ולא על פי התרשמות אישית של אדם כזה או אחר). המידע על רמת הקושי של השאלה נלקח בחשבון במהלך העיבודים הסטטיסטיים. מדובר בשיטות דומות לשיטות שמשתמשים במבחנים הבינלאומיים ובבחינה הפסיכומטרית.
בשורה התחתונה, אין חשש שההישגים בכיתה או בבית ספר כלשהם ייפגעו כתוצאה מהבדל בנוסחים.
כן, אפשר. חשוב מאוד לוודא שהתלמיד נמצא במסך של "הזנת הסיסמה" לצורך מעבר לחלק השני.
אם התלמיד עדיין בחלק הראשון והמורה עושה בדיקה, והתלמיד חוזר ומשנה את התשובות שלו, הבדיקה של המורה תימחק.
יש להעביר את התלמידים לסטטוס "סיים":
- לוחצים על לשונית "קבוצת לימוד" ומאתרים את קבוצת הלימוד הרלוונטית.
- לוחצים על כפתור "הצגת אירוע הערכה".
- לוחצים על החץ שנמצא על כפתור "ערוך אירוע הערכה".
- לוחצים על האפשרות השנייה –"רשימת תלמידים".
- בחלונית שנפחתה בוחרים בשם של התלמיד, ולוחצים על "עיון".
- בחלונית שנפתחה, הסטטוס הוא "בתהליך". יש ללחוץ על "סיים" ואז על "עדכן".
בתום הבדיקה, יש להחזיר את התלמיד לסטטוס "ממתין".
לקבלת סטורי, יש לסיים את אירוע הערכה, ולאחר קבלת הסטורי לפתוח שוב את האירוע.
מאז הקמתה ב-2005 ראמ"ה אוספת, מנתחת ומפיצה נתונים מגוונים, מתוּקפים ומקצועיים, שנועדו לתמוך בקבלת החלטות ובמהלכי שינוי במערכת החינוך. אנחנו בראמ"ה מעוניינים להרחיב את השימוש בנתונים הללו במשרד החינוך, באקדמיה ובציבור הרחב, תוך הקפדה שהשימוש בנתונים יקדם את מערכת החינוך ואת המחקר בתחום, וייעשה באופן מושכל והוגן בלי לפגוע ביכולת שלנו לאסוף נתונים איכותיים בעתיד.
אנו מעודדים שימוש בנתונים לא מזוהים בכל רמות הדיווח – כאלה שאפשר לנתחם אבל אי-אפשר לזהות על פיהם את תלמידים, את צוות ההוראה, את צוות ההנהלה או את מוסדות החינוך. אנו מתכננים לפרסם בעתיד מאגרי נתונים כאלה באופן פתוח באינטרנט, ועובדים על כך במלוא המרץ.
עד אז, להגשת בקשה לקבלת נתוני ראמ"ה לצורכי מחקר – לחצו כאן.
ראמ"ה מפתחת כלים ומסמכים מקצועיים רבים, בהם כלי הערכה פנימיים לבתי ספר, מבחנים לכיתות שונות, סקרים, מחקרים ועוד. כל אלה הם תוצר של ידע מקצועי ועמל רב של עובדי ראמ"ה, והם מוגנים על פי דיני הקניין הרוחני ושייכים למדינת ישראל.
המעוניינים להשתמש בתוצרים של ראמ"ה יכולים להגיש בקשה לרישיון שימוש.
חשוב לדעת שהתהליך יכול להימשך כשלושה חודשים.
מה ועדת המכרזים של ראמ"ה שוקלת כשהיא בוחנת בקשות לשימוש בתוצרי הידע של הרשות?
- זהות הגורם המבקש (בין שהוא גורם פרטי ובין שהוא תאגיד).
- האופן שבו מתכוונים להשתמש בתוצר, ובאיזו מידה מטרת השימוש הולמת את מטרות ראמ"ה.
- בקשות קודמות שהוגשו על ידי אותו גורם (מספר הבקשות, אופן השימוש בתוצרים של ראמ"ה והעמידה בהתחייבויות בעבר).
- האם השימוש בתוצר יתרום לראמ"ה להשגת מטרותיה? ולחילופין – האם השימוש עלול לגרום נזקים לראמ"ה, כגון פגיעה ביכולת שלה להשתמש בכלי הערכה כלשהו בעתיד בעקבות החשיפה שלו?
- איזה סוג רישיון נדרש לגורם המבקש: למשך כמה זמן, מה סוג השימוש וכיצד יפיצו את התוצרים? (למשל, האם מדובר בשימוש יחיד בפריטים בשאלון מודפס, שיועבר במשך חודש? האם בשילוב חד-פעמי במאמר אקדמי שיופץ באופן דיגיטלי? או אולי בשילוב באפליקציה שתופץ באופן דיגיטלי לאורך שנים?)
- מהו מודל התשלום המתוכנן לשימוש בתוצרים (חינמי, בתשלום וכיו"ב)?
מעוניינים להגיש בקשה לשימוש בתוצרי הידע של ראמ"ה? לחצו כאן.
רמות הביצוע שמוצגות בדוחות הבית ספריים ובדוחות הארציים הן נקודות חתך על פני סולם הציונים אשר מבחינות בין רמות שליטה שונות בתחום הדעת שנמדד.
על פי רוב נמצא במבחני תנופה הבחנה בין ארבע רמות כאשר הרמה הגבוהה ביותר מבטאת עמידה מלאה בדרישות תכנית הלימודים - כלומר אלו תלמידים שרכשו את כלל המיומנויות והידע הנדרש מתלמיד ברמת הכיתה שלהם על פי הדרישות שהגדירה תכנית הלימודים. יתר התלמידים לא עומדים בסף הנדרש ברצף שנע בין קרבה לסף הנדרש (רמת הביצוע השנייה) לבין פערים משמעותיים (רמות הביצוע השלישית והרביעית).
על מנת לקבוע את נקודות החתך האלה מתבצע בראמ"ה תהליך של הצבת תקנים, תהליך שנהוג בניתוח ועיבוד של מבחנים ארציים ומבחנים בינלאומיים (ובכללם PISA ו-TIMSS). בתהליך משתתפים פסיכומטריקאים, המפמ"רים ו/או נציגיהם, מומחים מהאקדמיה ומורים מהשטח.
בכל דוח תוכלו למצוא פירוט של המיומנויות והידע שרכשו הלמידים בכל רמת ביצוע. שיעור התלמידים בכל רמת הביצוע הוא נתון אבסולוטי שמבטא את מצב התלמידים בבית הספר, במדינה או במחוז, ולא נתון יחסי המכויל בהשוואה לקבוצת הדומים. לפיכך ניתן להשתמש בנתון זה לטובת השוואה בין שנים ובין קבוצות שונות בבית הספר ובאוכלוסייה בכלל.
לצורכי הוראה ולמידה במוסד חינוכי מוכר – אין שום בעיה. אם מדובר בשימוש נקודתי לצורכי הוראה ולמידה בלבד, במוסד חינוכי מוכר, בהחלט אפשר להשתמש במבחני עבר של ראמ"ה. פיתחנו את הכלים האלה במיוחד למטרות חינוכיות, ונשמח אם שמורים ומורות, מנהלים ומנהלות ישתמשו בהם.
לצרכים אחרים – צריך לעבור תהליך. אם מדובר בשימוש שחורג מהתחום החינוכי למשל לצורך פיתוח אתר אינטרנט למטרות מסחריות או כחלק ממהלך מתוכנן של רשת חינוך פרטית, נדרש אישור מראש. מדובר בתהליך לקבלת זכויות שימוש בקניין הרוחני שפיתחה ראמ"ה.
ראמ"ה תבחן את הבקשה בכל הנוגע לאופן השימוש בתוצרים, ותביא את המלצתה לפני ועדת המכרזים שלה, המופקדת על אישור השימוש בתכנים שפותחו בראמ"ה. בפועל, התהליך יכול להסתיים בתוך חודש עד ארבעה חודשים.
רגע, למה בכלל יש כאן זכויות יוצרים? ראמ"ה מפתחת מגוון רחב של כלים ותוצרים: כלי הערכה פנימיים המיועדים לשימושם של בתי הספר, מבחנים שונים המיועדים לדרגות כיתה שונות, סקרים לקהלי יעד מגוונים, מחקרים המנתחים מאגרי מידע, מחקרי הערכה של תוכניות התערבות חינוכיות, ומסמכים מקצועיים בעולמות תוכן רלוונטיים.
המדינה משקיעה בכל אלה כסף ומשאבים ניכרים, וחלה עליהם הגנה על פי חוק זכויות יוצרים. על פי נוהלי החשב הכללי (הוראת תכ"ם 15.5.0.1 בנושא "ניהול תוצרי ידע"), כל שימוש שאינו לצרכים חינוכיים ציבוריים ישירים מחייב אישור מסודר.
במילים אחרות: אנחנו מפתחים את התוצרים שלנו בהשקעה רבה, וזאת כדי לסייע בתהליכי הוראה בבתי ספר מוכרים. כל שימוש שחורג ממטרה זו, בין שהוא מסחרי ובין שהוא חלק ממהלך של רשת חינוך שאינה ציבורית – מחייב בקשת אישור מסודרת.
איך פונים? כאן פונים אלינו כדי לפתוח בהליך של קבלת אישור לשימוש בתוצרי הידע של ראמ"ה.
החברה הישראלית היא מגוונת ומורכבת. אנו מבינים זאת היטב, ועושים מאמצים מתמשכים כדי להבטיח את ההתאמה התרבותית שלנו בראמ"ה לכל חלקי החברה הישראלית, גם ביחס לכלי ההערכה שלנו (המבחנים והסקרים) וגם ביחס לאופן העברתם (התפעול ביום המבחן).
בכל הקשור לפיתוח כלי ההערכה, פועלת ראמ"ה בהתאם למדיניות ההתאמה התרבותית שלנו, המסדירה את תהליכי הפיתוח והבדיקה של הכלים. התהליך מאפשר לנו להבטיח שהכלים שאנו מפתחים מתאימים לקבוצות השונות בחברה, ולא ייצרו מצב של הדרה, פגיעה או הטייה מסוגים שונים. במסגרת זו, ישנם מבחנים שאנו מפתחים מלכתחילה עבור קבוצה מוגדרת (הציבור הערבי או הציבור החרדי). במקביל להם, אנו מפעילים פורום מייעץ להתאמה תרבותית, שבוחן כל כלי, כמפורט במדיניות שלנו.
בכל הקשור להעברת המבחנים, אנו פועלים לביצוע ההתאמות הנדרשות בכל הקשור לאופן ההעברה. איננו יכולים להתחייב לכך שהמשגיחים והרכזים שיגיעו לבית הספר יתאימו תרבותית לאותו מוסד, אך למשל, במוסדות בהם נהוגה הפרדה מגדרית (בנים/בנות), אנו דואגים לכך שיגיע משגיח גבר לכיתת הבנים ומשגיחה אישה לכיתות הבנות. בנוסף, בהוראות שאנו נותנים למשגיחים הנשלחים לבתי ספר חרדים, אנו מגדירים קוד לבוש ברור, בהתאם לקוד הנהוג ככלל בחברה החרדית.
לצד ההשתדלות שלנו להבטיח התאמה תרבותית גם בכלי ההערכה וגם באופן העברתם, תמיד ייתכנו טעויות ותקלות. במידה וישנו חשש לטעות או תקלה, דווחו לנו על כך למוקד יום הבחינה (073-3937777,שלוחה 0). במקרה ולדעתך פריט במבחן או בסקר אינו מותאם תרבותית, אנא דווחו לנו עלכך בדואר אלקטרוני(rama@education.gov.il), עם כמה שיותר פרטים, כולל צילום מסך של ההיגדים הבעייתיים, ונעשה כמיטב יכולתנו לפתור זאת.
