לחודש הבינה המלאכותית במערכת החינוך היתה השפעה חיובית על תלמידים ומורים. ואולם, ממחקר איכותני ב-20 בתי ספר, נראה כי מוסדות בהם היה שימוש גבוה בכלי בינה מלאכותית התקדמו יותר בחשיפה וכשירות מאשר מוסדות בהם השימוש היה נמוך יחסית. בממוצע, כמחצית בתי ספר שהשתתפו במחקר דיווחו על שיפור ברמת כשירויות הבינה המלאכותית וכשליש מהם דיווחו על חשיפה לעולם הבינה המלאכותית.
לצד המחקר האיכותני, נמצא פער משמעותי בין דיווחי תלמידים במערכת החינוך על שימוש בכלי בינה מלאכותית לבין דיווחי התלמידים על כך שבית הספר מלמד אותם כיצד להשתמש בכלים אלה. בחטיבות העליונות נרשם הפער המשמעותי ביותר, 59% דיווחו על שימוש לעומת 24% שדיווחו כי הנושא נלמד. בקרב תלמידי הממ"ד נרשמו שיעורי דיווח נמוכים הן בנוגע ללימוד כלי בינה מלאכותית בבית הספר (22%) והן בנוגע להתנסות כללית בהם (48%).
חמישה מרכיבים בתוכנית ההתערבות תרמו תרומה ניכרת להשגת התוצאות: למידה חווייתית, הכשרה מותאמת, תמיכת ההנהלה, רכז תקשוב מסור וקהילת המורים. מנגד, מהלך הטמעה מהיר של חודש הבינה המלאכותית, ללא הכשרה מקדימה מספקת ולצד תקלות ושינויים תכופים, יצרו תסכול שפגע בלמידה והפך אותה במקרים רבים מהזדמנות - למטלה.
ההערכה נעשתה ב-20 בתי ספר, שסווגו לשתי קבוצות (שימוש נמוך וגבוה) על סמך היקף הפעילות בכלים ובמשימות של חודש הבינה המלאכותית. בכל אחד מבתי הספר נערכו ראיונות עומק עם מנהלים ומורים. בד בבד נערכו קבוצות מיקוד עם תלמידים וראיונות עם מנטורים.
תוצאות נוספות בעניין הבינה המלאכותית במערכת החינוך ראו ב"תוצאות סקר תלמידים ארצי תשפ"ה".
שאלות ותשובות
