עשייה פדגוגית מבוססת התנדבות: תרומה, תנאים מיטביים וחסמים במערך תומכי ההוראה

היחידה לתומכי חינוך והוראה אמונה על תרגום ערך ההתנדבות לעשייה פדגוגית-חינוכית ופועלת לקידום שילובם הסדיר של מתנדבים בוגרים ממגוון אוכלוסיות ומסגרות במערכת החינוך לשם סיוע לעובדי הוראה בבתי הספר, מתוך תפיסה כי שילוב זה ממנף את משאבי הקהילה ומאפשר חינוך מגוון, ערכי, משמעותי ורלוונטי.

ממצאי המחקר מצביעים על כך שהתומכים נתפסים כדמות "מבוגר משמעותי" התורמת לביטחון התלמידים ולקידומם הלימודי והרגשי תוך סיוע לצוות החינוכי. הסיוע מאפשר לצוות החינוכי  "מרווח נשימה" ופניות להוראה דיפרנציאלית. שימור התומכים מושתת על עקרון ההדדיות ("ממשאב למוטב") המעניק משמעות ושייכות לגמלאים, לצד מלגות, נקודות זכות וכלים יישומיים לתומכים הצעירים. כמו כן נמצא כי קליטה מיטבית תלויה בקיומם של מספר גורמים ובהם שגרה סדורה, תיאום ציפיות, תנאים פיזיים והוקרה, רכז מוסדי רתום ונוכחות רכזי שטח מטעם הארגונים המשלחים.

לצד זאת חשף המחקר חסמים מבניים ופערי הסדרה בנושאים כמו פיקוח וליווי מוגבלים לבתי הספר וכן היעדר תקן ותגמול לרכז הבית-ספרי היוצר צוואר בקבוק ניהולי המעמיס על הצוותים ומצמצם את מיצוי המשאב. בהיעדר ליבת הכשרה מחייבת ורף מוכנות מוסדר הכשרת הארגונים נותרת כללית, ונטל הליווי הפדגוגי מגיע לפתחם של המורים בכיתה. הקצאת התומכים נקבעת בעיקרה משיקולי היצע וסמיכות גיאוגרפית של הארגונים המשלחים. לבסוף, היעדר חובת דיווח ושימוש בממשק ניהול נתונים אחוד מייצר "חלל בנתונים" ושונות בתיעוד המונעים קבלת תמונת מצב רציפה ומהימנה בנוגע להיקף ולאופי שילוב התומכים והמקשים על מדידה שיטתית של ההשפעה. 

תשתית המחקר האיכותני התבססה על 84 ראיונות עומק חצי־מובנים שנערכו בינואר–יוני 2026 לצורך בחינת תרומתם של תומכי החינוך וההוראה במערכת החינוך. הראיונות נערכו בשלושה מעגלים מרכזיים: בבתי הספר, במטה ובמחוזות ובקרב ארגוני מתנדבים. בראיונות נכללו מנהלים ומובילים פדגוגיים, צוותי מטה ומחוז, תומכי חינוך והוראה ומובילי ארגונים משלחים המייצגים מגוון מתנדבים, ובהם גמלאים, אקדמאים, דוברי אנגלית ומורות חיילות. 

‍