מבחנים וסקרים

המבחן במתמטיקה לכיתות ו' נועד להעריך את רמת השליטה של התלמידים בידע ובמיומנויות הנדרשים על פי תוכנית  הלימודים במתמטיקה, חוזר המפמ"ר לשנת תשפ"ו ומסמך תפיסת הלמידה המעודכנת. 

המבחן עוסק בנושאי החובה בלבד הכלולים בתוכנית הלימודים לכיתות א'-ו': מספרים טבעיים ו-0; שברים; גיאומטריה ומדידות וחקר נתונים.

 שאלות המבחן מייצגות את רמות החשיבה האלה:

• ידע וזיהוי של מושגים ושל עובדות;
• חשיבה אלגוריתמית – ביצוע חישובים המבוססים על אלגוריתמים שגרתיים;
• חשיבה תהליכית – קישור בין מושגים, פתרון שאלות שמצריכות דרכי פתרון המבוססות על תובנה חשבונית או גיאומטרית, מעבר בין ייצוגים שונים, תרגום בעיות מילוליות למשוואות;
• חיפוש פתוח – ניתוח (אנליזה וסינתזה), חיפוש פתוח למציאת דרך פתרון, חקר והנמקה, פתרון בעיות חקר, ניסוח הנמקות באופן מילולי או מתמטי, ועוד.

חלק מהשאלות בודקות אוריינות מתמטית – היכולת של התלמידים לייצג מצבים ותופעות בשפה מתמטית וליישם ידע, מיומנויות ואסטרטגיות חשיבה מתמטיים (על אודות נתונים, כמויות, גיאומטריה, תבניות) למגוון צרכים בהקשרים לימודיים וחוץ-לימודיים (לפי מסמך תפיסת הלמידה המתחדשת). ההגדרה מתייחסת גם לארבע יכולות הליבה: אוריינות כמותית; ייצוג מופשט; חשיבה גיאומטרית; אוריינות נתונים. 

שאלות אחדות במבחן יבדקו גם מיומנויות שאינן ספציפיות למתמטיקה, אך יש להן ביטוי בהוראת המתמטיקה, ובהן חשיבה יצירתית וחשיבה ביקורתית בהקשרים מתמטיים. השאלות שיבדקו חשיבה יצירתית יתייחסו ליכולתו של התלמיד לחשוב על נושאים מוכרים בדרכים חדשות, להציע הסברים או פתרונות חלופיים, וליצור קשרים חדשים בין תחומי ידע שונים. השאלות שיבדקו חשיבה ביקורתית יתייחסו ליכולתו של התלמיד לבחון ולהעריך מידע, דעות או רעיונות באופן מושכל, לגבש דעה או עמדה באופן עצמאי, לבחור בין חלופות ולקבל החלטות מנומקות.

סקר התלמידים הארצי (סקר רוחב) לשנת תשפ"ו מועבר למדגם מייצג הכולל מאות בתי ספר ברחבי הארץ. בכל מוסד חינוכי שנדגם משתתפות בסקר כ-2 עד 4 כיתות.

השנה מטרת הסקר היא להציג להנהלת משרד החינוך ולציבור הרחב תמונת מצב עדכנית על עמדותיהם, תפיסותיהם וחוויותיהם של התלמידים. השאלון מתמקד במדדי התוצאה המשרדיים ובנושאים שבמוקד סדר היום של משרד החינוך בעקבות מבצע "שאגת הארי". הנתונים שיאספו יסייעו לגבש תוכניות עבודה מערכתיות ולעקוב אחר מגמות מרכזיות בחינוך.

חשוב להדגיש כי הדיווח והניתוח נעשים ברמה הארצית בלבד. לא יופקו דוחות ברמה הבית ספרית. תשובות התלמידים חסויות ואנונימיות לחלוטין ואינן מועברות לשום גורם חיצוני.

השנה הסקר מתמקד בתחומים האלה:

• תחושות התלמידים בעקבות המלחמה - השפעתם הרגשית, החברתית והלימודית של אירועי המלחמה.
• למידה מרחוק - השתתפות התלמידים בה ויעילותה.
• חוסן נפשי - התמודדות עם אי-ודאות, קושי ולחץ.
• התנהלות חברתית - יצירת שיתופי פעולה וקשרים חברתיים ושימורם.
• מודעות חברתית - קשב ומענה לרגשותיו ולצרכיו של האחר.
• הכוונה עצמית - ניהול רגשות, תכנון מהלכים ובקשת עזרה בעת הצורך.
• מודעות עצמית - אמונה עצמית והכרה בחוזקות ובחולשות.
• מוגנות תלמידים - חוויית אלימות (מילולית, פיזית או אלימות ברשת) בסביבת בית הספר.
• אוריינות דיגיטלית - היכולת להשתמש בטכנולוגיות מידע ותקשורת ובכלי הבינה המלאכותית.
• רלוונטיות ההוראה - הוראה פעילה הקשורה לעולמם ולמציאות חייהם היום-יומית של התלמידים.
• חיים בשותפות - הכרה בקבוצות השונות בחברה ורצון להיפגש עמן.
• מעורבות חברתית - השתתפות בפעילות חברתית למען הקהילה או חברות בארגוני הנוער.

‍

המבחן במדע וטכנולוגיה לכיתה ו' נועד להעריך את רמת השליטה של תלמידי כיתה ו' בידע ובמיומנויות הנדרשים בהתאם לתוכנית הלימודים במדע וטכנולוגיה, חוזר המפמ"ר לשנת תשפ"ו ומסמך תפיסת הלמידה המתחדשת.

המבחן פותח בגישה של אוריינות מדעית, כלומר הוא בוחן את היכולת להשתמש בידע מדעי וטכנולוגי ובמיומנויות הנדרשות כדי לתאר ולהסביר תופעות, לזהות שאלות לחקירה מדעית, להסיק מסקנות על סמך ראיות ולהשתמש בנתונים אובייקטיביים ובידע מדעי בהיבטים לימודיים, חברתיים, אישיים וכלל-עולמיים. באמצעות שימוש בידע המדעי בסיטואציות המגוונות מודגשת הרלוונטיות והנחיצות של המדע בחיי היום-יום.  

השאלות במבחן מאורגנות לפי יחידות: בכל אחת מהן קטע מידע על תופעה מסוימת או על עיקרון מדעי, ובכל יחידה שאלות על תחומי תוכן שונים. השאלות בודקות במשולב כמה מיומנויות וכן ידע בכמה נושאים מרכזיים.

בשנת הלימודים תשפ"ו תשיק ראמ"ה את המבדק הפנימי בתנ"ך המיועד לתלמידי כיתות ו' בפיקוח הממלכתי, הממלכתי-דתי והחרדי. המבדק, שיועבר השנה במתכונת פנימית, ייעשה מבחן חיצוני בשנת תשפ"ז. מטרת המבדק היא להעריך את השליטה בידע ובמיומנויות ואת הערכים שנרכשו לאורך שנות בית הספר היסודי, תוך שילוב בין תשתית ידע המשותפת לכלל התלמידים ובין תכנים המותאמים לכל זרם חינוכי.

המבדק מאורגן סביב שלוש יחידות פדגוגיות משלימות: הערכת נושאי לימוד מתוך תכנית הלימודים הייעודית לשכבת הגיל בכל פיקוח; הערכה מתוך עיון המתמקדת בהתמודדות עצמאית עם פסוקי התנ"ך; והערכה של פרקי יסוד הבוחנת ידע על דמויות ואירועים מכוננים. 

מבנה זה של המבדק נועד לאפשר לכל תלמיד ותלמידה להביא לידי ביטוי את הישגיהם הלימודיים מתוך זיקה לתכנים המוכרים להם ולעולם הערכים הסובב אותם.

‍

בשנת הלימודים תשפ"ו תשיק ראמ"ה מבחן חדש: מבחן תנופה למחר, שמטרתו להעריך מיומנויות קוגניטיביות חוצות תחומים בעולמות התוכן של הומניסטיקה. המבחן ייערך בקרב תלמידי כיתות ו', בשפות עברית וערבית. המבחן מתבסס על המסגרת התיאורטית של Education 2030 שגיבש ה-OECD, ומשקף את תפיסת מערכת החינוך שבאה לידי ביטוי במסמך "דמות הבוגר" (תפיסת הלמידה המתחדשת).

ההערכה תתמקד באוריינות מידע: היכולת לאתר מידע רלוונטי, להעריך את מהימנותו, לארגן אותו ולהשתמש בו באופן מושכל, תוך שילוב היבטים של חשיבה ביקורתית, חשיבה יצירתית, ואוריינות דיגיטלית. המבחן יתקיים בסביבה דיגיטלית פתוחה, באמצעות טלפון נייד או מחשב, וישלב תרחישים אותנטיים ורלוונטיים לעולמם של התלמידים.

מהלך זה מהווה חלק ממגמת ההתאמה של מערכת החינוך לאתגרים המשתנים של עידן המידע והטכנולוגיה.

המבחן מעריך את רמת השליטה של תלמידי כיתה ו' באנגלית בהתאם לתוכנית הלימודים באנגלית (2020) ולחוזר מפמ"ר אנגלית. המבחן מותאם לרמה  UserBasic) A1) כפי שהיא מוגדרת בתוכנית הלימודים באנגלית.

במבחן כמה חלקים: אוצר מילים, קטעי קריאה ממגוון סגנונות מלווים בשאלות הבנת הנקרא, ושאלות כתיבה ברמת המילה והמשפט. קטעי הקריאה עוסקים בנושאים רלוונטיים לעולמם של התלמידים ומלווים באיורים ובתמונות.

במבחן כ-30 שאלות, כמחציתן סגורות (רב-ברירה) וכמחציתן פתוחות.

באמצעות שאלות המבחן נבדקים התחומים האלה:‍

• ‍אוצר מילים: הבנת משמעויות של מילים ושימוש באוצר מילים בהקשרים מתאימים.
• ‍הבנת הנקרא: יכולת הבנה של סיפורים וטקסטים קצרים במגוון נושאים ושאלות עוקבות העוסקות בתחומים שונים (חשיבה מילולית, הסקת מסקנות, חשיבה יצירתית, חשיבה ביקורתית ועוד).
• ‍כתיבה: היכולת לכתוב מילים, משפטים פשוטים ופסקה קצרה באנגלית.

המבחן בעברית כשפה שנייה מועבר בכיתות ו' בבתי ספר דוברי ערבית, ומטרתו להעריך את שליטת התלמידים בשפה העברית. הערכה זו מבוססת על תוכנית המסגרת להוראת עברית לדוברי ערבית (מהא"ם, רמה A2).

המבחן בעברית כולל שלושה תחומים: הבנת הנשמע (קליטה), הבנת הנקרא (קליטה) – ובכלל זה כשירויות לשון תקשורתיות – והבעה בכתב (הפקה).

הבנת הנשמע

הבנת הנשמע נבדקת באמצעות השמעת קטעי שיח - משפטים וטקסטים קצרים, המתאימים לפעילויות של קליטה והבנה. לכל יחידת שיח מצורפות שאלות והוראות לביצוע.

הקטעים כוללים מגוון של סוגי טקסטים, כגון:

• הודעות, הוראות והנחיות
• שיחה בין דוברים
• דיבור המופנה לקהל
• שידורים חיים והקלטות שמע

התכנים יעסקו בתרחישים רלוונטיים ושימושיים לחיי היום-יום של התלמידים בבית הספר ומחוצה לו.

הבנת הנקרא

הבנת הנקרא נבדקת בשלושה ממדים:

• הבנת המשמעות הגלויה בטקסט
• הבנת המשמעות המשתמעת מן הטקסט
• פרשנות, עיבוד ויישום

הבנת הנקרא כוללת מגוון של סוגי טקסטים כתובים, כגון הוראות והנחיות, התכתבות בנושאים רשמיים או אישיים, ומשימות כגון התמצאות בטקסט למטרה מוגדרת, קריאה חווייתית של טקסט סיפורי (נרטיבי), וקריאה מעמיקה של טקסט מידע וטקסט טיעון למטרה מוגדרת.

הבנת הנקרא נבדקת באמצעות קטעי שיח שונים הכוללים משפטים וטקסט רציף המונה עד 280 מילים (כ-25 שורות). לטקסטים יכולים להתלוות ייצוגים גרפיים כגון תמונה, טבלה ומפה.

בתחום זה ייבדקו גם כשירויות לשון תקשורתיות באמצעות שאלות הנוגעות לאוצר המילים, ושאלות שנועדו לסייע בפענוח משמעותו של הטקסט ובהבנת הקשרים הלוגיים בין חלקיו.

הבעה בכתב

יחידות השיח בהבעה בכתב כוללות שני סוגי כתיבה:

• כתיבה תיאורית-חווייתית
• כתיבה עיונית

התכנים יעסקו בתרחישים תקשורתיים, רלוונטיים ושימושיים לחיי היום-יום של התלמידים בבית הספר ומחוצה לו.

בהערכת המשימה בהבעה בכתב ייבדקו היבטים שונים של תוכן, מבנה, לכידות וכשירויות לשון תקשורתיות. רמת השליטה תיבדק באמצעות משימת כתיבה של פסקה קצרה ולכידה המונה כ-30 מילים (כחמישה משפטים).

מטרת סקר המורים הארצי היא לשקף להנהלת משרד החינוך ולציבור הרחב את עמדותיהם, תפיסותיהם ופרקטיקות העבודה של המורים, כפי שאלה משתקפים מנקודת מבטם.

הסקר מתמקד במדדי התוצאה של המשרד וכן עוסק במציאות הנוכחית של מערכת החינוך לאחר מבצע "שאגת הארי". הנתונים שנאספים בימים אלה יסייעו להנהלת המשרד בגיבוש תוכניות עבודה ובמעקב אחר מגמות שונות במערכת החינוך. בכך נועד הסקר לספק מענה למשרד החינוך ולבעלי עניין נוספים, לאחר שהעברת השאלון הבית-ספרי למורים בוטלה בשל המבצע.

סקר המורים הארצי (סקר רוחב) לשנת תשפ"ו מועבר למדגם ארצי מייצג של אלפי מורים, מתוך כלל מורי ישראל המועסקים בהיקף של מעל 30% משרה. הדיווח על ממצאי הסקר נעשה ברמה הארצית בלבד, ולא ברמה הבית-ספרית. תשובות המורים חסויות ואינן מועברות לכל גורם מחוץ לראמ"ה, והן יוצגו ללא פרטים מזהים על המוסד שאליו משתייכים המורים, וללא זיהוי ברמת הפרט.

השנה הסקר מתמקד בתחומים הבאים:

1. תחושות המורים בעקבות המלחמה - התמודדות המורים ותפקודם המקצועי והאישי בעקבות המלחמה והמצב הנוכחי. 
2. השלכות הלמידה מרחוק על ההוראה - השפעת הלמידה מרחוק על עמידה ביעדי תכנית הלימודים, על קידום למידה משמעותית, על רצף ההוראה ועל נוכחות התלמידים ומעורבותם בלמידה.
3. משאבים ותמיכה בהוראה מרחוק - המעטפת הארגונית והפדגוגית שעמדה לרשות המורים בעת המעבר ללמידה מרחוק.
4. שביעות רצון המורים מעבודתם - רמת הסיפוק המקצועי של המורים ותחושת המסוגלות שלהם להוביל שינויים משמעותיים בבית הספר.
5. שחיקת מורים - מידת העייפות מעבודת ההוראה ותחושת העומס של המורים בשגרת תפקידם.
6. סביבת עבודה בטוחה - הערכת תחושת המוגנות האישית של המורים מפני איומים או אירועים מצד תלמידים והורים.
7. עבודת צוות - התרבות הארגונית בבית הספר, כפי שהיא באה לידי ביטוי בעבודת עמיתים ובשיתוף ידע וניסיון בין מורים.
8. סביבה חברתית רגשית תומכת בבית הספר - מידת הקשב וההכרה בצרכים האישיים והרגשיים של המורים כפרטים, מעבר לתפקידם המקצועי.
9. אפקטיביות של למידה ופיתוח מקצועי – מידת התרומה של תהליכי הפיתוח המקצועי (פנים וחוץ בית-ספריים) לשיפור דרכי ההוראה בכיתה.

מטרתו של סקר ההורים הארצי  הוא לשקף להנהלת בית הספר ולמשרד החינוך את מצבו של בית הספר ושל מערכת החינוך כפי שאלה נתפסים על ידי הורי התלמידים. 

הסקר עוסק במדדי התוצאה של משרד החינוך לצד האקלים החינוכי בבית הספר, כולל נושאים בהם לעיתים לבית הספר יש מידע מוגבל לגביהם, דוגמת מידת הביטחון של ההורים ביחס למידת המוכנות הבית ספרית לחירום. 

הסקר מועבר למדגם ארצי של הורים לתלמידי כיתות א-י"ב. זמן ההשבה על הסקר הוא הוא כ-6 דקות, והוא מועבר באופן מקוון (דרך קישור לטלפון הנייד של ההורה). 

ניתוח הנתונים מבוצע ללא פרטים מזהים של ההורים או של בית הספר והדיווח הוא ארצי בלבד.

אלו התחומים הנבדקים בסקר ההורים הבית ספרי תשפ"ו:

• שביעות רצון מבית הספר - שביעות הרצון של ההורים מבית הספר שבו לומד ילדם
• קשר עם המחנך - מידת האמון, האכפתיות והקשר האישי בין המחנכ/ת לבין ההורים והתלמיד
• שותפות הורים - יידוע, מעורבות ושותפות ההורים בעשייה הבית ספרית
• השלכות המלחמה על התלמידים - השפעת המלחמה על תפקוד התלמידים מבחינה לימודית, חברתית והתנהגותית
• מענה לצרכים בעקבות המלחמה - תחושת המוגנות הפיזית והביטחון של ההורים ביחס למידת המוכנות הבית ספרית לחירום
• זמינות אמצעים ללמידה מרחוק - זמינות ונגישות של אמצעי קצה ותשתיות תקשורת ללמידה מרחוק

מטרת סקר המנהלים היא לשקף להנהלת משרד החינוך ולציבור הרחב את עמדותיהם, תפיסותיהם ופרקטיקות העבודה של המנהלים בהיבטים השונים של עבודתם. הסקר עוסק בניהול ובמנהיגות פדגוגית, ברווחת המנהל בעבודתו ובתפקוד בית הספר בתקופת המלחמה, והשנה נכללה בו גם סוגיית המחסור במורים ודרכי ההתמודדות של המנהלים עמה.

הנתונים שיתקבלו יסייעו להנהלת משרד החינוך לעקוב אחרי מגמות שונות במערכת החינוך ועל בסיסם לגבש תוכניות עבודה.

סקר המנהלים הארצי לשנת תשפ"ו מועבר למדגם ארצי מייצג של מנהלי בתי ספר. תשובות המנהלים חסויות ואינן מועברות לכל גורם מחוץ לראמ"ה. כלל התשובות יוצגו ברמה הארצית, ללא פרטים מזהים על המנהל ועל המוסד שאליו הוא משתייך.

משך ההשבה הממוצע על הסקר עומד על כ-10 דקות.

השנה הסקר מתמקד בנושאים הבאים:

• שביעות רצון המנהלים מעבודתם - באיזו מידה המנהל שבע רצון מעבודתו ומצליח לממש את היעדים שהציב לעצמו.
• תחושת שחיקה בקרב המנהלים - באיזו מידה חש המנהל כי עומס העבודה המוטל עליו רב מדי וכי עבודתו מתישה אותו.
• גפ"ן - באיזו מידה תורמת תוכנית גפ"ן לעבודת המנהל ולבית הספר.
• גמישות ואוטונומיה - באיזו מידה נתונים בידי המנהל גמישות ואוטונומיה בהיבטים שונים, כגון הפיתוח המקצועי של צוות ההוראה, ניהול משאבי בית הספר וקבלת החלטות במקרים חריגים.
• בינה מלאכותית - באיזו מידה המנהל והמורים משתמשים בכלי בינה מלאכותית לצורך עבודתם ובאיזו מידה השימוש בהם אפקטיבי.
• היקף מחסור במורים בבית הספר - באיזו מידה קיים מחסור מורים בבית הספר, האם הוא פוגע באיכות ההוראה, מהם דרכי ההתמודדות של בית הספר עם המחסור במורים, והאם נמצאו ערוצי גיוס מורים יעילים. 
• תפקוד בית הספר במלחמה - באיזו מידה נתונים בידי המנהל גמישות ואוטונומיה להתאמת פעילות בית הספר בעת חירום, ובאיזו מידה עומדים לרשות הצוות החינוכי כלים למתן מענה לצורכי התלמידים בחירום.
• הדוח הבית ספרי - באיזו מידה הדוח הבית ספרי של סקרי ומבחני ראמ"ה במתכונתו החדשה נוח לקריאה ובר-השפעה.